הבדלים בין גרסאות בדף "ברכה הסמוכה לחברתה"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 107: שורה 107:
כתירוצו השני של הרא"ש כתב גם '''הרמב"ן''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14105&st=&pgnum=115 (פסחים קיח א ד"ה וחוץ)], שהוסיף להדגיש שהקריאה עצמה אינה הפסק (בניגוד לעולה מדברי התוס' הנ"ל): "כיון דקריאת כל השבעה חובה ליום - מצוה אחת היא, ואין הפסקות שלהם כלום, שעיקר מצוה זו בהפסקות הללו הוא".<BR/>
כתירוצו השני של הרא"ש כתב גם '''הרמב"ן''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14105&st=&pgnum=115 (פסחים קיח א ד"ה וחוץ)], שהוסיף להדגיש שהקריאה עצמה אינה הפסק (בניגוד לעולה מדברי התוס' הנ"ל): "כיון דקריאת כל השבעה חובה ליום - מצוה אחת היא, ואין הפסקות שלהם כלום, שעיקר מצוה זו בהפסקות הללו הוא".<BR/>


הסבר נוסף עולה מתוך דברי '''הדרישה''' (או"ח סי' פד אות ג): "דחשיב [קריאת התורה] הפסק, כיון דמרובין הנכנסים והיוצאין בין ברכה ראשונה לברכה האחרונה". נראה שאין כוונתו להפסק במובן של מעשה מפסיק, אלא שמרובים הנכנסים והיוצאים ובסיום הקריאה הקהל הוא קהל שונה עם פנים חדשות, והרי זה מעמד אחר שאינו מהווה רצף ניכר למעמד שבו נאמרה הברכה הראשונה – ומשכך, אין הברכה האחרונה יכולה להחשב סמוכה לה.
הסבר נוסף עולה מתוך דברי '''הדרישה''' [https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%94/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%A8%D7%A4%D7%93#.D7.92 (או"ח פד ג)]: "דחשיב [קריאת התורה] הפסק, כיון דמרובין הנכנסים והיוצאין בין ברכה ראשונה לברכה האחרונה". נראה שאין כוונתו להפסק במובן של מעשה מפסיק, אלא שמרובים הנכנסים והיוצאים ובסיום הקריאה הקהל הוא קהל שונה עם פנים חדשות, והרי זה מעמד אחר שאינו מהווה רצף ניכר למעמד שבו נאמרה הברכה הראשונה – ומשכך, אין הברכה האחרונה יכולה להחשב סמוכה לה.
 


==='אמת ויציב'===
==='אמת ויציב'===