9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת האורז והדוחן"
אין תקציר עריכה
| שורה 20: | שורה 20: | ||
=== אפאו או בישלו === | === אפאו או בישלו === | ||
=== דעת הגאונים === | ==== דעת הגאונים ==== | ||
ב'''תשובות הגאונים''' (ליק מה) מובא ששאלו את רב יהודאי גאון אודות ברכת אורז מבושל, והשיב שאין ברכת מזונות אלא על חמשת המינים, אבל על אורז לא. ואע"ג שבגמרא הויא תיובתא על רב ושמואל, מ"מ בהמשך הגמרא (לז ב) מביא רבא ראיה מדברי רב ושמואל שעל [[ריהטא (חביץ קדרה) יש לברך מזונות]], אם כן מוכח שדבריהם לא נדחו והלכה כמותם. כן מובא גם ב'''שבלי הלקט''' (סדר הברכות קנט) וב'''אגור''' (הלכות סעודה ריט) בשם רבנו שמואל בן חפני בחבור '''שער הברכות''' (דרוש מקור), שאין ברכת מזונות אלא על ה' מינים. | ב'''תשובות הגאונים''' (ליק מה) מובא ששאלו את רב יהודאי גאון אודות ברכת אורז מבושל, והשיב שאין ברכת מזונות אלא על חמשת המינים, אבל על אורז לא. ואע"ג שבגמרא הויא תיובתא על רב ושמואל, מ"מ בהמשך הגמרא (לז ב) מביא רבא ראיה מדברי רב ושמואל שעל [[ריהטא (חביץ קדרה) יש לברך מזונות]], אם כן מוכח שדבריהם לא נדחו והלכה כמותם. כן מובא גם ב'''שבלי הלקט''' (סדר הברכות קנט) וב'''אגור''' (הלכות סעודה ריט) בשם רבנו שמואל בן חפני בחבור '''שער הברכות''' (דרוש מקור), שאין ברכת מזונות אלא על ה' מינים. | ||
<BR/>אמנם לא מבואר בדבריהם, אם ברכתם שהכל או אדמה, רק מבואר שאין מברכים עליהם מזונות. | <BR/>אמנם לא מבואר בדבריהם, אם ברכתם שהכל או אדמה, רק מבואר שאין מברכים עליהם מזונות. | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
==== שיטת הראשונים ==== | ==== שיטת הראשונים ==== | ||
כתב ה'''רי"ף''' (כו א) שכיון שאיתותבו רב ושמואל, הלכה כהך ברייתא שעל אורז שבישלו, יש לברך תחילה בורא מיני מזונות ולבסוף בורא נפשות | כתב ה'''רי"ף''' (כו א) שכיון שאיתותבו רב ושמואל, הלכה כהך ברייתא שעל אורז שבישלו, יש לברך תחילה בורא מיני מזונות ולבסוף בורא נפשות, וכן פסק ה'''רמב"ם''' (ברכות ג י), , וכן משמע ב'''תוספות''' (לז א ד"ה תיובתא), וכן הסכימו הרבה ראשונים; ה'''רשב"א''' (ברכות לז א ד"ה תיובתא), ה'''רא"ש''', '''ספר האשכול''' (ברכת מיני מזונות ופירות מב ב), '''ספר הרוקח''' (שמא), ה'''מנהיג''' (הלכות סעודה רלב), וה'''ריטב"א''' (הלכות ברכות א ח) ו'''ספר הפרדס''' (שער הדגן ד"ה פת אורז) ו'''אבודרהם''' (ברכת בורא מיני מזונות) ו'''תשב"ץ קטן''' (שכב) ו'''שיבולי הלקט''' (ברכות קנט) וה'''טור''' (אורח חיים רח). | ||
<BR/>וב'''ארחות חיים''' לוניל (א ברכות ה) פסק כדעת הרי"ף והוסיף שכן הוא גם שאר מינים שהם מזון כגון 'פניס' מברכים עליהם מזונות ונפשות. | |||
=== שלחן ערוך ואחרונים === | === שלחן ערוך ואחרונים === | ||
מרן ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רח ז) פסק כדעת רוב הראשונים שעל אורז שבישלו או שעשה ממנו פת, יש לברך בורא מיני מזונות בתחילתו, ובורא נפשות בסופו. | מרן ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רח ז) פסק כדעת רוב הראשונים שעל אורז שבישלו או שעשה ממנו פת, יש לברך בורא מיני מזונות בתחילתו, ובורא נפשות בסופו. | ||
ואם כוסס אורז חי מברך בורא פרי האדמה. | |||
==== אם דווקא כשנתמעך ==== | ==== אם דווקא כשנתמעך ==== | ||
