הבדלים בין גרסאות בדף "דברים האסורים בשבת וביום טוב משום שדומה לבנין"

דברים האסורים בשבת וביום טוב משום שדומה לבנין (עריכה)

גרסה מ־18:19, 11 באפריל 2016

נוספו 1,550 בתים , 18:19, 11 באפריל 2016

אין תקציר עריכה

א.א

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

9,780

עריכות

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 ===שיטת רש"י והרמב"ם===
-'''רש"י''' מפרש (קלט ב ד"ה מערים) שלדברי אביי איסור תליית המשמרת אינו משום אוהל, אלא משום עובדין דחול. וביאר ה'''רמב"ן''' בדבריו (קלח א ד"ה אלא) שלא יבוא לשמר בקביעות כבחול. והקשה הרמב"ן שם על דבריו, שהרי הגמרא אומרת במפורש שהוא משום אוהל, ומכח זה מקשה על דברי ר' אליעזר שהתיר לתלות. ותירץ הרמב"ן שכל מהלך הגמרא בזה הוא אליבא דרב יוסף שסבר שאיסור תליית המשמרת הוא מדאורייתא, אבל לאביי שהוא משום עובדין דחול, קושיה מעיקרא ליתא. <BR/>
+'''רש"י''' מפרש (קלט ב ד"ה מערים) שלדברי אביי איסור תליית המשמרת אינו משום אוהל, אלא משום עובדין דחול. וביאר ה'''רמב"ן''' בדבריו (קלח א ד"ה אלא) שלא יבוא לשמר בקביעות כבחול. והקשה הרמב"ן שם על דבריו, שהרי הגמרא אומרת במפורש שהוא משום אוהל, ומכח זה מקשה על דברי ר' אליעזר שהתיר לתלות. ותירץ הרמב"ן שכל מהלך הגמרא בזה הוא אליבא דרב יוסף שסבר שאיסור תליית המשמרת הוא מדאורייתא, אבל לאביי שהוא משום עובדין דחול, קושיה מעיקרא ליתא.
+וב'''כנסת הגדולה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14598&st=&pgnum=103 (הגהות הטור ד"ה ותמהני)] כתב לתרץ שהקושיה על רבי אליעזר היא בדרך רבותא, כלומר נהי שמשום עובדין דחול אינו אוסר, מ"מ היה לו לאסור משום אוהל, שהרי סובר הוא שאפילו תוספת אסורה. ותירצה הגמרא שכיון שיש כאן מכשירי אוכל נפש אינו אסור לא משום אוהל ולא משום עובדין דחול.<BR/>
 כדעה זו כתב גם ה'''רמב"ם''' (שבת כז א) שהאיסור לתלות את המשמרת כדרך שהוא עושה בחול, הוא שמא יבוא לשמר, ובשו"ת (שו) הרחיב יותר וכתב כהסבר הרמב"ן שרק לפי רב יוסף שסבר שתליית המשמרת היא איסור דאורייתא, אמרה הגמרא שהוא משום אוהל. אמנם לפי"ז צ"ע אמאי אסור לתלות ביום טוב, שהרי שרי לשמר ביו"ט, ובאמת בהלכות יום טוב (ג יז) כתב הרמב"ם בסתם שלא יעשה כדרך שעושה בחול, ולא כתב שמא יבוא לשמר, וכבר עמד בזה ה'''קרן אורה''' (קלח א).
 <BR/>לשיטה זו מובנת ה'''גמרא''' (קלט ב) שהתירה להערים ולתלות את המשמרת ביו"ט לצורך רימונים שבזה אינו עובדין דחול, ואח"כ יכול לסנן בה שמרים שהרי שנינו שנותנים לתלויה ביו"ט, ואם החשש הוא משום אוהל אין זה משנה לכאורה אם תולה לצורך רימונים או לצורך סינון היין, שהרי סוף סוף יש כאן אוהל.
@@ שורה 13: / שורה 14: @@
 ===שיטת רוב הראשונים===
 לעומת זאת הרבה ראשונים כתבו שאיסור תליית המשמרת הוא משום עשיית אוהל עראי. כן כתב ה'''רמב"ן''' (קלח א ד"ה ולי נראה), וכן מבואר ב'''תוספות''' (קלח א ד"ה כסא) שכתבו שכל האיסורים שמנה אביי הם משום אוהל, וכן משמע דעת ה'''ריטב"א''' (קלח א ד"ה אלא), וכן מפורש ב'''מאירי''' (קלז ב ד"ה ונותנין) וב'''טור''' (אורח חיים שטו).
+<BR/>וראה ב'''כנסת הגדולה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14598&st=&pgnum=103 (הגהות הטור שטו)] שצירף גם את רש"י לשיטות החולקות על הרמב"ם, ולא דק בדבריו לקמן קלט:.
