הבדלים בין גרסאות בדף "ברכות קריאת המגילה"

<BR/>ב'''ספר האגור''' (פורים אלף נה) הביא שתי הדעות, וכתב שבצרפת נוהגים כרבנו תם, אך באשכנז וכן רוב העולם לא נוהגים לברך שהחיינו ביום.

<BR/>בשו"ת ה'''רשב"ש''' (נד) כתב באלג'יר נוהגים לברך זמן גם ביום, אע"פ שבד"עכ נוהגים כהרמב"ם.

==== שלחן ערוך ואחרונים ====

ב'''בית יוסף''' (תרצב ד"ה וכתב ר"ת) כתב שפשט המנהג כהרמב"ם, וכן ב'''שלחן ערוך''' (תרצב א) פסק כדעתו, שאינו חוזר ומברך שהחיינו ביום. אך ה'''דרכי משה''' (א) כתב שאנו נוהגים לברך, וכן פסק ב'''רמ"א''' (א).

<BR/>כן העתיק גם ה'''מגן אברהם''' (א) למעשה, והוסיף שנראה שיש לכוון בזה בברכת שהחיינו של יום, לפי שזמנם ביום.  

<BR/>ב'''פרי מגדים''' (אשל אברהם א) הוסיף שיש גם להודיע זאת לש"ץ, דבעינן גם כוונת משמיע. ועוד כתב, שלפי הרמב"ם והשו"ע שלא מברכים שהחיינו ביום, יש לכוון זאת בברכה שבלילה. וכן העתיק ה'''משנה ברורה''' (א).

=== מי שאין לו מגילה ===

{{להשלים|פסקה=כן}}

== ברכת הרב את ריבנו ==

<BR/>ומבאר הב"ח, שנס פורים היה בשם 'אל' - חסד אל כל היום (שם נב ג). שהגם שכבר נגזר ונכתב ונחתם בבית דין של מעלה להרוג ולאבד וגו' נהפוך היה שישלטו היהודים בשונאיהם ואין זה אלא במדת חסד אל,. ומטעם זה גם בחתימה אומרים האל הנפרע וכו', לפי שלא היתה תשועתם שלמה אלא בשתים אחת שנפרע לנו מאויבינו ושנייה שהושיענו מידם. וכל אחת משתים אלה לא היתה אלא במדת חסד אל, כי לא היה הדור זכאי.

<BR/>אמנם לדינא קובע הב"ח שנהגו שלא לומר האל בפתיחה וכדברי רב עמרם, אבל בחתימה אומרין האל.

==== מדוע פותחת בברוך ====

ה'''ריטב"א''' (כא ב ד"ה לאחריה) תמה מדוע פותחת ברכה זו בברוך, שהרי היא סמוכה לחברתה לברכה שקודם הקריאה, ואין לומר שכיון שתלויה היא במנהג לכן לא חשובה סמוכה, שהרי גם ברכת ההלל תליא במנהג ואפ"ה אינה פותחת בברוך. ותירץ, שברכה זו אינה על קריאת המגילה, אלא שבח על הנס. וכן תירץ ה'''ר"ן''' (דפי הרי"ף יב א ד"ה ברוך). אך הריטב"א דחה תירוץ זה, שעדיין קשה אם כן מברכת התורה וההפטרה, שהרי הן ודאי ברכה על הקריאה. <BR/>לכן כתב לתרץ, שכל שיש הפסק בין ברכה לברכה, שהרכה והקריאה אינם מענין אחד, כגון הכא שמפסיק בקריאת המגילה, או בתורה או במפטיר, לא חשיב ברכה הסמוכה לחברתה, והרי הם כברכת המזון שפותחת בברוך, לפי שאכילת הלחם הפסיקה בין ברכה ראשונה לאחרונה. אבל כגון הלל וקריאת שמע ופסוקי דזמרה, אינם חשובים הפסק בין ברכה לברכה, לפי שהקריאה בהם אינה ענין לעצמו, אלא ענין אחד עם הברכה, שהם שבח להשי"ת, או קבלת עול מלכות שמים וכד', ולכן אינן פותחות בברוך, שהאחרונה היא המשך לברכה ראשונה.

=== פירוש הברכה ===