הבדלים בין גרסאות בדף "הטמנה בכלי שני והטמנת צונן"

שורה 36: שורה 36:
<br/> אבל בשו"ת '''שבט הלוי''' (א צג) כתב על דבריו, דטעמו הראשון תמוה, שהרי גם לרמב"ם אינו מותר אלא בסתם אפילו שאינו מתכוון לקררו, אבל אם מתכוון לחממו, אינו מותר. ולטעם השני שלא חשיב הטמנה, כתב בשבה"ל דייתכן שהוא כן, אבל אין לנו להתיר ע"פ סברה. וסיים דיש להחמיר בזה אם לא במקום חולי.
<br/> אבל בשו"ת '''שבט הלוי''' (א צג) כתב על דבריו, דטעמו הראשון תמוה, שהרי גם לרמב"ם אינו מותר אלא בסתם אפילו שאינו מתכוון לקררו, אבל אם מתכוון לחממו, אינו מותר. ולטעם השני שלא חשיב הטמנה, כתב בשבה"ל דייתכן שהוא כן, אבל אין לנו להתיר ע"פ סברה. וסיים דיש להחמיר בזה אם לא במקום חולי.
<br/> וע' בשו"ת '''ציץ אליעזר''' (יא כט) שהליץ על החזו"א מפני טענות הרב שבט הלוי, וכתב שדברי הרמב"ם והר"ן ברורים שלא גזרו אלא בכלי ראשון חם, ולא הזכירו כלל אם כוונתו לחמם או לקרר, והביא לזה ראיה גם משלטי הגיבורים עיי"ש. ועוד האריך שם טובא כיד ה' הטובה עליו ומביא כמה וכמה אחרונים שהתירו בזה, וסיים שאין לפקפק על היתר החזון איש, ואפילו לבעל נפש אין להחמיר בזה.
<br/> וע' בשו"ת '''ציץ אליעזר''' (יא כט) שהליץ על החזו"א מפני טענות הרב שבט הלוי, וכתב שדברי הרמב"ם והר"ן ברורים שלא גזרו אלא בכלי ראשון חם, ולא הזכירו כלל אם כוונתו לחמם או לקרר, והביא לזה ראיה גם משלטי הגיבורים עיי"ש. ועוד האריך שם טובא כיד ה' הטובה עליו ומביא כמה וכמה אחרונים שהתירו בזה, וסיים שאין לפקפק על היתר החזון איש, ואפילו לבעל נפש אין להחמיר בזה.
<Br/>וב'''מנחת שלמה''' (תניינא ב-ג י) כתב דתליא בפלוגתת הרמב"ם ורש"י, ולפי מאי דקיי"ל כהרמב"ם שרי. ודחה שם דברי המפקפקים לומר דשאני הכא שעצם העירוי לתוך כלי שני הוא ההטמנה, מה שאי"כ התם שמטמין אחר שעירה לכלי שני, חדא דהרמב"ם כתב דלא גזרו אלא בכלי ראשון חם, ואין לנו להוסיף גזירות מדעתנו, ועוד דהכא אף אינו מטמין בשעת העירוי, שהרי עדיין הכלי פתוח, ורק כשסוגרו הוא שומר חומו, ונמצא מטמין בכלי שני ומותר.<br/>וכעין זה כתב גם הרב בעל '''אגרות משה''' (אורח חיים א צה), דכל שאינו מכוסה עדיין אינו מטמין, ואח"כ שמכסה הרי הוא ככל קדרה שמכסה אותה מפני העכברים ושרי. <br/>גם בספר '''לוית חן''' (ד) כתב להתיר להעביר מים חמים לתרמוס בשבת, דהוי כלי שני. וכ"כ גם בשו"ת '''יביע אומר''' (א יד), וכ"ד ס' שמירת שבת כהלכתה (א פג),וכ"כ בס' מנוחת אהבה (א ג כג).
<Br/>וב'''מנחת שלמה''' (תניינא ב-ג י) כתב דתליא בפלוגתת הרמב"ם ורש"י, ולפי מאי דקיי"ל כהרמב"ם שרי. ודחה שם דברי המפקפקים לומר דשאני הכא שעצם העירוי לתוך כלי שני הוא ההטמנה, מה שאי"כ התם שמטמין אחר שעירה לכלי שני, חדא דהרמב"ם כתב דלא גזרו אלא בכלי ראשון חם, ואין לנו להוסיף גזירות מדעתנו, ועוד דהכא אף אינו מטמין בשעת העירוי, שהרי עדיין הכלי פתוח, ורק כשסוגרו הוא שומר חומו, ונמצא מטמין בכלי שני ומותר.<br/>וכעין זה כתב גם הרב בעל '''אגרות משה''' (אורח חיים א צה), דכל שאינו מכוסה עדיין אינו מטמין, ואח"כ שמכסה הרי הוא ככל קדרה שמכסה אותה מפני העכברים ושרי. <br/>גם בספר '''לוית חן''' (ד) כתב להתיר להעביר מים חמים לתרמוס בשבת, דהוי כלי שני. וכ"כ גם בשו"ת '''יביע אומר''' (א יד)., בשו"ת '''בצל החכמה''' (ב עד), '''חלקת יעקב''' (אורח חיים פד), [ע"ש שכתב שהרוצה להחמיר יערה לכלי שני ואח"כ יתן לתוך התרמוס] וכן כתבו להתיר בס' '''שמירת שבת כהלכתה''' (א פג),ובס' '''מנוחת אהבה''' (א ג כג).