9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת האילנות"
אין תקציר עריכה
| שורה 39: | שורה 39: | ||
<BR/>וכן כתב הרב '''ערוך השלחן''' (רכו א) שבמדינות שלהם שהפריחה היא באייר או בתחילת סיון, מברכים את הברכה הזו אז. וכן דעת ה'''משנה ברורה''' (א). | <BR/>וכן כתב הרב '''ערוך השלחן''' (רכו א) שבמדינות שלהם שהפריחה היא באייר או בתחילת סיון, מברכים את הברכה הזו אז. וכן דעת ה'''משנה ברורה''' (א). | ||
וכן דעת הרבה פוסקים להלכה, שמותר לברך ברכה זו אחר חודש ניסן, ולחלק מהפוסקים אף קודם ניסן: | |||
<BR/>בשו"ת '''זכר יהוסף''' שטרן [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=772&st=&pgnum=76 (קצד)] כתב שאף שהידור הוא לברך בניסן, אם ראה לבלול או לא בירך בניסן, יכול לברך אחר כך. ובלאו הכי יש להכריע כהפוסקים נגד המקובלים במקום שהם חלוקים. | <BR/>בשו"ת '''זכר יהוסף''' שטרן [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=772&st=&pgnum=76 (קצד)] כתב שאף שהידור הוא לברך בניסן, אם ראה לבלול או לא בירך בניסן, יכול לברך אחר כך. ובלאו הכי יש להכריע כהפוסקים נגד המקובלים במקום שהם חלוקים. | ||
<BR/>בשו"ת '''ויחי יעקב''' גולדשלג [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=518&st=&pgnum=24&hilite= (ח)] כתב שקודם ניסן אין לברך, לפי שזהו לבלוב השייך לשנה שעברה, או שאינו לפי טבעו של עולם. אבל אחר ניסן אפשר לברך כל התקופה, שזהו ניסן אייר סיון, שהם שייכים לתקופת ניסן. | <BR/>בשו"ת '''ויחי יעקב''' גולדשלג [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=518&st=&pgnum=24&hilite= (ח)] כתב שקודם ניסן אין לברך, לפי שזהו לבלוב השייך לשנה שעברה, או שאינו לפי טבעו של עולם. אבל אחר ניסן אפשר לברך כל התקופה, שזהו ניסן אייר סיון, שהם שייכים לתקופת ניסן. | ||
| שורה 46: | שורה 45: | ||
<BR/>בשו"ת '''משפטי עוזיאל''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1288&st=&pgnum=48&hilite= (א ו)] מצדד לומר להלכה ולמעשה שאין לברכה זו כלל זמן קבוע, וניתן לברכה אף קודם ניסן או אחריו. ואף לפי המקובלים לא באו להגביל לחודש ניסן אלא במקומות שיש בניסן אילנות מלבלבים, אבל ודאי מקומות שבניסן כבר גדלו הפירות, או שעדיין לא צמחו הפרחים, גם לפי המקובלים ניתן לברך ברכה זו שלא בחודש ניסן, אלא לפי לבלוב האילנות באותו מקום. | <BR/>בשו"ת '''משפטי עוזיאל''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1288&st=&pgnum=48&hilite= (א ו)] מצדד לומר להלכה ולמעשה שאין לברכה זו כלל זמן קבוע, וניתן לברכה אף קודם ניסן או אחריו. ואף לפי המקובלים לא באו להגביל לחודש ניסן אלא במקומות שיש בניסן אילנות מלבלבים, אבל ודאי מקומות שבניסן כבר גדלו הפירות, או שעדיין לא צמחו הפרחים, גם לפי המקובלים ניתן לברך ברכה זו שלא בחודש ניסן, אלא לפי לבלוב האילנות באותו מקום. | ||
<BR/>בשו"ת '''מנחת יצחק''' (י טז) מצדד לומר שאף אם נאמר שניסן הוא דווקא, זה נאמר רק לארץ ישראל וסביבותיה, שדרך גידול האילנות בחודש זה, אבל כגון באוסטרליה וכיו"ב, שהאילנות כלל לא מלבלבים בניסן אלא בתשרי או בחשוון, בזה לכולי עלמא יכול לברך שלא בחודש ניסן. | <BR/>בשו"ת '''מנחת יצחק''' (י טז) מצדד לומר שאף אם נאמר שניסן הוא דווקא, זה נאמר רק לארץ ישראל וסביבותיה, שדרך גידול האילנות בחודש זה, אבל כגון באוסטרליה וכיו"ב, שהאילנות כלל לא מלבלבים בניסן אלא בתשרי או בחשוון, בזה לכולי עלמא יכול לברך שלא בחודש ניסן. | ||
<BR/> | <BR/>אמנם הרב '''שדי חמד''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43674&st=&pgnum=189&hilite= (אסיפת דינים ברכות ב א)], אחר שהביא הדעות בזה, הפוסקים והמקובלים, כתב שכיון שיש בזה פלוגתא וגם לשון הגמרא מורה שניסן הוא דווקא, וגם קיימא לן ספק ברכות להקל, ודאי נכון לומר כאן שב ואל תעשה עדיף. אבל סיים שזהו לדידן שהולכים אחר המקובלים, אבל מעיקר הדין הלכה כהרב 'השיב משה' הנ"ל, וכדברי הריטב"א. | ||
<BR/>ובספר '''כף החיים''' (רכו א), הביא רק תחילת דברי השדי חמד ומכריע שאין לברך ברכה זו אלא בניסן, והמתאחר מלברך בניסן יברך בלא שם ומלכות. | |||
<BR/>אך כאמור דעת רוב פוסקים שאפשר לברך גם אחר חודש ניסן. וכן כתב בשו"ת '''ישמח לב''' גאגין [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=543&st=&pgnum=27&hilite= (יב)], וכן פסק הרב '''יחוה דעת''' (א א). | |||
=== ראה ולא בירך === | === ראה ולא בירך === | ||