-אלא שקשה לכאורה מן הגמרא (קלט ב) שהתירה לתלות את המשמרת לצורך רימונים, ותירץ ה'''רמב"ן''' שם שהתולה לשמרים מותחה יפה וקובעה בסיכה, ואילו התולה לרימונים אינו מותחה יפה ואינו קובעה כלל. וה'''רשב"א''' (קלח א ד"ה אלא) הקשה על תירוץ זה, שאם כן היה לה לגמרא לחלק בהכי, בין מותחה וקובעה לשאינו מותחה וקובעה, ומה לה להזכיר רימונים הכא. אבל ה'''ר"ן''' בחידושיו (קלח א ד"ה אלא) כתב לבאר שכל שתולה לרימונים אף שמותחה יפה מותר וכל שעושה לשמר אסור אף שאינו מותחה, לפי שהלכו חכמים בזה אחר דרכו של הדבר.
+אלא שלשיטה זו קשה לכאורה מן הגמרא (קלט ב) שהתירה לתלות את המשמרת לצורך רימונים, ותירץ ה'''רמב"ן''' שם שהתולה לשמרים מותחה יפה וקובעה בסיכה, ואילו התולה לרימונים אינו מותחה יפה ואינו קובעה כלל. וה'''רשב"א''' (קלח א ד"ה אלא) הקשה על תירוץ זה, שאם כן היה לה לגמרא לחלק בהכי, בין מותחה וקובעה לשאינו מותחה וקובעה, ומה לה להזכיר רימונים הכא. אבל ה'''ר"ן''' בחידושיו (קלח א ד"ה אלא) כתב לבאר שכל שתולה לרימונים אף שמותחה יפה מותר וכל שעושה לשמר אסור אף שאינו מותחה, לפי שהלכו חכמים בזה אחר דרכו של הדבר.
 <BR/>תירוץ אחר כתב הרשב"א בשם '''רבנו יונה''' שכשתולה לשמרים אסור משום אוהל לפי שהוא צריך לחלל שתחתיה, ואילו כאשר תולה להניח עליה פירות אינו צריך לחלל שתחתיה ומותר, והובאו דבריו גם ב'''ר"ן''' שם.
 <BR/>אלא שגם על הסבר זה הקשה הרשב"א שם, שהרי אם אינו משתמש בחלל האוהל בשעת נטייתו הרי זה מותר, וכמו שמצאנו לגבי [[מדורה]] ולגבי [[מת המוטל בחמה]], ואם כן אף כאן יש להתיר גם כשתולה לשמרים, כל זמן שאין כלי תחתיו שעליו הוא מאהיל. ותירץ שמשמרת אסרו כיון שכן דרכה לתלותה ואח"כ לתת כלי תחתיה. אמנם אם תולה לרימונים מותר לפי שלא אסרו אלא כשדעתו מתחילה לתת שם כלי תחתיה, אבל כשתולה לרימונים אין דעתו לתת שם כלי ותלייתו בהיתר, וגם השתא אינו נקרא אוהל כיון שאינו צריך לחלל כלל, ומה שאח"כ נותן תחתיו את כלי היין לשמר, הרי כבר האוהל עשוי ועומד ושרי.
@@ שורה 20: / שורה 22: @@
 ===שלחן ערוך ואחרונים===
-ה'''שלחן ערוך''' (שטו ט) כתב שאסור לתלות המשמרת משום אוהל, וב'''מגן אברהם''' (יא) ביאר כמתבקש, שאין הכוונה לאיסור דאורייתא אלא מדרבנן שלא יעשה כדרך שעושה בחול, אלא שהוסיף בזה את לשון הרמב"ם 'שלא יבוא לשמר', וכתב לדינא שבעלמא מותר לעשות אוהל בלא מחיצות, ורק כאן אסרו שמא יבוא לשמר.
+ה'''שלחן ערוך''' (שטו ט) כתב שאסור לתלות המשמרת משום אוהל ומשמע שהכריע כדברי תוס' ושאר ראשונים, ודלא כדברי רש"י והרמב"ם. וכ"כ ה'''גר"א''' בביאורו (ד"ה משמרת), ונפקא מינה לתליית המשמרת שלא ע"ג כלי, שכיון שאין כאן אוהל מותר, וכמ"ש ב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ט) וכן הכריע ה'''משנה ברורה''' (לו). אבל ב'''מגן אברהם''' (יא) הוסיף על דברי המחבר את לשון הרמב"ם 'שלא יבוא לשמר', וביאר שדווקא מטעם חשש השימור אסרינן הכא אף שהוא אוהל בלא מחיצות. ודבריו תמוהים לפי שנראה שרוצה ליישב דברי מרן עם הרמב"ם, וזה לכא' דלא ככל הראשונים הנ"ל שחילקו ביניהם. גם ב'''ערוך השלחן''' (יד) כתב כעין דבריו וצ"ע. וראה בספר '''ברכת אליהו''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22268&st=&pgnum=149 (יח)] שהאריך לבאר דברי הגר"א במחלוקותו על המג"א בזה.
 ===מדורה, ביצה, קדרה ומטה===
 ה'''גמרא''' (ביצה לב ב) מביאה מימרא של רב יהודה, שאוסר להעמיד עצים למדורה כדרך בנין מלמטה למעלה. אמנם אם מסדר מלמעלה למטה, כיון שלא עושה כדרך בנין מותר. וכן אומר הוא לגבי ביצה וקדרה ומטה, שיש להעמיד את הגג תחילה ואחר כך את הדפנות.