הבדלים בין גרסאות בדף "דברים האסורים בשבת וביום טוב משום שדומה לבנין"

דברים האסורים בשבת וביום טוב משום שדומה לבנין (עריכה)

גרסה מ־12:50, 13 באפריל 2016

נוספו 1,185 בתים , 12:50, 13 באפריל 2016

אין תקציר עריכה

א.א

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

9,780

עריכות

@@ שורה 8: / שורה 8: @@
 '''רש"י''' מפרש (קלט ב ד"ה מערים) שלדברי אביי איסור תליית המשמרת אינו משום אוהל, אלא משום עובדין דחול. וביאר ה'''רמב"ן''' בדבריו (קלח א ד"ה אלא) שלא יבוא לשמר בקביעות כבחול. והקשה הרמב"ן שם על דבריו, שהרי הגמרא אומרת במפורש שהוא משום אוהל, ומכח זה מקשה על דברי ר' אליעזר שהתיר לתלות. ותירץ הרמב"ן שכל מהלך הגמרא בזה הוא אליבא דרב יוסף שסבר שאיסור תליית המשמרת הוא מדאורייתא, אבל לאביי שהוא משום עובדין דחול, קושיה מעיקרא ליתא.
 וב'''כנסת הגדולה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14598&st=&pgnum=103 (הגהות הטור ד"ה ותמהני)] כתב לתרץ שהקושיה על רבי אליעזר היא בדרך רבותא, כלומר נהי שמשום עובדין דחול אינו אוסר, מ"מ היה לו לאסור משום אוהל, שהרי סובר הוא שאפילו תוספת אסורה. ותירצה הגמרא שכיון שיש כאן מכשירי אוכל נפש אינו אסור לא משום אוהל ולא משום עובדין דחול.<BR/>
-כדעה זו כתב גם ה'''רמב"ם''' (שבת כז א) שהאיסור לתלות את המשמרת כדרך שהוא עושה בחול, הוא שמא יבוא לשמר, ובשו"ת (שו) הרחיב יותר וכתב כהסבר הרמב"ן שרק לפי רב יוסף שסבר שתליית המשמרת היא איסור דאורייתא, אמרה הגמרא שהוא משום אוהל. אמנם לפי"ז צ"ע אמאי אסור לתלות ביום טוב, שהרי שרי לשמר ביו"ט, ובאמת בהלכות יום טוב (ג יז) כתב הרמב"ם בסתם שלא יעשה כדרך שעושה בחול, ולא כתב שמא יבוא לשמר, וכבר עמד בזה ה'''קרן אורה''' (קלח א).
+כדעה זו כתב גם ה'''רמב"ם''' (שבת כז א) שהאיסור לתלות את המשמרת כדרך שהוא עושה בחול, הוא שמא יבוא לשמר, ובשו"ת (שו) הרחיב יותר וכתב כהסבר הרמב"ן שרק לפי רב יוסף שסבר שתליית המשמרת היא איסור דאורייתא, אמרה הגמרא שהוא משום אוהל. אמנם לפי"ז צ"ע אמאי אסור לתלות ביום טוב, שהרי שרי לשמר ביו"ט, ובאמת בהלכות יום טוב (ג יז) כתב הרמב"ם בסתם שלא יעשה כדרך שעושה בחול, ולא כתב שמא יבוא לשמר, וכבר עמד בזה ה'''קרן אורה''' (קלח א). וה'''אור שמח''' כאן תירץ שהאיסור הוא שמא יבוא לשמר מה שאינו לצורך יום טוב, אלא לצורך מחר. אבל א"כ לשון הרמב"ם צ"ע למה שינה בהלכות יו"ט ממש"כ בהלכות שבת. וב'''נתיב חיים''' (אוצר מפרשים על השו"ע) תירץ דהרמב"ם סובר שרק כאשר דעתו ליתן כלי תחתיו אסור משום אוהל, ולכך בשבת כיון שאסור לשמר ודאי לא יתן כלי תחתיו, והאיסור הוא רק משום עובדין דחול שמא יבוא לשמר. אך ביו"ט שמותר לשמר לצורך אוכל נפש, שוב יש כאן חשש לאיסור אוהל מפני שמותר לשים כלי תחתיו.
