9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הכשרים למול"
אין תקציר עריכה
| שורה 21: | שורה 21: | ||
ר' יוסי מתיר מילת כותי, שאין הוא חושש למילה שלא לשמה.<BR/> | ר' יוסי מתיר מילת כותי, שאין הוא חושש למילה שלא לשמה.<BR/> | ||
ואילו ר' יהודה הנשיא פוסל מילת גוי משום הפסוק 'ואתה את בריתי תשמור'. | ואילו ר' יהודה הנשיא פוסל מילת גוי משום הפסוק 'ואתה את בריתי תשמור'. | ||
בטעם המחלוקת בין ר' יהודה לר' יוסי לגבי מילה שלא לשמה, מסביר רב חסדא שר' יהודה לומר מן הפסוק "לה' המול" ומשם הוא דורש מילה לשמה, ואילו ר' יוסי לומד מן הפסוק "המול ימול" שמרבה אפילו מילה שלא לשמה. | |||
=== מחלוקת האמוראים === | |||
עוד מביאה הגמרא מחלוקת אמוראים בעניין טעם הפסול במילת גוי. | |||
<BR/>לדעת דרו בר פפא בשם רב, הלימוד הוא מן הפסוק 'ואתה את בריתי תשמור' (כפי שמובא בברייתא בשם ר' יהודה הנשיא), כלומר אתה ולא גוי. | |||
<BR/>ואילו דעת ר' יוחנן שלומדים זאת מן הפסוק "המול ימול", ומסביר רש"י שהכוונה שרק מי שמהול יכול למול אחרים, יצא גוי שאינו מהול ולכן אינו יכול למול אחרים. | |||
הגמרא ממשיכה בחיפוש נפקא מינה בין הטעמים השונים, ומסיקה שאין ביניהם מחלוקת לא בגבעוני וערבי מהול, שאף שהם מהולים הם נחשבים 'ערלים' (כדברי המשנה בנדרים), ולכן גם ר' יוחנן יודה שפסולים הם למול. | |||
<BR/>וכן אין מחלוקת בישראל שמתו אחיו מחמת המילה ולכן לא אינו מהול, שהוא כשר למול אחרים, אפילו לר' יוחנן, מכיוון שישראל נחשבים מולים (גם זה ממשנה בנדרים). | |||
<BR/>לבסוף מסיקה הגמרא שהנפקא מינה בין שתי הדעות תהיה באישה, שלדעת רב אישה תהיה פסולה למול, שכן היא אינה בכלל 'ואתה את בריתי תשמור, ואילו לר' יוחנן כשרה היא למול אחרים, לפי שהיא נחשבת למהולה. | |||