הבדלים בין גרסאות בדף "ברכות קריאת המגילה"

נוספו 974 בתים ,  13:42, 21 בפברואר 2018
אין תקציר עריכה
שורה 60: שורה 60:
<BR/>ב'''ברכי יוסף''' (תרצב א) הביא מתשובת '''ר' יעקב מולכו''' כתב יד (עח), שמברך ברכת שהחיינו אף אם אין לו מגילה. אך הוסיף שהאחרונים כתבו שלא לברך.
<BR/>ב'''ברכי יוסף''' (תרצב א) הביא מתשובת '''ר' יעקב מולכו''' כתב יד (עח), שמברך ברכת שהחיינו אף אם אין לו מגילה. אך הוסיף שהאחרונים כתבו שלא לברך.


ב'''ביאור הלכה''' (ד"ה  ושהחיינו) הביא את השיטות, וסיים דצ"ע למעשה.
ב'''ביאור הלכה''' (ד"ה  ושהחיינו) הביא את השיטות, והביא סיוע למו"ק מהמאירי גבי נר חנוכה, והוסיף שאפשר שאף המג"א לא כתב כן אלא למי שבירך שהחיינו בלילה, אך מי שלא בירך שהחיינו, י"ל שמודה למו"ק שיברך על שאר מצוות ביום, אך סיים דצ"ע למעשה.
<BR/>בשו"ת '''קול מבשר''' (א כא ד"ה והנה) הביא דברי הבאה"ל לחלק בין מי שבירך זמן בלילה למי שלא בירך, והסכים לחילוק זה.
 
בשו"ת '''שבט הלוי''' (ג צ) הוכיח מדברי המאירי (ד א) שאין לברך זמן על עצם היום בלא מגילה.
<BR/>גם ב'''אגרות משה''' (ה מג ד"ה וכן ברכת) כתב שבחנוכה ופורים אין ברכת שהחיינו בלא המצוה, ולא דמי לשאר ימים טובים כיום הכיפורים וכד', שם מברכים מצד עצם קדושת היום, וזה לא שייך בחנוכה ופורים.


== ברכת הרב את ריבנו ==
== ברכת הרב את ריבנו ==