ב'''פסקי ריא"ז''' (ברכות ו יא) מחלק וכותב, שאורז מברך עליו בורא פרי האדמה בין חי בין מבושל שהוא בעינו, אך בישלו ועשאו כעין דייסא, וכן אם עשה ממנו פת, מברך מזונות. | ב'''פסקי ריא"ז''' (ברכות ו יא) מחלק וכותב, שאורז מברך עליו בורא פרי האדמה בין חי בין מבושל שהוא בעינו, אך בישלו ועשאו כעין דייסא, וכן אם עשה ממנו פת, מברך מזונות. | ||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
ה'''רי"ף''' להלכה (כו א) שפת דוחן יש לברך עליו בתחילתו שהכל, ובסופו 'בורא נפשות', ולא ביאר הטעם. וכן פסק ה'''רמב"ם''' (ברכות ג י) שפת דוחן דינה כשאר פת קטנית שברכתה שהכל. | ה'''רי"ף''' להלכה (כו א) שפת דוחן יש לברך עליו בתחילתו שהכל, ובסופו 'בורא נפשות', ולא ביאר הטעם. וכן פסק ה'''רמב"ם''' (ברכות ג י) שפת דוחן דינה כשאר פת קטנית שברכתה שהכל. | ||
<BR/>ה'''תוספות''' (לז א ד"ה אם) מעירים, שהתיובתא על רב ושמואל מהברייתא היא רק לגבי אורז, שהרי לא הוזכר שם דוחן. ולכן מעלים התוס' אפשרות שבדוחן הלכה כרב ושמואל שאין מברכים עליו מזונות, אבל לא ביארו התוס' מה ברכתו. | <BR/>ה'''תוספות''' (לז א ד"ה אם) מעירים, שהתיובתא על רב ושמואל מהברייתא היא רק לגבי אורז, שהרי לא הוזכר שם דוחן. ולכן מעלים התוס' אפשרות שבדוחן הלכה כרב ושמואל שאין מברכים עליו מזונות, אבל לא ביארו התוס' מה ברכתו. אמנם בספר '''אהל מועד''' (שער הברכות דרך ד נתיב ב) כתב שר"ת פסק לברך שהכל<ref>ב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה טז ה קמו א) כתב שהתוספות כתבו שהדוחן דינו כאורז, וצ"ע.</ref>. | ||
<BR/>ב'''מנהגי מהרי"ל''' (ליקוטים לא) משמע שמסכים לדעת הרי"ף בזה, שברכת הדוחן שהכל. | <BR/>ב'''מנהגי מהרי"ל''' (ליקוטים לא) משמע שמסכים לדעת הרי"ף בזה, שברכת הדוחן שהכל. וכן משמע ב'''ארחות חיים''' לוניל (א ברכות ה) שהזכיר רק דעת הרי"ף והרמב"ם בזה. | ||
ה'''רשב"א''' (לז א ד"ה תיובתא) כתב שראייתו של הרי"ף מן הברייתא דקתני 'אלו הן מעשה קדרה חלקי טרגיס, אורז וכו', אבל דוחן לא קתני, וכן שנינו בברייתא 'הכוסס את האורז', ודוחן לא קתני. ותמה על הרי"ף שלו יהי שאין מברכים עליו מזונות, אבל על כל פנים היה לו לומר לברך על דוחן 'בורא פרי אדמה', וסיים בצ"ע. | ה'''רשב"א''' (לז א ד"ה תיובתא) כתב שראייתו של הרי"ף מן הברייתא דקתני 'אלו הן מעשה קדרה חלקי טרגיס, אורז וכו', אבל דוחן לא קתני, וכן שנינו בברייתא 'הכוסס את האורז', ודוחן לא קתני. ותמה על הרי"ף שלו יהי שאין מברכים עליו מזונות, אבל על כל פנים היה לו לומר לברך על דוחן 'בורא פרי אדמה', וסיים בצ"ע. | ||
<BR/>גם ב'''ספר האשכול''' (ברכת מיני מזונות ופירות מב ב) תמה בזה על הרי"ף, שהרי אורז ודוחן דין אחד להם. | <BR/>גם ב'''ספר האשכול''' (ברכת מיני מזונות ופירות מב ב) תמה בזה על הרי"ף, שהרי אורז ודוחן דין אחד להם. | ||
ב'''ספר הפרדס''' (שער הדגן ד"ה פת דוחן) הביא תירוץ לדברי הרי"ף, שכיון שיצאו מתורת פת שברכתו מזונות, גם האדמה לא מברכינן עלייהו, אבל דחה תירוץ זה, שאע"ג שאין עליו תורת פרי יש לברך עליו בורא פרי האדמה, שלא מצאנו מעליותא לפת אלא בהמוציא לחם מן הארץ, אבל שאר דברים מברך האדמה. | <BR/>ב'''ספר הפרדס''' (שער הדגן ד"ה פת דוחן) הביא תירוץ לדברי הרי"ף, שכיון שיצאו מתורת פת שברכתו מזונות, גם האדמה לא מברכינן עלייהו, אבל דחה תירוץ זה, שאע"ג שאין עליו תורת פרי יש לברך עליו בורא פרי האדמה, שלא מצאנו מעליותא לפת אלא בהמוציא לחם מן הארץ, אבל שאר דברים מברך האדמה. | ||
