9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "דין ערלה באילן שנעקר וניטע שנית"
אין תקציר עריכה
| שורה 33: | שורה 33: | ||
ה'''בית יוסף''' (יורה דע רצד) הביא את תשובת הרשב"א הזו, ולא ביאר דבריו, וכן ב'''שלחן ערוך''' (רצד יט) סתם ולא פירש זמן שצריך האילן לחיות בעפרו.<BR/> | ה'''בית יוסף''' (יורה דע רצד) הביא את תשובת הרשב"א הזו, ולא ביאר דבריו, וכן ב'''שלחן ערוך''' (רצד יט) סתם ולא פירש זמן שצריך האילן לחיות בעפרו.<BR/> | ||
ב'''פתחי תשובה''' כתב בשם שו"ת '''פרח מטה אהרון'''{{מקור}} שאין להקל בזה, כיון שהרשב"א גדול הדור מסתפק ולא הכריע, לכן בעינן שיוכל לחיות ג' שנים כמנין שנות ערלה. וכן מסיק החיד"א ב'''ברכי יוסף''' (רצד יא). ושם הוא מבאר | ב'''פתחי תשובה''' כתב בשם שו"ת '''פרח מטה אהרון'''{{מקור}} שאין להקל בזה, כיון שהרשב"א גדול הדור מסתפק ולא הכריע, לכן בעינן שיוכל לחיות ג' שנים כמנין שנות ערלה. וכן מסיק החיד"א ב'''ברכי יוסף''' (רצד יא). ושם הוא מבאר את תוכן ההסתפקות של הרשב"א, שאם היה צריך להמתין רק מספר ימים לראות אם יכול לחיות, למה הצריכה התוספתא בדיקה זו להניחה בגומא וכו', והרי זה דבר הניכר לעין, אלא על כרחך בעינן שיחיה ג' שנים מכח העפר, ולכן כדי לדעת זאת נחוצה הבדיקה בגומא. <BR/> | ||
אמנם כמה וכמה אחרונים מקילים בדבר זה.<BR/> | אמנם כמה וכמה אחרונים מקילים בדבר זה.<BR/> | ||
בנו שמואל בן ה'נודע ביהודה' בעל שו"ת '''שיבת ציון''' כותב {{היברובוקס|1481|50|מט}} שאין בזה מקום להחמיר על כל פנים בחוץ לארץ, שעל כל פנים מידי ספק לא יצא הרשב"א, ו[[ערלה וספק ערלה בחוץ לארץ|ספק ערלה בחו"ל מותר]]. אמנם בארץ ישראל יש לאמוד שיעור שיכול לחיות שלוש שנים, שספק ערלה בארץ ישראל אסור. | בנו שמואל בן ה'נודע ביהודה' בעל שו"ת '''שיבת ציון''' כותב {{היברובוקס|1481|50|מט}} שאין בזה מקום להחמיר על כל פנים בחוץ לארץ, שעל כל פנים מידי ספק לא יצא הרשב"א, ו[[ערלה וספק ערלה בחוץ לארץ|ספק ערלה בחו"ל מותר]]. אמנם בארץ ישראל יש לאמוד שיעור שיכול לחיות שלוש שנים, שספק ערלה בארץ ישראל אסור. | ||
בשו"ת '''משפט כהן''' לראי"ה קוק {{היברובוקס|22303|29|ח)}} מדייק מדברי הרשב"א וגם מלשון השאלה, שהרשב"א מעולם לא הסתפק לומר שצריך לחיות ג' שנים, וזה פשוט לו גם בסברה וגם הוכיח כן מהגמרות. אך הסתפק האם גדר זה שיכול לחיות כמה ימים, הוא נכנס לגדר ספק ערלה בחוץ לארץ המותרת, או דלמא כיון שזהו ספק ידיעה, אז לא חל על זה דין ספק ערלה לקולא, כיון שרק לנו הוא ספק. ובתחילה נטה לומר שאין כאן ספק בידיעה, שכל שיכול לחיות כמה ימים, מותר על כל פנים בחוץ לארץ. אך לבסוף נסתפק מהתוספתא שהרי היא מורה לנו דרך בדיקה על ידי הנחה בגומא, ואם כן אנו שלא יודעים בדיקה זו, נשאר לנו ספק ידיעה ואם כן אסור גם בחוץ לארץ. | |||
[[קטגוריה: ערלה]] | [[קטגוריה: ערלה]] | ||