הבדלים בין גרסאות בדף "המינים הכשרים למצה והאסורים משום חמץ וגזירת קטניות"

אין תקציר עריכה
שורה 18: שורה 18:
<BR/>והוסיף ה'''כף החיים''' שם שאם אין לו עדיפות, ייקח לפי הסדר ששנויים במשנה, שהשעורה הוא מין שבעה ולכן יש להקדימו, ולאחריו הכוסמין לפי שהוא מין חיטים, ולאחריו ייקח שיפון שכן הוא הקדימתו המשנה.
<BR/>והוסיף ה'''כף החיים''' שם שאם אין לו עדיפות, ייקח לפי הסדר ששנויים במשנה, שהשעורה הוא מין שבעה ולכן יש להקדימו, ולאחריו הכוסמין לפי שהוא מין חיטים, ולאחריו ייקח שיפון שכן הוא הקדימתו המשנה.


בשו"ת '''מנחת יצחק''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1601&st=&pgnum=60&hilite= (ט מט)] כתב להחמיר על פי דברי המהרש"ם הנ"ל בדעת תורה, שלא לעשות מצות מצוה משעורין, לפי שהן ממהרים להחמיץ. ואפיית קמח שעורים חמור אף מלתיתה, ששם אנו מתירים בדיעבד, והכא אפילו בדיעבד אין להתיר, שיש כמה ענייני זהירות באפיית המצות שנהגו אפיית חיטים, אך בשעורים כל ההזהרות הללו אינן מספיקין, ומי יכול לקבל עליו האחריות בזה. ולכן יש להחמיר אפילו לחולים, לפי שאינו שכיח חולי כזה שאינו יכול לאכול אפילו כזית אחד בשנה.  
בשו"ת '''מנחת יצחק''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1601&st=&pgnum=60&hilite= (ט מט)] כתב להחמיר על פי דברי המהרש"ם הנ"ל בדעת תורה, שלא לעשות מצות משעורים, לפי שהן ממהרות להחמיץ. ואפיית קמח שעורים חמור אף מלתיתה, ששם אנו מתירים בדיעבד, והכא אפילו בדיעבד אין להתיר, שיש כמה ענייני זהירות באפיית המצות שנהגו אפיית חיטים, אך בשעורים כל ההזהרות הללו אינן מספיקין, ומי יכול לקבל עליו האחריות בזה. ולכן יש להחמיר אפילו לחולים, לפי שאינו שכיח חולי כזה שאינו יכול לאכול אפילו כזית אחד בשנה.  


==עירוב בין המינים==
==עירוב בין המינים==
כתב '''חידושי ר"ן''' (לה א ד"ה כוסמין) שאם ליקט מכל חמשת המינים יחד ועשה מהם כזית מצה, יוצא בה ידי חובתו בפסח, ואם עשה מזה חמץ ענוש כרת, ולמד זאת מן ה'''ברייתא''' המובאת בברכות (לז ב) ובמנחות (עה ב) שמפורש בה כן. וכן מובא גם ב'''ריטב"א''' (לה א ד"ה גמרא) בשם ה'''רא"ה''', וב'''מאירי''' (לה א ד"ה ואחר שכן).
ה'''ברייתא''' (ברכות, לז ב, מנחות עה ב) כותבת שאם ליקט מכל חמשת המינים יחד ועשה מהם כזית מצה, יוצא בה ידי חובתו בפסח, ואם עשה מזה חמץ ענוש כרת. ולכאורה הכוונה שמותר לעשות מצה מעירוב בין המינים, וכן כתב להדיא '''תוספות''' (מנחות עה ב ד"ה ליקט) שאי אפשר לפרש את הברייתא לענין מנחות, שהרי קיימא לן כל המנחות באות מצה. וכן כתבו לדינא '''חידושי ר"ן''' (לה א ד"ה כוסמין), ה'''ריטב"א''' (לה א ד"ה גמרא) בשם ה'''רא"ה''', וה'''מאירי''' (לה א ד"ה ואחר שכן).
<BR/>אמנם '''רש"י''' (ברכות לז ב ד"ה לקט) פירש שהברייתא קאי על מנחות דווקא. ומה שהקשו התוס' שהרי מנחות באות מצה, תירץ ב'''חמד משה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45802&st=&pgnum=175 (תנג א)] שאם נתחמצו המנחות ואכלן בפסח ענוש כרת. וכתב כן גם בדעת ה'''רמב"ם''' (חמץ ומצה ה א) ששנה את סדר חמשת המינים שלא כסדר המשנה, אלא כתב חיטים וכוסמין יחד, ושעורים עם שיבולת שועל ושיפון, ובא להשמיענו לענין צירוף שאסור לצרפם אלא כוסמין עם חיטים לפי שכוסמין מין חיטים, ושעורים עם שיבולת שועל ושיפון שהם מין שעורין. והביא בחמד משה ראיה לזה מן הברייתא ב'''גמרא''' (פסחים לה א) שגם היא מנתה כסדר שמנה הרמב"ם. ולענין דינא סיים שצ"ע ויש להחמיר לכתחילה שלא לצרף מין בשאינו מינו.  


==זיהוי המינים==
==זיהוי המינים==