הבדלים בין גרסאות בדף "גרמא בשבת"
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
עורך מתחיל (שיחה | תרומות) מ (הגהה עדיין כתוב בצורה גרועה מאוד, אין לי כוח לסדר את הבלאגן שבסוף.) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
גרמא בשבת הוא מונח בהלכות שבת, המתאר פעולה עקיפה שתוצאתה מלאכה | גרמא בשבת הוא מונח בהלכות שבת, המתאר פעולה עקיפה שתוצאתה מלאכה שאסור לעשותה בשבת. הדוגמה שמופיעה במשנה בשבת היא הצבת כדים מלאים במים בדרכה של שריפה. כדי שכשהאש תגיע לכדים, הם ייבקעו מהחום, והמים יכבו את האש - מעשה זה הותר, אף שכיבוי אש הוא אחד מל"ט מלאכות של שבת. | ||
בימינו ישנם מכונים העוסקים בפתרונות טכנולוגיים שחלק ניכר מהן קשור ב"גרמא בשבת" - כמו כיסא גלגלים, רכב סיור ביטחוני ביישובים, מעלית שבת, פתרונות לטיפול במשק חי ובעיקר רפתות ומחלבות, וכן פתרונות למפעלים תעשייתיים שומרי שבת[1]. | בימינו, ישנם מכונים העוסקים בפתרונות טכנולוגיים שחלק ניכר מהן קשור ב"גרמא בשבת" - כמו כיסא גלגלים, רכב סיור ביטחוני ביישובים, מעלית שבת, פתרונות לטיפול במשק חי ובעיקר רפתות ומחלבות, וכן פתרונות למפעלים תעשייתיים שומרי שבת[1]. | ||
מקור | מקור | ||
במשנה נאמר היתר הגרמא בקשר להיתר כיבוי שריפה בשבת, באופן שהכיבוי אינו נעשה באופן ישיר:[2] "רבִּי שִמְעוֹן בֶּן נָנָס אוֹמֵר: פּוֹרְסִין עוֹר שֶל גְדִי עַל גַּבֵּי שִׁדָה, תֵּבָה וּמִגְּדָל - שֶאָחֲז בָּהֶן אֵת הָאוּר: מִפּנֵי שֶהוֹא מְחָרֵך. וְעוֹשִׂין מְחִצָה בְּכָל הַכֵּלִים - בּין מְלֵאִים בּין רֵיקָנִים, בִּשְבִיל שֶלֹא תַּעֲבֹר הַדְּלֵקָה. רַבִּי יוֹסִי אוֹסֵר בִכְלֵי חֶרֶס חֲדָשִים מְלֵאִין מַיִם, לְפִי שֶאֵין יְכוֹלִין לְקַבֵּל אֶת הָאוּר - וְהֵן מִתְבַּקְעִין, וּמְכַבִּין אֶת הַדְּלֵקָה." בתלמוד מוסבר היתר הכיבוי באופן זה, מפני שכלל איסורי שבת שנאסרו מן התורה הם דווקא שנעשים על ידי פעולה ישירה ולא בגרמא, | במשנה נאמר היתר הגרמא בקשר להיתר כיבוי שריפה בשבת, באופן שהכיבוי אינו נעשה באופן ישיר:[2] "רבִּי שִמְעוֹן בֶּן נָנָס אוֹמֵר: פּוֹרְסִין עוֹר שֶל גְדִי עַל גַּבֵּי שִׁדָה, תֵּבָה וּמִגְּדָל - שֶאָחֲז בָּהֶן אֵת הָאוּר: מִפּנֵי שֶהוֹא מְחָרֵך. וְעוֹשִׂין מְחִצָה בְּכָל הַכֵּלִים - בּין מְלֵאִים בּין רֵיקָנִים, בִּשְבִיל שֶלֹא תַּעֲבֹר הַדְּלֵקָה. רַבִּי יוֹסִי אוֹסֵר בִכְלֵי חֶרֶס חֲדָשִים מְלֵאִין מַיִם, לְפִי שֶאֵין יְכוֹלִין לְקַבֵּל אֶת הָאוּר - וְהֵן מִתְבַּקְעִין, וּמְכַבִּין אֶת הַדְּלֵקָה." בתלמוד מוסבר היתר הכיבוי באופן זה, מפני שכלל איסורי שבת שנאסרו מן התורה הם דווקא שנעשים על ידי פעולה ישירה ולא שנעשו בגרמא, המקור לכך מבוא בגמרא, מזה שכתוב: "לא תעשה כל מלאכה[3]" עשייה הוא דאסור גרמא שרי (מותר). בתלמוד הובא היתר גרמא גם לגבי איסור מחיקת השם. | ||
להלכה | להלכה | ||
נחלקו רבותינו אם גרמא מותרת שלא במקום הפסד לדעת רבינו חננאל | נחלקו רבותינו אם גרמא מותרת לכתחילה אף שלא במקום הפסד. לדעת רבינו חננאל כל המחלוקת בין חכמים לרבי יוסי היא דווקא בדליקה, וטעם האיסור לפי רבי יוסי משום שחוששים שתוך כדי שמעמיד את הכדים יבוא לכבות בידיים מתוך שבהול על ממונו. ואדרבא שלא במקום הפסד, שאינו בהול על ממונו לכולי עלמא מותר. | ||
לדעת רבינו יואל כל ההיתר לפי חכמים הוא דווקא בגלל ההפסד, אבל שלא במקום הפסד אסור. הרמ״א פסק כדעת רבינו יואל. המגן אברהם הבין מדברי הרא״ש שמותר אף שלא במקום הפסד. הט״ז פסק כרבינו חננאל ואמר שלא מצינו בזה חבר לרבינו יואל | |||
