9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכות התורה"
אין תקציר עריכה
| שורה 18: | שורה 18: | ||
הפוסקים דנו לגבי נשים אם צריכות הן לברך ברכת התורה או שפטורות הן מהברכה כשם שפטורות מהלימוד. | הפוסקים דנו לגבי נשים אם צריכות הן לברך ברכת התורה או שפטורות הן מהברכה כשם שפטורות מהלימוד. | ||
ב'''שו"ת מהרי"ל''' (חדשות מה ב) מובא שאף שכתוב שהמלמד בתו תורה כאילו מלמדה תפלות, זהו דווקא בתורה שבעל פה, אבל לא בתורה שבכתב. וגם זה דווקא שמלמד את בתו, אבל אם לומדת היא בעצמה יש לה שכר כמי שאינו מצווה ועושה, לפי שכוותה לטוב. והוסיף שב'''הקדמת סמ"ק''' כתב שנשים חייבות ללמוד את המצוות הנוהגות בהן. וגם הן חייבות לקרוא פרשת הקרבנות ואולי גם 'איזהו מקומן', וגם פסוקי דזמרה וקריאת שמע שיש בהם פסוקים. ולכן פסק נשים מברכות ברכות התורה. | ב'''שו"ת מהרי"ל''' (חדשות מה ב) מובא שאף שכתוב שהמלמד בתו תורה כאילו מלמדה תפלות, זהו דווקא בתורה שבעל פה, אבל לא בתורה שבכתב. וגם זה דווקא שמלמד את בתו, אבל אם לומדת היא בעצמה יש לה שכר כמי שאינו מצווה ועושה, לפי שכוותה לטוב. והוסיף שב'''הקדמת סמ"ק''' כתב שנשים חייבות ללמוד את המצוות הנוהגות בהן. וגם הן חייבות לקרוא פרשת הקרבנות ואולי גם 'איזהו מקומן', וגם פסוקי דזמרה וקריאת שמע שיש בהם פסוקים. ולכן פסק נשים מברכות ברכות התורה. הביא דבריו ה'''אגור''' (ב) והסכים להם. | ||
<BR/>וכן כתב ב'''שלחן ערוך''' (מז יד) שנשים מברכות ברכות התורה. | <BR/>וכן כתב ב'''שלחן ערוך''' (מז יד) שנשים מברכות ברכות התורה. | ||
| שורה 84: | שורה 84: | ||
==== הפסק לילה ושינה, מרחץ ובית הכסא ==== | ==== הפסק לילה ושינה, מרחץ ובית הכסא ==== | ||
דעת '''רבנו תם''' | דעת '''רבנו תם''' מובאת בתוספות (ד"ה שכבר נפטר) שאדם שקם בלילה על מנת ללמוד, אינו צריך לברך ברכת התורה, לפי שברכת התורה פוטרת משחרית עד שחרית. וכתבו התוספות על דבריו ש'לא נהירא'. ומדברי ה'''אגור''' (א) נראה שלמד כן מתוך דברי הגמרא עצמה, שהשכים לשנות קודם שקרא קריאת שמע, זהו דווקא לאחר עלות השחר, אך אם קורא קודם עלות השחר נפטר בברכת אהבה רבה של שחרית של אתמול. וכתב האגור שרבנו תם יחיד בדבר זה, וכל הפוסקים חלוקים עליו. | ||
ב'''רשב"א''' מובא שהעידו תלמידי רש"י על '''רש"י''' שכשהיה משכים ללמוד ומברך ברכות התורה, היה חוזר ומברך שוב בבית הכנסת כמו באותם הימים שלא היה משכים ללמוד. והביא לזה ראיה מברכות התורה שאדם מברך כשעולה לתורה, אף שבירך כבר קודם התפילה. וכתב הרשב"א שתוספות חלקו עליו ואמרו שאינו דומה לקורא בתורה ששם בלאו הכי צריך לברך מפני שכך תיקנו על קריאה בציבור. | ב'''רשב"א''' מובא שהעידו תלמידי רש"י על '''רש"י''' שכשהיה משכים ללמוד ומברך ברכות התורה, היה חוזר ומברך שוב בבית הכנסת כמו באותם הימים שלא היה משכים ללמוד. והביא לזה ראיה מברכות התורה שאדם מברך כשעולה לתורה, אף שבירך כבר קודם התפילה. וכתב הרשב"א שתוספות חלקו עליו ואמרו שאינו דומה לקורא בתורה ששם בלאו הכי צריך לברך מפני שכך תיקנו על קריאה בציבור. | ||