10,100
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "גרף של רעי"
אין תקציר עריכה
| שורה 27: | שורה 27: | ||
====פירוש 'מפני הקטן'==== | ====פירוש 'מפני הקטן'==== | ||
'''רש"י''' (קכא ב ד"ה מפני) פירש שהטעם שכופין את הכלי מפני הקטן הוא כדי שלא יטפח בו ויתלכלך, וכן הוא ב'''רמב"ם''' (שבת כו יג) וב'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף מה א ד"ה גמרא). אבל ה'''רי"ף''' (מה ב) כתב בשביל שלא יוזק. | '''רש"י''' (קכא ב ד"ה מפני) פירש שהטעם שכופין את הכלי על צואה של תרנגולין מפני הקטן הוא כדי שלא יטפח בו ויתלכלך, וכן הוא ב'''רמב"ם''' (שבת כו יג) וב'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף מה א ד"ה גמרא). אבל ה'''רי"ף''' (מה ב) כתב בשביל שלא יוזק. | ||
<BR/>דברי הרי"ף צריכים ביאור, שאם מפני חשש היזק היה מותר אף לטלטלה ולא רק לכפות עליה כלי, כדקיי"ל גבי [[קוץ ברשות הרבים]]. | <BR/>דברי הרי"ף צריכים ביאור, שאם מפני חשש היזק היה מותר אף לטלטלה ולא רק לכפות עליה כלי, כדקיי"ל גבי [[קוץ ברשות הרבים]]. | ||
====צואה של שאר בני אדם==== | ====צואה של שאר בני אדם==== | ||
ה'''רי"ף''' (מה ב) העתיק גמרא זו להלכה, ומתוך דבריו מבואר שגם צואה של בני אדם דינה כדין צואה של תרנגולים, ואם היא באותה חצר מותר לטלטלה מדין גרף של רעי, | ה'''רי"ף''' (מה ב) העתיק גמרא זו להלכה, ומתוך דבריו מבואר שגם צואה של בני אדם דינה כדין צואה של תרנגולים, ואם היא באותה חצר מותר לטלטלה מדין גרף של רעי, ורק בחצר אחרת אסור לטלטלה אלא לכפות עליה כלי בלבד. ולפי זה צריך לומר שמה בגמרא שמותר לטלטל צואה מפני שראויה היא לכלבים, זהו בצואה של קטן, אבל של שאר בני אדם לא. דברי הרי"ף כלשונם הועתקו גם ב'''רא"ש''' (טו יא), | ||
<BR/>גם ה'''רמב"ם''' (שבת כו יג) כתב באופן כללי לגבי כל צואה, שאם היא בחצר שיושבים בה הרי זה גרף של רעי ומותר להוציאה, ואם בחצר אחרת כופין עליה כלי כדי שלא יטנף בה הקטן, ולא הזכיר כלל צואה של קטן. | |||
ה'''ר"ן''' פירש דברי הרי"ף שאין חילוק בין צואה של קטן לצואה של גדול, אלא שצואה של בני אדם, בעיקר של קטנים, רגילות הוא שתימצא בחצר שדר בה ולכן מותר לטלטלה, ואילו צואה של תרנגולים הרגילות היא שתימצא בחצר אחרת ולכן אינו מותר אלא לכפות עליה כלי. אך דבריו אינם מתאימים לגמרא לפי הגירסה שלפנינו, שהרי לשיטתו יוצא שמה שמותר לטלטל צואה של קטן הוא רק מדין גרף של רעי ובאותה חצר, אבל בחצר אחרת אסור, ואילו בגמרא כתוב שמותר לטלטלה לפי שראויה היא לכלבים. ובאמת כתב ה'''בית יוסף''' (אורח חיים שח ד"ה צואה) שגירסה אחרת היתה לפניהם. | |||
<BR/>וה'''בית חדש''' (שח כ) הביא מגירסה ישנה ברי"ף שמה שכתב דווקא באותה חצר קאי רק על צואה של תרנגולין, אבל צואה של בני אדם אפילו בחצר אחרת מותר, וכן הביא ב'''קרבן נתנאל''' (ח) בשם יש מפרשים. ובאמת שכן איתא להדיא ב'''רשב"א''' (קכא ב ד"ה אלא דאכתי) שזו היתה גירסת הרי"ף והגאונים, שגם צואת קטן היא גרף של רעי. | |||
ה'''טור''' (אורח חיים שח) הזכיר רק צואה של תרנגולין, ולא התייחס לצואה של בני אדם כלל. ב'''בית יוסף''' פירש דבריו כדברי הר"ן שאין חילוק בין צואה של תרנגולין לצואה של אדם, דבאותה חצר מותר מדין גרף של רעי, ובחצר אחרת רק לכפות עליה כלי. אבל ה'''בית חדש''' (כ) כתב שהטור מסופק בדבר לגבי צואה של אדם | |||
ולכן השמיטו ולא כתבו. | |||
אמנם ב'''רבנו ירוחם''' (יג פד ב) כתוב כפשט הגמרא שלנו, שצואה של קטן מותר לטלטל אפילו בחצר אחרת לפי שראויה היא לכלבים, והוא הדין לצואת גדול, וכן הוא ב'''קיצור פסקי הרא"ש''' (טז יא). | |||
[[קטגוריה:מוקצה]] | [[קטגוריה:מוקצה]] | ||