דעת הרב עובדיה יוסף שמעיקר ההלכה כדברי רבינו חננאל שקיבלנו הוראת מרן ויש לסמוך על דבריו בצירוף סניף נוסף (יביע אומר חלק י סעיף כו הערה 2 אך פסק לאסור להיכנס לחדר המדרגות שיש חיישן המדליק אור) אפשר שהחפץ חיים שהקל יותר ממרן באותו סעיף שממנו הבין הרב עובדיה שגרמא מותרת מתיר גם בלא צירוף כדבריהם גם סבר הגאון רבינו אליהו מווילנא | |||
מכשירים העובדים על מנגנון גרמא | מכשירים העובדים על מנגנון גרמא | ||
לדעת הרב עובדיה והרב חיים עוזר אינם נחשבים כגרמא כיוון שכך דרך פעולתם וכולם משתמשים בהם כך ברם לדעת ערוך השולחן אין הדברים כן והסומכים על דבריו במקום שאין איסור דאורייתא יש להם להישען על עץ ארז | לדעת הרב עובדיה והרב חיים עוזר אינם נחשבים כגרמא כיוון שכך דרך פעולתם וכולם משתמשים בהם כך ברם לדעת ערוך השולחן אין הדברים כן והסומכים על דבריו במקום שאין איסור דאורייתא יש להם להישען על עץ ארז | ||
גרסה אחרונה מ־14:59, 11 במאי 2023
גרמא בשבת הוא מונח בהלכות שבת, המתאר פעולה עקיפה שתוצאתה מלאכה שאסור לעשותה בשבת. הדוגמה שמופיעה במשנה בשבת היא הצבת כדים מלאים במים בדרכה של שריפה. כדי שכשהאש תגיע לכדים, הם ייבקעו מהחום, והמים יכבו את האש - מעשה זה הותר, אף שכיבוי אש הוא אחד מל"ט מלאכות של שבת.
בימינו, ישנם מכונים העוסקים בפתרונות טכנולוגיים שחלק ניכר מהן קשור ב"גרמא בשבת" - כמו כיסא גלגלים, רכב סיור ביטחוני ביישובים, מעלית שבת, פתרונות לטיפול במשק חי ובעיקר רפתות ומחלבות, וכן פתרונות למפעלים תעשייתיים שומרי שבת[1]. מקור במשנה נאמר היתר הגרמא בקשר להיתר כיבוי שריפה בשבת, באופן שהכיבוי אינו נעשה באופן ישיר:[2] "רבִּי שִמְעוֹן בֶּן נָנָס אוֹמֵר: פּוֹרְסִין עוֹר שֶל גְדִי עַל גַּבֵּי שִׁדָה, תֵּבָה וּמִגְּדָל - שֶאָחֲז בָּהֶן אֵת הָאוּר: מִפּנֵי שֶהוֹא מְחָרֵך. וְעוֹשִׂין מְחִצָה בְּכָל הַכֵּלִים - בּין מְלֵאִים בּין רֵיקָנִים, בִּשְבִיל שֶלֹא תַּעֲבֹר הַדְּלֵקָה. רַבִּי יוֹסִי אוֹסֵר בִכְלֵי חֶרֶס חֲדָשִים מְלֵאִין מַיִם, לְפִי שֶאֵין יְכוֹלִין לְקַבֵּל אֶת הָאוּר - וְהֵן מִתְבַּקְעִין, וּמְכַבִּין אֶת הַדְּלֵקָה." בתלמוד מוסבר היתר הכיבוי באופן זה, מפני שכלל איסורי שבת שנאסרו מן התורה הם דווקא שנעשים על ידי פעולה ישירה ולא שנעשו בגרמא, המקור לכך מבוא בגמרא, מזה שכתוב: "לא תעשה כל מלאכה[3]" עשייה הוא דאסור גרמא שרי (מותר). בתלמוד הובא היתר גרמא גם לגבי איסור מחיקת השם. להלכה נחלקו רבותינו אם גרמא מותרת לכתחילה אף שלא במקום הפסד. לדעת רבינו חננאל כל המחלוקת בין חכמים לרבי יוסי היא דווקא בדליקה, וטעם האיסור לפי רבי יוסי משום שחוששים שתוך כדי שמעמיד את הכדים יבוא לכבות בידיים מתוך שבהול על ממונו. ואדרבא שלא במקום הפסד, שאינו בהול על ממונו לכולי עלמא מותר.
לדעת רבינו יואל כל ההיתר לפי חכמים הוא דווקא בגלל ההפסד, אבל שלא במקום הפסד אסור. הרמ״א פסק כדעת רבינו יואל. המגן אברהם הבין מדברי הרא״ש שמותר אף שלא במקום הפסד. הט״ז פסק כרבינו חננאל ואמר שלא מצינו בזה חבר לרבינו יואל
דעת הרב עובדיה יוסף שמעיקר ההלכה כדברי רבינו חננאל שקיבלנו הוראת מרן ויש לסמוך על דבריו בצירוף סניף נוסף (יביע אומר חלק י סעיף כו הערה 2 אך פסק לאסור להיכנס לחדר המדרגות שיש חיישן המדליק אור) אפשר שהחפץ חיים שהקל יותר ממרן באותו סעיף שממנו הבין הרב עובדיה שגרמא מותרת מתיר גם בלא צירוף כדבריהם גם סבר הגאון רבינו אליהו מווילנא מכשירים העובדים על מנגנון גרמא לדעת הרב עובדיה והרב חיים עוזר אינם נחשבים כגרמא כיוון שכך דרך פעולתם וכולם משתמשים בהם כך ברם לדעת ערוך השולחן אין הדברים כן והסומכים על דבריו במקום שאין איסור דאורייתא יש להם להישען על עץ ארז