10,100
עריכות
| שורה 116: | שורה 116: | ||
מדברי '''הרא"ש''' (ב ג) שהביא דברי הרי"ף שתלוי הדבר בדעתו, מבואר להדיא שהכוונה הקובעת לחיוב, היא כוונתו בשעה שיצא מביתו. אבל ה'''חזון איש''' (אורח חיים קנא) שאין הדבר תלוי אלא בכוונתו בכניסת ליל י"ד. שאם הוא מוקף ובכניסת ליל י"ד היתה דעתו להיות בי"ד בבוקר בעיר, נתחייב כפרוז בן יומו. ואם הוא פרוז, ובכניסת ליל י"ד היתה דעתו להיות בט"ו בבוקר בכרך, נעשה מוקף בן יומו. ואף שדעות אחרות היו לו לפני ליל י"ד או לאחריו, ששינה דעתו מסיבות כלשהן, אין הולכים אלא אחר דעתו בכניסת ליל י"ד. וביאר דבריו אף בכוונת הרא"ש. | מדברי '''הרא"ש''' (ב ג) שהביא דברי הרי"ף שתלוי הדבר בדעתו, מבואר להדיא שהכוונה הקובעת לחיוב, היא כוונתו בשעה שיצא מביתו. אבל ה'''חזון איש''' (אורח חיים קנא) שאין הדבר תלוי אלא בכוונתו בכניסת ליל י"ד. שאם הוא מוקף ובכניסת ליל י"ד היתה דעתו להיות בי"ד בבוקר בעיר, נתחייב כפרוז בן יומו. ואם הוא פרוז, ובכניסת ליל י"ד היתה דעתו להיות בט"ו בבוקר בכרך, נעשה מוקף בן יומו. ואף שדעות אחרות היו לו לפני ליל י"ד או לאחריו, ששינה דעתו מסיבות כלשהן, אין הולכים אלא אחר דעתו בכניסת ליל י"ד. וביאר דבריו אף בכוונת הרא"ש. | ||
<BR/>ובאמת שכבר קדמו בזה בשו"ת '''קול גדול''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1256&st=&pgnum=11&hilite= (א)] | <BR/>ובאמת שכבר קדמו בזה בשו"ת '''קול גדול''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1256&st=&pgnum=11&hilite= (א)] | ||
שדייק כן מדברי הר"ן והב"י, וכתב שאף שהרא"ש והטור לא ס"ל כן, מ"מ דברי הר"ן ומרן עיקר. אמנם בשו"ת '''וזאת ליהודה''' (אורח חיים יז) חלק על דבריו, וכתב שמהפוסקים משמע שעיקר הקובע הוא זמן צאתו מביתו. | שדייק כן מדברי הר"ן והב"י, וכתב שאף שהרא"ש והטור לא ס"ל כן, מ"מ דברי הר"ן ומרן עיקר. והסכים לדבריו בשו"ת '''הר צבי''' (ב קיט ד"ה שו"ר להגאון). אמנם בשו"ת '''וזאת ליהודה''' (אורח חיים יז) חלק על דבריו, וכתב שמהפוסקים משמע שעיקר הקובע הוא זמן צאתו מביתו. | ||
<BR/>ואף שב'''שער הציון''' לבעל המשנ"ב (תרפח טז) משמע שסובר שאזלינן בתר דעתו שבשעת יציאה, כבר כתב בשו"ת הר צבי הנ"ל, שלא לזה נתכוונו דבריו. | |||
<BR/>גם בשו"ת '''דברי חכמים''' להר"ש יצחק הלוי (אורח חיים צו) סובר שאזלינן בתר דעתו [וכתב כן בשם החזו"א], והעלה מזה דבר חדש (ד"ה יוצא איפוא) שבן כרך שכוונתו לצאת במהלך יום י"ד לעיר, חלה עליו חובת קריאה ביום י"ד. והטעם הוא שכיון שאזלינן בתר מחשבה, כיון שאין מחשבתו להיות בליל ט"ו בכרך, ממילא אין דינו כבן כרך אלא כפרוז בן יומו וקורא בי"ד. | |||
==האם אפשר להתחייב פעמיים או להפקיע עצמו מחיוב== | ==האם אפשר להתחייב פעמיים או להפקיע עצמו מחיוב== | ||
בשו"ת '''חדות יעקב''' עדס (אורח חיים טז) העלה שבן כרך הנוסע לעיר ביום י"ד בצהרים, דינו לקרוא בט"ו, לפי שאינו יכול להפקיע ממנו את החיוב. וכתב הטעם, לפי שכל דין פרוז בן יומו הוא חידוש, כיון שזה לא יהיה פרוז ביום הפרזים, חזר דינו להיות כבן כרך וקורא בט"ו. וסיים שאין בידו כח להכריע ויקרא בלא ברכה. | |||
==שיעורים, מאמרים וכתבי עת== | ==שיעורים, מאמרים וכתבי עת== | ||