8
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הנחת תפילין בחול המועד"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←ביאורי סוגיות שונות לאור חיוב תפילין בחוה"מ
ניסן וינגרטן (שיחה | תרומות) (←פתיחה) |
ניסן וינגרטן (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 47: | שורה 47: | ||
==ביאור המושג יום טוב== | ==ביאור המושג יום טוב== | ||
'''הריטב"א''' (עירובין צו.) ועוד מקשים, שהרי מצינו מקורות רבים לכך שהמושג "שבתות וימים טובים", אינו כולל את חוה"מ, כדמוכח ברכות מב: ובברכות מט: ששם נאמר ביטוי זה בהקשר להלכות שודאי נוהגות דווקא בשבת ממש ויום טוב ממש .המשכנות יעקב (סימן לז')מבאר, שמצינו מקור מפורש ביותר, | '''הריטב"א''' (עירובין צו.) ועוד מקשים, שהרי מצינו מקורות רבים לכך שהמושג "שבתות וימים טובים", אינו כולל את חוה"מ, כדמוכח ברכות מב: ובברכות מט: ששם נאמר ביטוי זה בהקשר להלכות שודאי נוהגות דווקא בשבת ממש ויום טוב ממש .'''המשכנות יעקב''' (סימן לז') מבאר, שמצינו מקור מפורש ביותר, '''בגמרא''' (מגילה כא.) "ובחולו של מועד קורין ארבעה...זה הכלל כל שיש בו מוסף ואינו יום טוב קורין ארבעה". הרי שבמפורש המשנה מחלקת בין המושגים חוה"מ ויו"ט. יתירה מזאת, שאפילו הזוהר הקדוש, שמובא כראיה הבולטת למ"ד שחוה"מ לאו זמן תפילין אומר במפורש שחוה"מ הוא לא יו"ט. א"כ, יוצא שמה שאמר ר"ע "יצאו שבתות וימים טובים שאינם זמן תפילין", ודאי כוונתו דווקא ביו"ט עצמו ולא לחוה"מ, שאינו כלול ביו"ט. | ||
הרמ"ע מפאנו שם מתרץ, שהזוהר הפוסק באופן חד משמעי שאין להניח תפילין בחוה"מ לא גרע משאר הראשונים המפרשים את הבבלי, שהואיל ואין ראיה מוכחת לגמרי מהבבלי או הירושלמי להניח, והזוהר מפרש לאיסור- עלינו ללכת אחר הזוהר ולפרש את הבבלי ע"פ דבריו. עוד מביא שבירושלמי (ברכות פ"ב,ה"ג) מופיע: "יצאו ימים טובים ושבתות שכולן אות", "כולן"- בא ודאי לרבות את חול המועד וזה בא לבאר את השבתות וימים טובים שבבבלי בהקשר זה, שהכוונה גם לחוה"מ. | |||
החושב מחשבות (מאמר תפילין דמארי עלמא, פרקים יב', יג') מתרץ, שמצינו מאמרי חז"ל שמתבטאים בביטוי יו"ט וכוונתם גם לחוה"מ, כמו המימרא בירושלמי (שבת פט"ו, ה"ג)- "לא נתנו שבתות וימים טובים אלא לעסוק בהם בדברי תורה", ששם הכוונה ודאי ליו"ט, כפי שמוכח בירושלמי במו"ק (פ"א) שאלו היה כח, היו חכמים מבטלים את איסור מלאכה בחול המועד, שלא נתנו המועדים אלא כדי שיעסקו בהם ישראל בתורה והם הולכים ואוכלים ושותים ופוחזים. משמע שגם ימי חוה"מ בכלל במימרא "לא נתנו שבתות וימים טובים אלא כדי לעסוק בהם בתורה" | '''הרמ"ע מפאנו''' שם מתרץ, שהזוהר הפוסק באופן חד משמעי שאין להניח תפילין בחוה"מ לא גרע משאר הראשונים המפרשים את הבבלי, שהואיל ואין ראיה מוכחת לגמרי מהבבלי או הירושלמי להניח, והזוהר מפרש לאיסור- עלינו ללכת אחר הזוהר ולפרש את הבבלי ע"פ דבריו. עוד מביא '''שבירושלמי''' (ברכות פ"ב,ה"ג) מופיע: "יצאו ימים טובים ושבתות שכולן אות", "כולן"- בא ודאי לרבות את חול המועד וזה בא לבאר את השבתות וימים טובים שבבבלי בהקשר זה, שהכוונה גם לחוה"מ. א"כ נאמר שגם הירושלמי מפרש את הבבלי. | ||
'''החושב מחשבות''' (מאמר תפילין דמארי עלמא, פרקים יב', יג') מתרץ, שמצינו מאמרי חז"ל שמתבטאים בביטוי יו"ט וכוונתם גם לחוה"מ, כמו המימרא '''בירושלמי''' (שבת פט"ו, ה"ג)- "לא נתנו שבתות וימים טובים אלא לעסוק בהם בדברי תורה", ששם הכוונה ודאי ליו"ט, כפי שמוכח '''בירושלמי במו"ק''' (פ"א) שאלו היה כח, היו חכמים מבטלים את איסור מלאכה בחול המועד, שלא נתנו המועדים אלא כדי שיעסקו בהם ישראל בתורה והם הולכים ואוכלים ושותים ופוחזים. משמע שגם ימי חוה"מ בכלל במימרא "לא נתנו שבתות וימים טובים אלא כדי לעסוק בהם בתורה". עוד מוכח במדרש כן במדרש '''במדבר רבה''' על הפסוק "שבעים שקל" (של אחירע בן עינן) שיש שבעים ימים טובים ובכללן מונה המדרש את ימי חוה"מ. | |||
אולי אפשר לדייק עוד מזה שר"ע אומר "יצאו אלו שהן גופן אות", לכאורה היה יכול ר"ע לומר "שהן אות". אולי בא לרמז על כך ששבת ויו"ט הם בחינת התפילין של ראש, ההארה על ראש עמ"י ועל חוה"מ שהוא בחינת יד כהה, כלשון הזוהר, שבחוה"מ יש הארה של תפילין של יד כביכול על ישראל. א"כ בבטוי"גופן אות"- אולי רמז בזה לדברי הזוהר, שכולל את ההארות על כל ה-"גוף" של עמ"י, ראשו וזרועו, שהם מרמזים לכל בחינות הגוף הארת הראש והארת הזרוע לעמ"י. | אולי אפשר לדייק עוד מזה שר"ע אומר "יצאו אלו שהן גופן אות", לכאורה היה יכול ר"ע לומר "שהן אות". אולי בא לרמז על כך ששבת ויו"ט הם בחינת התפילין של ראש, ההארה על ראש עמ"י ועל חוה"מ שהוא בחינת יד כהה, כלשון הזוהר, שבחוה"מ יש הארה של תפילין של יד כביכול על ישראל. א"כ בבטוי"גופן אות"- אולי רמז בזה לדברי הזוהר, שכולל את ההארות על כל ה-"גוף" של עמ"י, ראשו וזרועו, שהם מרמזים לכל בחינות הגוף הארת הראש והארת הזרוע לעמ"י. | ||