הבדלים בין גרסאות בדף "גרף של רעי"

<BR/>עוד מובא שם בגמרא מעשה באביי, שהיה בית הריחיים שלו דולף מן הגג ומרטיב את הריחיים. פחד עליהם אביי שימוחו, הלך ושאל את רבה שהורה לו להניח את מיטתו שם ואז יוכל להוציא את הריחיים משם, לפי שכיון שהניח מיטתו שם, מאוס הוא שיהיו הריחיים לידו ודינם כגרף של רעי. אביי התמהמה מלעשות כן, לפי שתמוה בעיניו היה איך מותר לעשות גרף של רעי לכתחילה. בינתיים נפלו הריחיים, ומאחר שכן הצדיק עליו אביי את הדין, ותלה זאת במה שלא שמע להוראת רבו.  

<BR/>עוד שם בגמרא מובאים דברי שמואל, שכלי שיש בו צואה (גרף של רעי) או מימי רגלים (עביט של מי רגלים) מותר להוציאם על מנת לשפוך תכולתם לאשפה. ואם רוצה להחזירן חזרה, צריך לשים בהם מים נקיים ולהחזירן. ומבררת הגמרא שההיתר להוציא לכלוך ושאר דברים מאוסים הוא לא דווקא בכלי, כמו שהיו שטעו להבין כן בדברי שמואל, אלא אף ביד עצמה מותר ליטול את הדבר המאוס ולהוציאו. כן למדה הגמרא מהוראתו של רב אשי, שהתיר לאחוז עכבר בזנבו על מנת להוציאו מן הבשמים שנכנס אליהם.

===שיורי כוסות===

נחלקו האמוראים ב'''גמרא''' (ביצה כא א-ב) לגבי הכנת אוכל ביום טוב לנכרי, שלדעת רב הונא מותר כל זמן שיש אפשרות עקרונית לתת את האוכל לקטן ישראל. לעומת זאת דעת ר' יהושע בן לוי שאין להזמי ןאת הנכרי לסעוד עימו ביום טוב גזירה שמא ירבה בשבילו. וכן בשבת אין להזמינו משום שיורי כוסות. כלומר השמש עלול לטלטל את כוסות היין שלהם ששרו בהם פת, וזה אסור לפי שהיין איסור הנאה הוא.

<BR/>שואלת על זה הגמרא, למה אין היתר לטלטל שיורו כוסות אלו מדין גרף של רעי. ומתרצת שבאמת מותר, אלא שאין עושין גרף של רעי לכתחילה ולכן אין להזמין גוי לסעודה בשבת, דבהכי הוא עושה גרף של רעי לכתחילה במה שהגויים ישיירו בכוסותיהם יין ויצטרך לטלטלם.

===צואה===

אמנם ב'''רבנו ירוחם''' (יג פד ב) כתוב כפשט הגמרא שלנו, שצואה של קטן מותר לטלטל אפילו בחצר אחרת לפי שראויה היא לכלבים, והוא הדין לצואת גדול, וכן הוא ב'''קיצור פסקי הרא"ש''' (טז יא).  

[[קטגוריה:מוקצה]]