9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר"
אין תקציר עריכה
| שורה 20: | שורה 20: | ||
===קושית ה'טורי אבן'=== | ===קושית ה'טורי אבן'=== | ||
הקשה בספר '''טורי אבן''' (יט א ד"ה מכדי) איך ילפינן מ'היושבים בערי הפרזות' לרבות פרוז בן יומו, והרי במסכת בבא בתרא (ח א) אמרינן לגבי עיר הנדחת, שאין ישיבת עיר בפחות משלושים יום, וא"כ אדרבה נילף איפכא שבפחות מל' יום לא מקרי פרוז. וכעין זה שלח ת"ח אחד מארץ ישראל לה'''חתם סופר''' בשו"ת (אורח חיים קצד). | הקשה בספר '''טורי אבן''' (יט א ד"ה מכדי) איך ילפינן מ'היושבים בערי הפרזות' לרבות פרוז בן יומו, והרי במסכת בבא בתרא (ח א) אמרינן לגבי עיר הנדחת, שאין ישיבת עיר בפחות משלושים יום, וא"כ אדרבה נילף איפכא שבפחות מל' יום לא מקרי פרוז. וכעין זה שלח ת"ח אחד מארץ ישראל לה'''חתם סופר''' בשו"ת (אורח חיים קצד). | ||
<BR/>ובספר '''משמרות כהונה''' (יט א ד"ה לא שנו) כתב לתרץ דא"כ יהיה 'היהודים הפרזים' מיותר, וכן כתבו לתרץ ב'''שפת אמת''' (ד"ה אמר רבא) וב'''שו"ת בני ציון''' (חדשות לה). <BR/> | <BR/>ובספר '''משמרות כהונה''' (יט א ד"ה לא שנו) כתב לתרץ דא"כ יהיה 'היהודים הפרזים' מיותר, אלא שהפרזים משמיענו על הקבועים, והיושבים משמיענו על בני יומן. וכן כתבו לתרץ ב'''שפת אמת''' (ד"ה אמר רבא) וב'''שו"ת בני ציון''' (חדשות לה) ובשו"ת '''יחל ישראל''' (קיז) להרי"מ לאו. <BR/> | ||
תירוץ נוסף כתב המשמרות כהונה, שיש להבדיל בין 'יושבי העיר' שמשמע הרבה זמן, לבין 'היושבים בערי הפרזות' שמשמע ישיבה בעלמא. תשובה זו כתב גם ה'''חתם סופר''' שם. | תירוץ נוסף כתב המשמרות כהונה, שיש להבדיל בין 'יושבי העיר' שמשמע הרבה זמן, לבין 'היושבים בערי הפרזות' שמשמע ישיבה בעלמא. תשובה זו כתב גם ה'''חתם סופר''' שם. | ||
| שורה 112: | שורה 112: | ||
==השעה הקובעת לחיוב== | ==השעה הקובעת לחיוב== | ||
הקשה ה'''טורי זהב''' (ו) למה תלו את החיוב בתחילת יום י"ד ולא בתחילת הלילה, שהיה יותר ראוי לתלות שאם היה בדעתו להיות בתחילת ליל י"ד, בעיר, הרי הוא פרוז, וכן במוקף בן יומו, שיקבע זמנו בתחילת ליל ט"ו. וכתב בדעת הרמב"ם שאפשר שזו כוונתו שאמר 'זמן הקריאה' על קריאת הלילה ולא על קריאת היום. וגם בדעת הטור מצדד לומר כן, שכוונתו לקריאת הלילה, אלא מפני שקריאתה כשרה כל הלילה, נקט הטור עד הבוקר. | הקשה ה'''טורי זהב''' (ו) למה תלו את החיוב בתחילת יום י"ד ולא בתחילת הלילה, שהיה יותר ראוי לתלות שאם היה בדעתו להיות בתחילת ליל י"ד, בעיר, הרי הוא פרוז, וכן במוקף בן יומו, שיקבע זמנו בתחילת ליל ט"ו. וכתב בדעת הרמב"ם שאפשר שזו כוונתו שאמר 'זמן הקריאה' על קריאת הלילה ולא על קריאת היום. וגם בדעת הטור מצדד לומר כן, שכוונתו לקריאת הלילה, אלא מפני שקריאתה כשרה כל הלילה, נקט הטור עד הבוקר. | ||
===שהה בעלות השחר בלבד=== | |||
כתב ב'''תשובות והנהגות''' (ג רל) באחד שבא לכותל המערבי מעט קודם עלות השחר של יום י"ד, וחזר למקומו, שאינו מתחייב כבן כרך (אף לשיטת הרא"ש שיום י"ד הוא המחייב), לפי שלא נאמרה הלכה זו למי ששהה שעה אחת בכרך, אלא מי שהיה מתחילת היום, ולא מצינו שנקרא בן יומו עבור שעה אחת בלבד. ודחה דברי ספר '''ציץ הקודש''' (נג) שהחמיר בזה. ומ"מ סיים דיש לו לחשוש ולקרוא בב' הימים. | |||
==הכוונה הקובעת== | ==הכוונה הקובעת== | ||
| שורה 123: | שורה 126: | ||
בשו"ת '''חדות יעקב''' עדס (אורח חיים טז) העלה שבן כרך הנוסע לעיר ביום י"ד בצהרים, דינו לקרוא בט"ו, לפי שאינו יכול להפקיע ממנו את החיוב. וכתב הטעם, לפי שכל דין פרוז בן יומו הוא חידוש, כיון שזה לא יהיה פרוז ביום הפרזים, חזר דינו להיות כבן כרך וקורא בט"ו. וסיים שאין בידו כח להכריע ויקרא בלא ברכה. | בשו"ת '''חדות יעקב''' עדס (אורח חיים טז) העלה שבן כרך הנוסע לעיר ביום י"ד בצהרים, דינו לקרוא בט"ו, לפי שאינו יכול להפקיע ממנו את החיוב. וכתב הטעם, לפי שכל דין פרוז בן יומו הוא חידוש, כיון שזה לא יהיה פרוז ביום הפרזים, חזר דינו להיות כבן כרך וקורא בט"ו. וסיים שאין בידו כח להכריע ויקרא בלא ברכה. | ||
==שאר מצוות היום== | |||
כתב בשו"ת '''מנחת יצחק''' (י נו) שפרוז בן יומו שחייב בקריאת מגילה בי"ד, הוא הדין שחייב בכל המצוות, וכן מוקף בן יומו. וכתב שכן הוא גם בספר '''עיר הקודש והמקדש''' לרי"מ טיקוצ'ינסקי (טו ט). | |||
<BR/>ובשו"ת '''משנה הלכות''' (ג יג) ג"כ כתב שמי שנתחייב כאן וכאן, יקיים גם שאר המצוות מספק, והעלה שאף 'על הניסים' יש לומר בתפילה וברכת המזון ואין לחשוש בזה להפסק. | |||
==שיעורים, מאמרים וכתבי עת== | ==שיעורים, מאמרים וכתבי עת== | ||
*[http://www.halachabrura.org/dafyomi/megila3.htm בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר] - מכון הלכה ברורה ובירור הלכה. | *[http://www.halachabrura.org/dafyomi/megila3.htm בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר] - מכון הלכה ברורה ובירור הלכה. | ||