הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת האילנות"

<BR/>ב'''רמב"ם''' (ברכות י יג) הנוסח: "שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות '''ונאות כדי ליהנות''' בהן בני אדם".

<BR/>ב'''פסקי הרי"ד''' (מג ב) הגירסה: "ברוך שלא חיסר '''מעולמו''' כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות '''להתעדן''' בהן בני אדם". וב'''שיורי ברכה''' (קונטרס אחרון רכו ב) הביא גירסה זו בשם '''ספר הפרדס''' לרבנו אשר בר חיים (ח א א).

ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רכו) הנוסח: "בא"י אמ"ה שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם".  

=== פירות ===

ב'''מרדכי''' (ברכות ו קמח) הביא בשם '''הר"ר יוסף''' שאם לא ראה אילנות עד שגדלו הפירות, שצריך לברך כך. וכן הוא ב'''הגהות מיימוניות''' (ברכות ו ט) משמו. וכן היא דעת ה'''אגודה''' (ברכות ו קנח) ו'''אבודרהם''' (ברכת הראייה השבח וההודאה ד"ה הרואה בריות).

<BR/>ה'''בית חדש''' (ב) כתב ליישב דלא פליגי, דהטור מיירי באופן שכבר ראה האילנות קודם שהוציאו פירות ולא בירך, ועכשיו רואה שוב עם פירות, דבזה מודה המרדכי שלא יברך. אבל ב'''פרישה''' כתב שאין זה תירוץ נכון, שהרי לגבי [[ברכת שהחיינו]] אם לא בירך בראייה ראשונה, מברך בראייה שניה.

<BR/>ב'''שלחן ערוך''' (רכו א) פסק שאם לא בירך עד אחר שגדלו הפירות, לא יברך עוד, וכדעת הטור. וב'''לבוש''' (א) נתן טעם לדבר, שלפירות כבר יש לכל אחד ברכה בפני עצמו, כשהחיינו על הראיה ובורא פרי העץ על האכילה.