הבדלים בין גרסאות בדף "ברכות קריאת המגילה"

<BR/>ב'''אור זרוע''' (ב מגילה שסט, שעט) הסכים לדברי ר"ת והביא ראיה נוספת לדבריו מהירושלמי, שם כתוב שגר שמל אחר שהאיר מזרח כבר נפטר מקריאת מגילה. ואם היתה עיקר קריאת המגילה בלילה, היה לו לומר גר שמל אחר הנץ החמה כבר נפטר מקריאת מגילה של לילה. אלא ודאי שאינו נפטר מקריאת מגילה של יום, לפי שהיא מצוה בפני עצמה.

וכתב ה'''מרדכי''' (א תשפא) ש'''רבנו מאיר''' היה רגיל לומר זמן בלחש בשעה שהיו הקהל עונים 'אמן', וכך לצאת ידי חובת כולם, וכן הוא ב'''הגהות מיימוניות''' (מגילה א ו) וב'''אגור''' (פורים אלף נה), והובא ב'''דרכי משה''' (א).

אצל רוב הספרדים המנהג שלא לברך. אמנם יש שכתבו כן לברך זמן ביום, ה'''כף החיים''' (יג) הביא כן בשם שו"ת בית יהודה ובשם הרב '''יפה ללב''' (ב ד) והכריע שיש לילך בזה אחר המנהג. גם החיד"א ב'''ברכי יוסף''' (תרצב ב) ציין לרב המאירי ושו"ת הרשב"ש הנ"ל, קצת משמע שדעתו שיש לברך.

=== לפטור שאר מצוות בברכה ===

<BR/>כן העתיק גם ה'''מגן אברהם''' (א) למעשה, והוסיף שנראה שיש לכוון בזה בברכת שהחיינו של יום, לפי שזמנם ביום.  

<BR/>ב'''פרי מגדים''' (אשל אברהם א) הוסיף שיש גם להודיע זאת לש"ץ, דבעינן גם כוונת משמיע. ועוד כתב, שלפי הרמב"ם והשו"ע שלא מברכים שהחיינו ביום, יש לכוון זאת בברכה שבלילה. וכן העתיק ה'''משנה ברורה''' (א).

=== מי שאין לו מגילה ===

<BR/>ב'''ברכי יוסף''' (תרצב א) הביא מתשובת '''ר' יעקב מולכו''' כתב יד (עח), שמברך ברכת שהחיינו אף אם אין לו מגילה. אך הוסיף שהאחרונים כתבו שלא לברך.

== ברכת הרב את ריבנו ==