9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכות התורה"
←מדאורייתא או מדרבנן
| שורה 15: | שורה 15: | ||
ה'''רמב"ם''' שם לא הזכיר דבר זה כמצוות עשה, ודנו המפרשים בדבריו האם דעתו שאין זה חובה מן התורה אלא קרא אסמכתא בעלמא הוא, או שמא יש חובה מהתורה לברך, אלא שזה כלול במצוות לימוד תורה. | ה'''רמב"ם''' שם לא הזכיר דבר זה כמצוות עשה, ודנו המפרשים בדבריו האם דעתו שאין זה חובה מן התורה אלא קרא אסמכתא בעלמא הוא, או שמא יש חובה מהתורה לברך, אלא שזה כלול במצוות לימוד תורה. | ||
דעת ה'''פרי חדש''' (אורח חיים מז א) שברכות התורה דאורייתא, שכן מוכח מהגמרא בברכות כא. הנ"ל, ומהגמרא בנדרים פא., וכתב שכיון שמצאנו ראשונים שכתבו להדיא שהיא מדאורייתא כגון הרמב"ן, הרשב"א וספר החנוך, ולא מצאנו מי שחולק על כך להדיא, הכי נקטינן. | דעת ה'''פרי חדש''' (אורח חיים מז א) שברכות התורה דאורייתא, שכן מוכח מהגמרא בברכות כא. הנ"ל, ומהגמרא בנדרים פא. המובאת להלן, וכתב שכיון שמצאנו ראשונים שכתבו להדיא שהיא מדאורייתא כגון הרמב"ן, הרשב"א וספר החנוך, ולא מצאנו מי שחולק על כך להדיא, הכי נקטינן. | ||
<BR/>גם ה'''שאגת אריה''' (כד) מצדד לומר שברכת התורה היא מדאורייתא, והביא ראיה מהגמרא שעושה קל וחומר לברכת המזון מלפניו מברכת התורה מלפניו, ופשיטא שהקל וחומר הוא לדין דאורייתא, שלדין דרבנן אין צריך קל וחומר לחייב ברכה על המזון לפניו. והוסיף לראיה את הגמרא בנדרים פא. שאין תלמידי חכמים מצויים לצאת תלמידי חכמים מבניהן מפני שלא בירכו בתורה תחילה, ואם היה זה מדרבנן לא היה עונש כל כך חמור. | |||
=== נשים === | === נשים === | ||