הבדלים בין גרסאות בדף "ברכות התורה"

נוספו 1,438 בתים ,  16:29, 7 במאי 2019
אין תקציר עריכה
שורה 16: שורה 16:


=== נשים ===
=== נשים ===
ב'''שו"ת מהרי"ל''' (חדשות מה) כתוב שנשים מברכות ברכות התורה, אף שאינן חייבות בלימוד תורה שבעל פה, שהרי ישנן פסוקים שצריכות הן לקרוא קודם התפילה כגון קריאת הקרבנות. וה'''סמ"ג''' כתב שחייבות הן ללמוד את הדינים שהן שייכות בהם.
<BR/>וכן כתב ב'''שלחן ערוך''' (מז יד) שנשים מברכות ברכות התורה.


=== האיסור ללמוד בלא ברכות ===
=== האיסור ללמוד בלא ברכות ===
שורה 31: שורה 33:
==== הרהור וכתיבה ====
==== הרהור וכתיבה ====
מובא ב'''אבודרהם''' (ברכות השחר ד"ה ואם) שואם השכים קודם התפלה לכתוב בדברי תורה חייב לברך ברכת התורה כמו ללמוד, רק שלא יהא כותב בדברי הרשות. וכן פסק להלכה ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים מז ג) והוסיף שאע"פ שאינו קורא בכתיבתו צריך לברך.
מובא ב'''אבודרהם''' (ברכות השחר ד"ה ואם) שואם השכים קודם התפלה לכתוב בדברי תורה חייב לברך ברכת התורה כמו ללמוד, רק שלא יהא כותב בדברי הרשות. וכן פסק להלכה ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים מז ג) והוסיף שאע"פ שאינו קורא בכתיבתו צריך לברך.
ב'''אגור''' (ב) כתב שמותר להרהר בדברי תורה בלא ברכה, לפי ש[[הרהור לאו כדיבור דמי]], כמו לענין קריאת שמע ותפילה. וכן פסק להלכה ה'''שלחן ערוך''' (מז ד).


==נוסח הברכות ==
==נוסח הברכות ==
שורה 89: שורה 93:
ובסוף דבריהם הביאו התוספות שהצרפתים נהגו לומר פסוקים וברכת כהנים ומשנת 'אלו דברים שאין להם שיעור' וברייתא ד'אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן', וזאת על פי הירושלמי שמצריך ללמוד על אתר. אך סיימו התוספות שאין צורך בכך, וכדעת ר"י.
ובסוף דבריהם הביאו התוספות שהצרפתים נהגו לומר פסוקים וברכת כהנים ומשנת 'אלו דברים שאין להם שיעור' וברייתא ד'אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן', וזאת על פי הירושלמי שמצריך ללמוד על אתר. אך סיימו התוספות שאין צורך בכך, וכדעת ר"י.
<BR/>גם מדברי הרא"ה והריטב"א שהובאו לעיל, מדוייק לכאורה שברכת התורה הרגילה פוטרת אף אם לא שנה לאלתר, כלומר אין צורך לקרוא פסוקים מיד לאחר קריאת התורה, וכמו שכתבו התוספות שכן היא דעת הבבלי, ולדבריהם זוהי גם דעת הירושלמי.
<BR/>גם מדברי הרא"ה והריטב"א שהובאו לעיל, מדוייק לכאורה שברכת התורה הרגילה פוטרת אף אם לא שנה לאלתר, כלומר אין צורך לקרוא פסוקים מיד לאחר קריאת התורה, וכמו שכתבו התוספות שכן היא דעת הבבלי, ולדבריהם זוהי גם דעת הירושלמי.
== ברכה לאחריה ==
ה'''רשב"א''' נשאל (שו"ת ז תקמ) מדוע אין מברכים על התורה לאחריה, והשיב שקריאה בתורה היא מצוה ואין אנו מברכים על המצוות לאחריהן. אמנם על הקריאה בציבור מברכים גם לאחריה, מפני זהו תקנת משה ועזרא, ועל התקנות כן מברכים.
<BR/>ה'''בית יוסף''' (מז) כתב שלדעתו אפילו אם היו מברכים לאחר המצוות, אין לברך על לימוד תורה לאחריה, מפני שמצותה להגות בה כל היום וכל הלילה, ולכן לא שייך לברך לאחריה.


[[קטגוריה: ברכות]]
[[קטגוריה: ברכות]]