הבדלים בין גרסאות בדף "המינים הכשרים למצה והאסורים משום חמץ וגזירת קטניות"

המינים הכשרים למצה והאסורים משום חמץ וגזירת קטניות (עריכה)

גרסה מ־15:03, 2 באפריל 2017

נוספו 1,190 בתים , 15:03, 2 באפריל 2017

אין תקציר עריכה

א.א

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

9,780

עריכות

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 ==חמשת מיני דגן==
-ה'''משנה''' (פסחים ב ה) מונה חמשה מינים הכשרים למצה ואדם יוצא בהם ידי חובתו בפסח - חטים, שעורים, כוסמין, שיבולת שועל ושיפון.
+ה'''משנה''' (פסחים ב ה) מונה חמשה מינים הכשרים למצה ואדם יוצא בהם ידי חובתו בפסח - חטים, שעורים, כוסמין, שיפון ושיבולת שועל.
 ב'''גמרא''' (פסחים לה א) מבואר שלמדו מן הפסוק 'לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות', שדברים הבאים לידי חימוץ יוצאים בהם ידי חובת מצה, ודברים שאינם באים לידי חימוץ אין יוצאים בהם ידי חובת מצה, לכן אורז ודוחן כיון שאינם באים לידי חימוץ אלא לידי סירחון, אין יוצאים בהם ידי מצה.
@@ שורה 12: / שורה 12: @@
 ==קדימה בין המינים==
 כתב ה'''מהרי"ל''' (מנהגים הלכות אפיית מצות א) שעיקר המצוה היא ליטול דווקא חיטים למצה, לפי שכן מצאנו בלשון התנאים 'חיטין לפסח'. <BR/>
-וב'''חק יעקב''' (תנג ב) דייק בדבריו, שממה שלא אמר המהרי"ל 'חיטין לפסח ברישא' יש ללמוד שדווקא לחיטים יש עדיפות על שאר מינים, אבל אם אין לו חיטים יכול ליקח איזה מין שירצה ואין עדיפות למין אחר על פני שאר המינים. ואף שבמרור מובא בסימן תע"ג ש[[יש להעדיף לפי הסדר שנקט התנא]], במצה אינו כן. והוסיף החק יעקב שנראה שכאן המין החביב עליו קודם, כדי לקיים מצוות אכילת מצה לתיאבון.
+וב'''חק יעקב''' (תנג ב) דייק בדבריו, שממה שלא אמר המהרי"ל 'חיטין לפסח ברישא' יש ללמוד שדווקא לחיטים יש עדיפות על שאר מינים, אבל אם אין לו חיטים יכול ליקח איזה מין שירצה ואין עדיפות למין אחר על פני שאר המינים. ואף שבמרור מובא בסימן תע"ג ש[[יש להעדיף לפי הסדר שנקט התנא]], במצה אינו כן. והוסיף החק יעקב שנראה שאחר חיטין המין החביב עליו קודם, כדי לקיים מצוות אכילת מצה לתיאבון. וכן העתיק לדינא ה'''גר"ז''' (תנג ב) <br />
+ובספר '''חמד משה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45802&st=&pgnum=175 (תנג א)] העיר שהמחבר שינה מלשון המשנה, שהמשנה הקדימה שיפון לשיבולת שועל, לעומת המשנה בחלה ובמנחות שהקדימו שיבולת שועל לשיפון. ודייק מזה, שהתנא נקט כסדר הזה לפי שזהו הסדר שאינם ממהרים להחמיץ, ולכן חיטים עדיפים מהכל ולאחריהם שעורים וכו'. והסיק שלכתחילה יש להחמיר ליקח הראשון ראשון קודם כסדר שהם שנויין במשנה.
+<BR/>ה'''משנה ברורה''' (תנג ב) כתב להלכה כדברי החק יעקב והגר"ז, שהחיטים עדיפות לפי שהן חביבות, ויש בזה הידור מצוה, ולענין שאר מינים יקח את החשוב לו ביותר כדי שיאכל לתיאבון<ref>וב'''שער הציון''' (א) ציין גם לחמד משה, וצ"ע כי בחמד משה מבואר איפכא, שיש להעדיף כסדר ששנויין במשנה.</ref>.
 ==עירוב בין המינים==
-כתב '''חידושי ר"ן''' (לה א ד"ה כוסמין) שאם ליקט מכל חמשת המינים יחד ועשה מהם כזית מצה, יוצא בה ידי חובתו בפסח, ואם עשה מזה חמץ ענוש כרת, ולמד זאת מן ה'''ברייתא''' המובאת בברכות (לז ב) ובמנחות (עה ב) שמפורש בה כן. וכן מובא גם ב'''ריטב"א''' (לה א ד"ה גמרא) בשם ה'''רא"ה''', וב'''מאירי''' (לה א ד"ה ואחר שכן). ולא נמצא מי שחולק על כך.
+כתב '''חידושי ר"ן''' (לה א ד"ה כוסמין) שאם ליקט מכל חמשת המינים יחד ועשה מהם כזית מצה, יוצא בה ידי חובתו בפסח, ואם עשה מזה חמץ ענוש כרת, ולמד זאת מן ה'''ברייתא''' המובאת בברכות (לז ב) ובמנחות (עה ב) שמפורש בה כן. וכן מובא גם ב'''ריטב"א''' (לה א ד"ה גמרא) בשם ה'''רא"ה''', וב'''מאירי''' (לה א ד"ה ואחר שכן).
 ==זיהוי המינים==
@@ שורה 26: / שורה 28: @@
 <BR />ובטעם האיסור כתב, שאין זה מחמת חימוץ ממש, דמפורש בגמרא שאין באין לידי חימוץ אלא ה' מינים. אלא נראה לקיים המנהג שלא לאכול משום גזירה, שכיון שמין דגן ומין קטנית שניהם מעשי קדרה, יבואו להחליף זה בזה, ועוד שהקטניות מידי דמידגן הוא, ועוד שיש מקומות שנוהגים לעשות מהם פת כמו מחמשת המינים. וסיים שלכך מנהג הגון הוא להיזהר מכל קטנית, אפילו מחרדל.
+==הערות שוליים==
+[[קטגוריה:חמץ]]
+[[קטגוריה:מצה]]
 [[קטגוריה:פסחים לה.]]
 [[קטגוריה:חמץ ומצה פרק ה]]
 [[קטגוריה:חמץ ומצה פרק ו]]
 [[קטגוריה:אורח חיים סימן תנג]]
-[[קטגוריה:חמץ]]
-[[קטגוריה:מצה]]