הבדלים בין גרסאות בדף "ברכה הסמוכה לחברתה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 136: | שורה 136: | ||
עוד דנו הראשונים על ברכת 'הרב את ריבנו' שלאחר קריאת המגילה מדוע היא פותחת ב'ברוך' ואינה נחשבת סמוכה לברכת המצוות שלפני קריאת המגילה. '''הרמב"ן''' (ברכות מו א ד"ה והא) כתב: "שאלמלא היו מברכין על קריאת מגילה בלבד היו עושין כן, אבל לפי שמברכין שעשה ניסים וזמן לא עשו אותה כסמוכה". נראה שלדעתו ברכות שעשה ניסים ושהחיינו אינן דווקא על המגילה אלא על היום, ולכן אין הברכה האחרונה יכולה להיות סמוכה להן, ומלבד זאת הן עצמן מהוות הפסק בין ברכת 'על מקרא מגילה' לבין ברכת 'הרב את ריבנו', ולפיכך היא צריכה פתיחה.<BR/> | עוד דנו הראשונים על ברכת 'הרב את ריבנו' שלאחר קריאת המגילה מדוע היא פותחת ב'ברוך' ואינה נחשבת סמוכה לברכת המצוות שלפני קריאת המגילה. '''הרמב"ן''' (ברכות מו א ד"ה והא) כתב: "שאלמלא היו מברכין על קריאת מגילה בלבד היו עושין כן, אבל לפי שמברכין שעשה ניסים וזמן לא עשו אותה כסמוכה". נראה שלדעתו ברכות שעשה ניסים ושהחיינו אינן דווקא על המגילה אלא על היום, ולכן אין הברכה האחרונה יכולה להיות סמוכה להן, ומלבד זאת הן עצמן מהוות הפסק בין ברכת 'על מקרא מגילה' לבין ברכת 'הרב את ריבנו', ולפיכך היא צריכה פתיחה.<BR/> | ||
'''ראבי"ה''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15283&st=&pgnum=189 (חלק א שו"ת סי' קסח)] הסביר זאת באופן אחר, ולדבריו מכיון שברכת 'הרב את ריבנו' אינה חובה קבועה אלא תלויה במנהג, כדברי המשנה והתלמוד {{ויקיטקסט|מגילה כא א|מגילה כא א-ב}}, אינה נחשבת סמוכה לברכה שלפניה: "שאם רצה אינו מברך כלל, ואם כן אין לך פיזור גדול מזה, ולא חשיב לה סמוכה". הוא הולך בזה לשיטתו בפירוש הירושלמי, שהובאה לעיל, שאם אין שתי הברכות באות תמיד ביחד - אינן נחשבות סמוכות, | '''ראבי"ה''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15283&st=&pgnum=189 (חלק א שו"ת סי' קסח)] הסביר זאת באופן אחר, ולדבריו מכיון שברכת 'הרב את ריבנו' אינה חובה קבועה אלא תלויה במנהג, כדברי המשנה והתלמוד {{ויקיטקסט|מגילה כא א|מגילה כא א-ב}}, אינה נחשבת סמוכה לברכה שלפניה: "שאם רצה אינו מברך כלל, ואם כן '''אין לך פיזור גדול מזה''', ולא חשיב לה סמוכה". הוא הולך בזה לשיטתו בפירוש הירושלמי, שהובאה לעיל, שאם אין שתי הברכות באות תמיד ביחד - אינן נחשבות סמוכות, ואפשרות הפיזור עצמה מנתקתן זו מזו. הרמב"ן, שכאמור תירץ כאן באופן אחר, אף הוא הולך לשיטתו המובאת שם, שכוונת הירושלמי היא שתיקנו פתיחה בשביל המקרים שבהם הברכה לא תהיה סמוכה, אבל עצם חוסר תלותן זו בזו אינו מנתקן מלהחשב סמוכות.<BR/> | ||
'''הרא"ה''' [https://www.sefaria.org.il/Chidushei_HaRa'ah_on_Berakhot.46a.1?vhe=Perush_ha-halachot_masekhet_berakhot,_Jerusalem_2007&lang=he&with=all&lang2=he (ברכות מו א ד"ה והטוב)] כותב שלושה תירוצים נוספים:<BR/> | '''הרא"ה''' [https://www.sefaria.org.il/Chidushei_HaRa'ah_on_Berakhot.46a.1?vhe=Perush_ha-halachot_masekhet_berakhot,_Jerusalem_2007&lang=he&with=all&lang2=he (ברכות מו א ד"ה והטוב)] כותב שלושה תירוצים נוספים:<BR/> | ||
| שורה 142: | שורה 142: | ||
'''ב.''' "והיא גופא נמי כולה במנהגא תליא מלתא" – דהיינו שברכה זו אינה חובה קבועה אלא תלויה במנהג המקום. נראה שכוונתו כעין דברי רבנו חננאל הנ"ל, שברכה התלויה במנהג - אות הוא כי היא תקנה מאוחרת, ולכן אינה נחשבת סמוכה. <BR/> | '''ב.''' "והיא גופא נמי כולה במנהגא תליא מלתא" – דהיינו שברכה זו אינה חובה קבועה אלא תלויה במנהג המקום. נראה שכוונתו כעין דברי רבנו חננאל הנ"ל, שברכה התלויה במנהג - אות הוא כי היא תקנה מאוחרת, ולכן אינה נחשבת סמוכה. <BR/> | ||
'''ג.''' "ברכה אחרונה של מגילה אינה באה על המגילה, אלא ברכת שבח והודאה היא על הנס לבורא יתברך, ולפיכך פותחת וחותמת". תירוץ זה הוא כעין מה שהובא בשמו לעיל על ברכת ההפטרה, שמפני שתוכן הברכה שלאחריה אינו מתייחס ישירות להפטרה או למגילה – אינה נחשבת סמוכה לברכה שלפניה, שכן התוכן של הברכה שלפניה אכן התייחס אליהן ישירות – ונמצא שהברכות הן על נושאים שונים, ולשיטתו די בכך כדי שהן לא תחשבנה סמוכות. | '''ג.''' "ברכה אחרונה של מגילה אינה באה על המגילה, אלא ברכת שבח והודאה היא על הנס לבורא יתברך, ולפיכך פותחת וחותמת". תירוץ זה הוא כעין מה שהובא בשמו לעיל על ברכת ההפטרה, שמפני שתוכן הברכה שלאחריה אינו מתייחס ישירות להפטרה או למגילה – אינה נחשבת סמוכה לברכה שלפניה, שכן התוכן של הברכה שלפניה אכן התייחס אליהן ישירות – ונמצא שהברכות הן על נושאים שונים, ולשיטתו די בכך כדי שהן לא תחשבנה סמוכות. | ||
===ברכת 'הטוב והמטיב'=== | ===ברכת 'הטוב והמטיב'=== | ||