<BR/>ב'''ארחות חיים''' לוניל (א ברכות ה) כתב לתרץ (לגבי כל פת קטנית) שכיון שיצא מתורת פרי, מברך עליו ברכה כוללת, אי נמי שבאמת נשתנה לגריעותא, שדרך הנאתו כשהוא פרי ויצא מתורת פרי. | |||
'''תלמידי רבנו יונה''' (דפי הרי"ף כו א ד"ה ופת) כתבו שטעמו של הרי"ף לחלק בין דוחן לאורז, הוא ממה שמצאנו שהתנא ר' יוחנן בן נורי מחלק ביניהם. ואף שאין הלכה כמותו, מ"מ למדנו שאין דינם שווה. אך הביא הר"ן בשם גאון אחד, שגם על דוחן יש לברך בורא מיני מזונות, כיון שגם הוא מזין, שכיון שדברי רב ושמואל נדחו מן הברייתא, יש להשאיר הברייתא כפשטה שאורז ודוחן מברכים עליהם כמעשה קדרה והיינו מזונות, אך לא לגמרי כמעשה קדרה, אלא לאחריו בורא נפשות, וכמו ששנינו בברייתא השניה. | '''תלמידי רבנו יונה''' (דפי הרי"ף כו א ד"ה ופת) כתבו שטעמו של הרי"ף לחלק בין דוחן לאורז, הוא ממה שמצאנו שהתנא ר' יוחנן בן נורי מחלק ביניהם. ואף שאין הלכה כמותו, מ"מ למדנו שאין דינם שווה. אך הביא הר"ן בשם גאון אחד, שגם על דוחן יש לברך בורא מיני מזונות, כיון שגם הוא מזין, שכיון שדברי רב ושמואל נדחו מן הברייתא, יש להשאיר הברייתא כפשטה שאורז ודוחן מברכים עליהם כמעשה קדרה והיינו מזונות, אך לא לגמרי כמעשה קדרה, אלא לאחריו בורא נפשות, וכמו ששנינו בברייתא השניה. | ||
| שורה 62: | שורה 63: | ||
== תערובת אורז ודבר אחר == | == תערובת אורז ודבר אחר == | ||
כתב ה'''רי"ף''' (כו א) דהא דמברכים על אורז מזונות הוא דווקא כאשר הוא בעין, אך על ידי תערובות לא, שהרי לא הופרכו דברי רב ושמואל אלא לענין אורז בעין, אבל לענין תערובות קיימא לן כוותייהו דליכא מאן דפליג עלייהו וסוגיין כוותייהו. וכן הוכיח ה'''רשב"א''' (לז א ד"ה תיובתא) שדברי רב ושמואל שאמרו 'כל שיש בו מחמשת המינים מברכים עליו במ"מ' לא נדחו, ולכן יש לדייק שאורז ודוחן ע"י תערובת לא. | כתב ה'''רי"ף''' (כו א) דהא דמברכים על אורז מזונות הוא דווקא כאשר הוא בעין, אך על ידי תערובות לא, שהרי לא הופרכו דברי רב ושמואל אלא לענין אורז בעין, אבל לענין תערובות קיימא לן כוותייהו דליכא מאן דפליג עלייהו וסוגיין כוותייהו. וכן הוכיח ה'''רשב"א''' (לז א ד"ה תיובתא) שדברי רב ושמואל שאמרו 'כל שיש בו מחמשת המינים מברכים עליו במ"מ' לא נדחו, ולכן יש לדייק שאורז ודוחן ע"י תערובת לא. | ||
<BR/>כן הסכים גם ה'''רא"ש''' (ו ח), והוסיף שזהו דווקא כאשר המין האחר הוא הרוב, שבכה"ג מברכים ברכת המין האחר. אך אם המין האחר הוא המיעוט, מדוייק ברא"ש שיש לברך על התערובת כברכת האורז, והיינו בורא מיני מזונות | <BR/>כן הסכים גם ה'''רא"ש''' (ו ח), והוסיף שזהו דווקא כאשר המין האחר הוא הרוב, שבכה"ג מברכים ברכת המין האחר. אך אם המין האחר הוא המיעוט, מדוייק ברא"ש שיש לברך על התערובת כברכת האורז, והיינו בורא מיני מזונות, וכן כתב '''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה טז ה קמו א), וכן פסק ה'''טור''' (אורח חיים רח). | ||
<BR/>וכן הוא ב'''ספר ה אשכול''' (ברכת מיני מזונות ופירות מב ב) | <BR/>וכן הוא ב'''ספר ה אשכול''' (ברכת מיני מזונות ופירות מב ב) | ||
| שורה 70: | שורה 71: | ||
{{להשלים|פסקה=כן}} | {{להשלים|פסקה=כן}} | ||
ב'''ספר הפרדס''' (שער הדגן ד"ה פת דוחן) כתוב שהדוחן הוא 'פניגול' בלעז. | ב'''ספר הפרדס''' (שער הדגן ד"ה פת דוחן) כתוב שהדוחן הוא 'פניגול' בלעז. | ||
== הערות שוליים == | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:ברכות הנהנין]] | [[קטגוריה:ברכות הנהנין]] | ||