 <BR/>לשיטה זו מובנת ה'''גמרא''' (קלט ב) שהתירה להערים ולתלות את המשמרת ביו"ט לצורך רימונים שבזה אינו עובדין דחול, ואח"כ יכול לסנן בה שמרים שהרי שנינו שנותנים לתלויה ביו"ט, ואם החשש הוא משום אוהל אין זה משנה לכאורה אם תולה לצורך רימונים או לצורך סינון היין, שהרי סוף סוף יש כאן אוהל.
 <BR/>והעיר ה'''רשב"א''' (קלח א סוד"ה אלא) שלדברי רש"י לא קשה מה שנקט אביי משמרת בהדי חומרי מתנייתא שהם משום אוהל, שהרי רש"י עצמו פירש (ד"ה לא יעשה) שכסא גלין אינו משום אוהל אלא משום גזירה שמא יתקע, ואביי לא חשש להביא איסורים דומים דווקא, אלא שכולם כלים שגזרו חכמים בנטייתם.
@@ שורה 22: / שורה 22: @@
 ===שלחן ערוך ואחרונים===
-ה'''שלחן ערוך''' (שטו ט) כתב שאסור לתלות המשמרת משום אוהל ומשמע שהכריע כדברי תוס' ושאר ראשונים, ודלא כדברי רש"י והרמב"ם. וכ"כ ה'''גר"א''' בביאורו (ד"ה משמרת), ונפקא מינה לתליית המשמרת שלא ע"ג כלי, שכיון שאין כאן אוהל מותר, וכמ"ש ב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ט) וכן הכריע ה'''משנה ברורה''' (לו). אבל ב'''מגן אברהם''' (יא) הוסיף על דברי המחבר את לשון הרמב"ם 'שלא יבוא לשמר', וביאר שדווקא מטעם חשש השימור אסרינן הכא אף שהוא אוהל בלא מחיצות. ודבריו תמוהים לפי שנראה שרוצה ליישב דברי מרן עם הרמב"ם, וזה לכא' דלא ככל הראשונים הנ"ל שחילקו ביניהם. גם ב'''ערוך השלחן''' (יד) כתב כעין דבריו וצ"ע. וראה בספר '''ברכת אליהו''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22268&st=&pgnum=149 (יח)] שהאריך לבאר דברי הגר"א במחלוקותו על המג"א בזה.
+ה'''שלחן ערוך''' (שטו ט) כתב שאסור לתלות המשמרת משום אוהל ומשמע שהכריע כדברי תוס' ושאר ראשונים, ודלא כדברי רש"י והרמב"ם. וכ"כ ה'''גר"א''' בביאורו (ד"ה משמרת), ונפקא מינה לתליית המשמרת שלא ע"ג כלי, שכיון שאין כאן אוהל מותר, כמבואר ב'''טורי זהב''' (ט) וכמ"ש ב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ט) וכן הכריע ה'''משנה ברורה''' (לו). <BR/>
+אבל ב'''מגן אברהם''' (יא) הוסיף על דברי המחבר את לשון הרמב"ם 'שלא יבוא לשמר', וביאר שדווקא מטעם חשש השימור אסרינן הכא אף שהוא אוהל בלא מחיצות. ודבריו תמוהים לפי שנראה שרוצה ליישב דברי מרן עם הרמב"ם, וזה לכא' דלא ככל הראשונים הנ"ל שחילקו ביניהם. גם ב'''ערוך השלחן''' (יד) כתב כעין דבריו וצ"ע. וב'''לבושי שרד''' ביאר שבאמת המג"א רצה להכריע דאסור אפילו בלא כלי, והיינו כשיטת הרמב"ם שאסור משום שמא יבוא לשמר. וב'''נתיב חיים''' (אוצר מפרשים על הגליון) כתב דמג"א רק בא לבאר שיטת הרמב"ם מדוע הניח טעמא דאוהל.
+וראה בספר '''ברכת אליהו''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22268&st=&pgnum=149 (יח)] שהאריך לבאר דברי הגר"א במחלוקותו על המג"א בזה.
 ===מדורה, ביצה, קדרה ומטה===
 ה'''גמרא''' (ביצה לב ב) מביאה מימרא של רב יהודה, שאוסר להעמיד עצים למדורה כדרך בנין מלמטה למעלה. אמנם אם מסדר מלמעלה למטה, כיון שלא עושה כדרך בנין מותר. וכן אומר הוא לגבי ביצה וקדרה ומטה, שיש להעמיד את הגג תחילה ואחר כך את הדפנות.