9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "גרף של רעי"
אין תקציר עריכה
מ |
|||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
<BR/>שואלת על זה הגמרא, למה אין היתר לטלטל שיורו כוסות אלו מדין גרף של רעי. ומתרצת שבאמת מותר, אלא שאין עושין גרף של רעי לכתחילה ולכן אין להזמין גוי לסעודה בשבת, דבהכי הוא עושה גרף של רעי לכתחילה במה שהגויים ישיירו בכוסותיהם יין ויצטרך לטלטלם. | <BR/>שואלת על זה הגמרא, למה אין היתר לטלטל שיורו כוסות אלו מדין גרף של רעי. ומתרצת שבאמת מותר, אלא שאין עושין גרף של רעי לכתחילה ולכן אין להזמין גוי לסעודה בשבת, דבהכי הוא עושה גרף של רעי לכתחילה במה שהגויים ישיירו בכוסותיהם יין ויצטרך לטלטלם. | ||
==עשיית גרף של רעי לכתחילה - סתירת הגמרות== | ===עשיית גרף של רעי לכתחילה - סתירת הגמרות=== | ||
משתי גמרות אלו עולה סתירה. שהגמרא בביצה לו: מתירה לעשות גרף של רעי לכתחילה, עד שהורה רבה לאביי שיכול לשים שם את מיטתו ואז יוכל להוציא את הריחיים. לעומת זאת לפי הגמרא בביצה כא: מבואר להדיא שאין עושין גרף של רעי לכתחילה ולכן אסור להזמין נכרי בשבת. | משתי גמרות אלו עולה סתירה. שהגמרא בביצה לו: מתירה לעשות גרף של רעי לכתחילה, עד שהורה רבה לאביי שיכול לשים שם את מיטתו ואז יוכל להוציא את הריחיים. לעומת זאת לפי הגמרא בביצה כא: מבואר להדיא שאין עושין גרף של רעי לכתחילה ולכן אסור להזמין נכרי בשבת. | ||
===תירוצי הראשונים=== | ====תירוצי הראשונים==== | ||
ה'''תוספות''' (ביצה לו ב ד"ה תיתי) תירצו קושיה זו בשני אופנים: | ה'''תוספות''' (ביצה לו ב ד"ה תיתי) תירצו קושיה זו בשני אופנים: | ||
*בעובדא דאביי התיר רבה משום הפסד הריחיים, דבמקום הפסד עושים גרף של רעי לכתחילה. מה שאין כן לגבי שיורי כוסות שאין שם הפסד. | *בעובדא דאביי התיר רבה משום הפסד הריחיים, דבמקום הפסד עושים גרף של רעי לכתחילה. מה שאין כן לגבי שיורי כוסות שאין שם הפסד. | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
אמנם מ'''רש"י''' (ביצה כא ב "ה וכי) מבואר שלא מקבל את התירוץ השני של התוס', שגם ללכת אל הדבר המאוס חשיב כעושה לכתחילה, ולכן כתב ה'''רשב"א''' בדעתו (כא ב ד"ה וכי) כהתירוץ הראשון של התוס', דמשום פסידא מותר לעשות אף לכתחילה. | אמנם מ'''רש"י''' (ביצה כא ב "ה וכי) מבואר שלא מקבל את התירוץ השני של התוס', שגם ללכת אל הדבר המאוס חשיב כעושה לכתחילה, ולכן כתב ה'''רשב"א''' בדעתו (כא ב ד"ה וכי) כהתירוץ הראשון של התוס', דמשום פסידא מותר לעשות אף לכתחילה. | ||
===צואה=== | |||
ה'''משנה''' (שבת טז ז) אומרת שמותר לכפות קערה על גבי צואה של קטן. וב'''גמרא''' (שבת קכא ב) מובא שצריך לתקן ולומר 'על צואה של תרנגולין' מפני הקטן, אבל צואה של קטן עצמו ראויה היא לכלבים ומותר לטלטלה מדינא. ומקשה הגמרא מדוע התירו רק לכפות כלי על צואה של תרנגולים ולא לטלטלה ולהוציאה משום גרף של רעי, ותירצה שמדובר באשפה שבחצר, שאינה במקום שמפריע לו ולכן אין דינה כגרף של רעי. | |||
====פירוש 'מפני הקטן'==== | |||
'''רש"י''' (קכא ב ד"ה מפני) פירש שהטעם שכופין את הכלי מפני הקטן הוא כדי שלא יטפח בו ויתלכלך, וכן הוא ב'''רמב"ם''' (שבת כו יג) וב'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף מה א ד"ה גמרא). אבל ה'''רי"ף''' (מה ב) כתב בשביל שלא יוזק. | |||
<BR/>דברי הרי"ף צריכים ביאור, שאם מפני חשש היזק היה מותר אף לטלטלה ולא רק לכפות עליה כלי, כדקיי"ל גבי [[קוץ ברשות הרבים]]. | |||
====צואה של שאר בני אדם==== | |||
ה'''רי"ף''' (מה ב) העתיק גמרא זו להלכה, ומתוך דבריו מבואר שגם צואה של בני אדם דינה כדין צואה של תרנגולים, ואם היא באותה חצר מותר לטלטלה מדין גרף של רעי, אבל בחצר אחרת אסור לטלטלה אלא רק לכפות עליה כלי. ומה שאמרו בגמרא שמותר לטלטל צואה מפני שראויה היא לכלבים, זה דווקא בצואה של קטן, אבל של שאר בני אדם לא. דברי הרי"ף הועתקו גם ב'''רא"ש''' , וכן מבואר בדברי הרמב"ם (שבת כו יג). | |||
[[קטגוריה:מוקצה]] | [[קטגוריה:מוקצה]] | ||
[[קטגוריה:שבת קכא:]] | [[קטגוריה:שבת קכא:]] | ||