9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכות התורה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 16: | שורה 16: | ||
=== נשים === | === נשים === | ||
ב'''שו"ת מהרי"ל''' (חדשות מה) | הפוסקים דנו לגבי נשים אם צריכות הן לברך ברכת התורה או שפטורות הן מהברכה כשם שפטורות מהלימוד. | ||
ב'''שו"ת מהרי"ל''' (חדשות מה ב) מובא שאף שכתוב שהמלמד בתו תורה כאילו מלמדה תפלות, זהו דווקא בתורה שבעל פה, אבל לא בתורה שבכתב. וגם זה דווקא שמלמד את בתו, אבל אם לומדת היא בעצמה יש לה שכר כמי שאינו מצווה ועושה, לפי שכוותה לטוב. והוסיף שב'''הקדמת סמ"ק''' כתב שנשים חייבות ללמוד את המצוות הנוהגות בהן. וגם הן חייבות לקרוא פרשת הקרבנות ואולי גם 'איזהו מקומן', וגם פסוקי דזמרה וקריאת שמע שיש בהם פסוקים. ולכן פסק נשים מברכות ברכות התורה. | |||
<BR/>וכן כתב ב'''שלחן ערוך''' (מז יד) שנשים מברכות ברכות התורה. | <BR/>וכן כתב ב'''שלחן ערוך''' (מז יד) שנשים מברכות ברכות התורה. | ||
| שורה 81: | שורה 83: | ||
ה'''רשב"א''' (יא ב ד"ה השכים) כותב בשם ה'''ראב"ד''' שיש שגורסים בירושלמי 'והוא '''שקרא''' על אתר', כלומר שקרא קריאת שמע מיד לאחר הברכה. ולפי גירסה זו ברכת 'אהבה רבה' פטרה את הלימוד של כל היום, כיון שקרא אחריה קריאת שמע. אמנם לפי הגירסאות שגורסות 'והוא '''ששנה''' על אתר', אין כאן פטור אלא על הלימוד שלומד מיד בסמוך, אך אם הפסיק וחזר וקרא צריך לחזור ולברך. | ה'''רשב"א''' (יא ב ד"ה השכים) כותב בשם ה'''ראב"ד''' שיש שגורסים בירושלמי 'והוא '''שקרא''' על אתר', כלומר שקרא קריאת שמע מיד לאחר הברכה. ולפי גירסה זו ברכת 'אהבה רבה' פטרה את הלימוד של כל היום, כיון שקרא אחריה קריאת שמע. אמנם לפי הגירסאות שגורסות 'והוא '''ששנה''' על אתר', אין כאן פטור אלא על הלימוד שלומד מיד בסמוך, אך אם הפסיק וחזר וקרא צריך לחזור ולברך. | ||
==== הפסק לילה ושינה ==== | ==== הפסק לילה ושינה, מרחץ ובית הכסא ==== | ||
דעת '''רבנו תם''' המובאת בתוספות (ד"ה שכבר נפטר) שאדם שקם בלילה על מנת ללמוד, אינו צריך לברך ברכת התורה, לפי שברכת התורה פוטרת משחרית עד שחרית. וכתבו התוספות על דבריו ש'לא נהירא'. ובאמת שדברי ר"ת נסתרים לכאורה מהגמרא, שאומרת במפורש שאדם שהשכים לשנות קודם שקרא קריאת שמע אינו צריך לברך ברכת התורה לאחר התפילה. כלומר, שעלתה לו ברכתו שבירך קודם שחרית, ולכאורה הגמרא מדברת גם בהשכים קודם עלות השחר. | דעת '''רבנו תם''' המובאת בתוספות (ד"ה שכבר נפטר) שאדם שקם בלילה על מנת ללמוד, אינו צריך לברך ברכת התורה, לפי שברכת התורה פוטרת משחרית עד שחרית. וכתבו התוספות על דבריו ש'לא נהירא'. ובאמת שדברי ר"ת נסתרים לכאורה מהגמרא, שאומרת במפורש שאדם שהשכים לשנות קודם שקרא קריאת שמע אינו צריך לברך ברכת התורה לאחר התפילה. כלומר, שעלתה לו ברכתו שבירך קודם שחרית, ולכאורה הגמרא מדברת גם בהשכים קודם עלות השחר. | ||
| שורה 89: | שורה 91: | ||
עוד כתב ה'''רא"ש''' שהישן שנת קבע על מיטתו ביום, הוי הפסק וצריך לחזור ולברך. | עוד כתב ה'''רא"ש''' שהישן שנת קבע על מיטתו ביום, הוי הפסק וצריך לחזור ולברך. | ||
ב'''אגור''' (א) כתוב בשם '''רבנו שמחה''' ששינה ומרחץ ובית הכסא חשובים הפסק וצריך לחזור ולברך. ובשם '''מהר"ח אור זרוע''' כתב שאחר צרכים גדולים אין צריך לברך, שאין מסיח דעתו מההלכות שצריך להיזהר בהם, כגון גילוי טפח וקינוח וכד'. | |||
<BR/>וסיים בשם אביו '''רבי יהודה לנדא''' שלא לברך ביום אפילו אחר שנת קבע, ושכן ראוי לעשות, כי המיקל בברכות במקום שיש מחלוקת לא הפסיד לפי שברכות אינן מעכבות. | |||
=== האם חובה ללמוד מיד לאחר הברכה === | === האם חובה ללמוד מיד לאחר הברכה === | ||
לעיל הובאו דברי ר"י ב'''תוספות''' (ד"ה שכבר) כהירושלמי וגם לירושלמי אינו חובה אלא למי שנפטר באהבה רבה, אך ברכות התורה עצמן שעיקרן לפטור לימוד תורה פוטרות הן כל היום אף אם לא למד מיד. לכן פסק ר"י למעשה שמי שאינו לומד מיד אחר התפילה לפי שהוא טרוד ואינו לומד עד אמצע היום, אינו חייב לברך שוב לפני שמתחיל ללמוד. מדבריו נראה שלא רק שלא חש להפסק בלימוד במשך היום, אלא אף סובר שאין צריך ללמוד מיד לאחר הברכה.<BR/> | לעיל הובאו דברי ר"י ב'''תוספות''' (ד"ה שכבר) כהירושלמי וגם לירושלמי אינו חובה אלא למי שנפטר באהבה רבה, אך ברכות התורה עצמן שעיקרן לפטור לימוד תורה פוטרות הן כל היום אף אם לא למד מיד. לכן פסק ר"י למעשה שמי שאינו לומד מיד אחר התפילה לפי שהוא טרוד ואינו לומד עד אמצע היום, אינו חייב לברך שוב לפני שמתחיל ללמוד. מדבריו נראה שלא רק שלא חש להפסק בלימוד במשך היום, אלא אף סובר שאין צריך ללמוד מיד לאחר הברכה.<BR/> | ||