הבדלים בין גרסאות בדף "ברכות התורה"

נוספו 219 בתים ,  09:58, 9 במאי 2019
שורה 70: שורה 70:
'''רש"י''' (ד"ה ברוך אתה) כותב שאין לגרוס בסוף הברכה של ר' יוחנן "ברוך אתה יי למדני חוקיך", שזהו לשון בקשה ולא הודאה על העבר. וכן כתבו ה'''תוספות''' (ד"ה ה"ג ברוך).
'''רש"י''' (ד"ה ברוך אתה) כותב שאין לגרוס בסוף הברכה של ר' יוחנן "ברוך אתה יי למדני חוקיך", שזהו לשון בקשה ולא הודאה על העבר. וכן כתבו ה'''תוספות''' (ד"ה ה"ג ברוך).


== מתי מברכים ==
== הפסק בברכה ==
לעיל הובאו דברי הירושלמי, שאין ברכת אהבת רבה פוטרת אלא אם שנה על אתר.
לעיל הובאו דברי הירושלמי, שאין ברכת אהבת רבה פוטרת אלא אם שנה על אתר.
<BR/>לכאורה כוונת דברי הירושלמי לומר שמיד לאחר ברכת התורה יש ללמוד, כדי שיהיה ניכר שהברכה היא גם על הלימוד ולא רק על קריאת שמע, ואם עשה כן פטור מהברכה שוב כל היום כולו. אמנם ניתן להבין את הירושלמי גם באופן אחר, שאין ברכת התורה פוטרת אלא את הלימוד שלומד לאלתר, אך אם מפסיק מלימודו לעיסוקיו וחוזר ללמוד רק לאחר זמן, אין ברכת התורה שבירך בבוקר פוטרת את הלימוד שלאחר זמן וצריך לברך שוב.
<BR/>לכאורה כוונת דברי הירושלמי לומר שמיד לאחר ברכת התורה יש ללמוד, כדי שיהיה ניכר שהברכה היא גם על הלימוד ולא רק על קריאת שמע, ואם עשה כן פטור מהברכה שוב כל היום כולו. אמנם ניתן להבין את הירושלמי גם באופן אחר, שאין ברכת התורה פוטרת אלא את הלימוד שלומד לאלתר, אך אם מפסיק מלימודו לעיסוקיו וחוזר ללמוד רק לאחר זמן, אין ברכת אהבה רבה שבירך בבוקר פוטרת את הלימוד שלאחר זמן וצריך לברך שוב.
<BR/>בהתאם לשני פירושים אלו בירושלמי דנו הראשונים בשתי שאלות: א. האם צריך ללמוד מיד בסמוך לאחר הברכה כדין ברכת המצוות שמברך עובר לעשייתן. ב. האם ברכה אחת שבירך בתחילת היום פוטרת את הלימוד של כל היום, גם אם הפסיק באמצע בעיסוקים אחרים.
<BR/>לפי הפירוש הראשון בעצם אין הבדל בין ברכת התורה הרגילה לבין אהבה רבה, ששתיהן פוטרות כל היום כולו, אלא שבאהבה רבה צריך לסמוך לה לימוד מיד כדי שיהיה ניכר. אמנם לפירוש השני צריך לומר שדין ההפסק הוא רק בברכת אהבה רבה, שהרי אם החובה לסמוך לה לימוד היא משום הפסק, ובברכת התורה הרגילה אין חובה לסמוך לה לימוד, הרי שלא חיישינן כלל להפסק בברכת התורה הרגילה ופוטרת כל היום.
<BR/>בין כך ובין כך ייתכן שדברי הירושלמי אמורים דווקא על ברכת אהבת עולם שאינה ברכת התורה מעיקרה, אך ברכת התורה עצמה אפשר שפוטרת בלאו הכי. וכפי שיתבאר להלן.
<BR/>ועתה יתבארו דברי הראשונים.


=== שיטת התוספות ===
=== שיטת הרא"ש ===
=== שיטת רבנו יונה ===
=== שיטת הרא"ה והריטב"א ===
=== שיטת הראב"ד והרשב"א ===
==טיוטה==
=== האם מספיק לברך פעם אחת ביום ===
=== האם מספיק לברך פעם אחת ביום ===
ה'''תוספות''' (ד"ה שכבר נפטר) הביאו דעת '''ר"י''', שמלבד שלא קיימא לן כהירושלמי אלא כהבבלי שלא הזכיר את התנאי של לימוד לאלתר, גם לפי הירושלמי דווקא ברכת אהבה רבה שהיא ברכת קריאת שמע, אינה פוטרת אלא אם כן למד מיד וגם לא עשה היסח הדעת, אבל אם בירך בבוקר ברכת התורה עצמה קודם קריאת שמע, אינו צריך לחזור ולברך ופוטרת כל היום, אפילו לא למד לאלתר. ושונה הדבר מסוכה ש[[צריך לברך על כל סעודה וסעודה אפילו כמה פעמים ביום]], שבלימוד תורה אין אדם מסיח דעתו, לפי שכל שעה מחוייב הוא ללמוד, ולכן גם כשאינו לומד נחשב הדבר כאילו הוא לומד בלי הפסקה, כדכתיב 'והגית בו יומם ולילה', לעומת אכילה בסוכה שיש לה שעה קבועה.
ה'''תוספות''' (ד"ה שכבר נפטר) הביאו דעת '''ר"י''', שמלבד שלא קיימא לן כהירושלמי אלא כהבבלי שלא הזכיר את התנאי של לימוד לאלתר, גם לפי הירושלמי דווקא ברכת אהבה רבה שהיא ברכת קריאת שמע, אינה פוטרת אלא אם כן למד מיד וגם לא עשה היסח הדעת, אבל אם בירך בבוקר ברכת התורה עצמה קודם קריאת שמע, אינו צריך לחזור ולברך ופוטרת כל היום, אפילו לא למד לאלתר. ושונה הדבר מסוכה ש[[צריך לברך על כל סעודה וסעודה אפילו כמה פעמים ביום]], שבלימוד תורה אין אדם מסיח דעתו, לפי שכל שעה מחוייב הוא ללמוד, ולכן גם כשאינו לומד נחשב הדבר כאילו הוא לומד בלי הפסקה, כדכתיב 'והגית בו יומם ולילה', לעומת אכילה בסוכה שיש לה שעה קבועה.