9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "המינים הכשרים למצה והאסורים משום חמץ וגזירת קטניות"
המינים הכשרים למצה והאסורים משום חמץ וגזירת קטניות (עריכה)
גרסה מ־15:30, 2 באפריל 2017
, 15:30, 2 באפריל 2017אין תקציר עריכה
| שורה 11: | שורה 11: | ||
==קדימה בין המינים== | ==קדימה בין המינים== | ||
כתב ה'''מהרי"ל''' (מנהגים הלכות אפיית מצות א) שעיקר המצוה היא ליטול דווקא חיטים למצה, לפי שכן מצאנו בלשון התנאים 'חיטין לפסח'. <BR/> | כתב ה'''מהרי"ל''' (מנהגים הלכות אפיית מצות א) שעיקר המצוה היא ליטול דווקא חיטים למצה, לפי שכן מצאנו בלשון התנאים 'חיטין לפסח'. והעתיק דבריו ה'''רמ"א''' (אורח חיים תנג א)<BR/> | ||
וב'''חק יעקב''' (תנג ב) דייק | וב'''חק יעקב''' (תנג ב) דייק בדברי המהרי"ל, שממה שלא אמר 'חיטין לפסח ברישא' יש ללמוד שדווקא לחיטים יש עדיפות על שאר מינים, אבל אם אין לו חיטים יכול ליקח איזה מין שירצה ואין עדיפות למין אחר על פני שאר המינים. ואף שבמרור מובא בסימן תע"ג ש[[יש להעדיף לפי הסדר שנקט התנא]], במצה אינו כן. והוסיף החק יעקב שנראה שאחר חיטין המין החביב עליו קודם, כדי לקיים מצוות אכילת מצה לתיאבון. וכן העתיק לדינא ה'''גר"ז''' (תנג ב) <br /> | ||
ובספר '''חמד משה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45802&st=&pgnum=175 (תנג א)] העיר שהמחבר שינה מלשון המשנה, שהמשנה הקדימה שיפון לשיבולת שועל, לעומת המשנה בחלה ובמנחות שהקדימו שיבולת שועל לשיפון. ודייק מזה, שהתנא נקט כסדר הזה לפי שזהו הסדר שאינם ממהרים להחמיץ, ולכן חיטים עדיפים מהכל ולאחריהם שעורים וכו'. והסיק שלכתחילה יש להחמיר ליקח הראשון ראשון קודם כסדר שהם שנויין במשנה. | ובספר '''חמד משה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45802&st=&pgnum=175 (תנג א)] העיר שהמחבר שינה מלשון המשנה, שהמשנה הקדימה שיפון לשיבולת שועל, לעומת המשנה בחלה ובמנחות שהקדימו שיבולת שועל לשיפון. ודייק מזה, שהתנא נקט כסדר הזה לפי שזהו הסדר שאינם ממהרים להחמיץ, ולכן חיטים עדיפים מהכל ולאחריהם שעורים וכו'. והסיק שלכתחילה יש להחמיר ליקח הראשון ראשון קודם כסדר שהם שנויין במשנה. | ||
<BR/>גם ב'''מגן אברהם''' (תנג ה) מבואר שהשעורה ממהרת להחמיץ מן החיטה, אם כי לא כתב שזוהי סיבה להחמיר להעדיף חיטים למצות יותר מאשר שעורים. אבל ב'''דעת תורה''' (תנג א) כתב שזהו הטעם למנהג להחמיר ליקח חיטים למצות. | <BR/>גם ב'''מגן אברהם''' (תנג ה) מבואר שהשעורה ממהרת להחמיץ מן החיטה, אם כי לא כתב שזוהי סיבה להחמיר להעדיף חיטים למצות יותר מאשר שעורים. אבל ב'''דעת תורה''' (תנג א) כתב שזהו הטעם למנהג להחמיר ליקח חיטים למצות. | ||
<BR/>ה'''משנה ברורה''' (תנג ב) | <BR/>ה'''משנה ברורה''' (תנג ב) וה'''כף החיים''' (תנג ה) כתבו להלכה כדברי החק יעקב והגר"ז, שהחיטים עדיפות לפי שהן חביבות, ויש בזה הידור מצוה, ולענין שאר מינים יקח את החשוב לו ביותר כדי שיאכל לתיאבון<ref>וב'''שער הציון''' (א) ו'''כף החיים''' (ה) ציינו גם לחמד משה, וצ"ע כי בחמד משה [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45802&st=&pgnum=175 (תנג א)] מבואר איפכא, שיש להעדיף כסדר ששנויין במשנה.</ref>. | ||
<BR/>והוסיף ה'''כף החיים''' שם שאם אין לו עדיפות, ייקח לפי הסדר ששנויים במשנה, שהשעורה הוא מין שבעה ולכן יש להקדימו, ולאחריו הכוסמין לפי שהוא מין חיטים, ולאחריו ייקח שיפון שכן הוא הקדימתו המשנה. | |||
בשו"ת '''מנחת יצחק''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1601&st=&pgnum=60&hilite= (ט מט)] כתב להחמיר על פי דברי המהרש"ם הנ"ל בדעת תורה, שלא לעשות מצות מצוה משעורין, לפי שהן ממהרים להחמיץ. ואפיית קמח שעורים חמור אף מלתיתה, ששם אנו מתירים בדיעבד, והכא אפילו בדיעבד אין להתיר, שיש כמה ענייני זהירות באפיית המצות שנהגו אפיית חיטים, אך בשעורים כל ההזהרות הללו אינן מספיקין, ומי יכול לקבל עליו האחריות בזה. ולכן יש להחמיר אפילו לחולים, לפי שאינו שכיח חולי כזה שאינו יכול לאכול אפילו כזית אחד בשנה. | |||
==עירוב בין המינים== | ==עירוב בין המינים== | ||