9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר"
←שיטת הרי"ף והרמב"ם
| שורה 43: | שורה 43: | ||
פירוש זה הביא ה'''כסף משנה''' (מגילה א י) וכתב שהוא היותר נראה שבפירושים, ובאמת שכן משמע ברי"ף שלפני שהביא דברי רבא ציטט את תחילת המשנה 'בן עיר שהלך לכרך'. אבל הכסף משנה שם דחה פירוש זה, מהסיבה שמהפסוק למדנו דין פרוז בן יומו ורק מתוך זה נלמד בסברה גם דין מוקף בן יומו, וא"כ הכרח הוא לומר שדברי רבא מוסבים על דין בן כרך שהלך לעיר או לפחות '''גם''' עליו, שהוא פרוז בן יומו. | פירוש זה הביא ה'''כסף משנה''' (מגילה א י) וכתב שהוא היותר נראה שבפירושים, ובאמת שכן משמע ברי"ף שלפני שהביא דברי רבא ציטט את תחילת המשנה 'בן עיר שהלך לכרך'. אבל הכסף משנה שם דחה פירוש זה, מהסיבה שמהפסוק למדנו דין פרוז בן יומו ורק מתוך זה נלמד בסברה גם דין מוקף בן יומו, וא"כ הכרח הוא לומר שדברי רבא מוסבים על דין בן כרך שהלך לעיר או לפחות '''גם''' עליו, שהוא פרוז בן יומו. | ||
<BR/> | <BR/>ובספר '''מרכבת המשנה''' על הרמב"ם (א י) בשם '''מהר"י הכהן''' שלא ירד לסוף דעתו בקושיה, שהרי שפיר יש לומר שמדבר על דין בן עיר שהלך לכרך, אלא שהביא מפרוז בן יומו ללמוד על מוקף בן יומו.<BR/> | ||
ובהקשר לזה יש להעיר שברי"ף הלשון שונה מלשון הגמרא לגבי הלימוד של מוקף בן יומו, ומדבריו אפשר להבין שדין מוקף בן יומו כלול בדברי רבא ולא שהגמרא למדה זאת מדבריו. ולפי זה מובן בנקל שחידושו של רבא הוא באמת ברישא דמתני' היינו בבן עיר שהלך לכרך, והביא לזה רבא מקור שכמו שלמדנו מהפסוק לגבי פרוז בן יומו שנקרא פרוז, כן הוא גם לגבי מוקף בן יומו שנקרא מוקף. | |||
===פירוש הרמב"ן=== | |||
אמנם באמת רוב הראשונים לא למדו כן בדברי הרי"ף. | אמנם באמת רוב הראשונים לא למדו כן בדברי הרי"ף. | ||
<BR/>ה'''רמב"ן''' במלחמות וה'''ר"ן''' (ו א) הסביר בדעת הרי"ף כפירוש רש"י, שרבא קאי על בן כרך שהלך לעיר, אלא ששונה הרי"ף מרש"י בכך שתלה את הדבר בדעת האדם ולא בהיכן שהוא שוהה בפועל. כלומר בן כרך שהלך לעיר ודעתו לשוב קודם ליל י"ד לכרכו, אף אם לבסוף נתעכב בעיר, קורא בט"ו, לפי שנתעכב שם שלא לדעת. אך אם דעתו היתה להתעכב שם עד יום י"ד, נעשה פרוז בן יומו וקורא עמהם בי"ד. וכן הדין לבן עיר שהלך לכרך שדינו תלוי בליל ט"ו, לפי היכן שדעתו להיות באותו זמן. וכתבו שמה שכתב הרי"ף בתחילת דבריו 'בן עיר שהלך לכרך' אין זה אלא ציטוט מהמשנה, אך אין כוונתו לומר שדברי רבא שאי על זה. | <BR/>ה'''רמב"ן''' במלחמות וה'''ר"ן''' (ו א) הסביר בדעת הרי"ף כפירוש רש"י, שרבא קאי על בן כרך שהלך לעיר, אלא ששונה הרי"ף מרש"י בכך שתלה את הדבר בדעת האדם ולא בהיכן שהוא שוהה בפועל. כלומר בן כרך שהלך לעיר ודעתו לשוב קודם ליל י"ד לכרכו, אף אם לבסוף נתעכב בעיר, קורא בט"ו, לפי שנתעכב שם שלא לדעת. אך אם דעתו היתה להתעכב שם עד יום י"ד, נעשה פרוז בן יומו וקורא עמהם בי"ד. וכן הדין לבן עיר שהלך לכרך שדינו תלוי בליל ט"ו, לפי היכן שדעתו להיות באותו זמן. וכתבו שמה שכתב הרי"ף בתחילת דבריו 'בן עיר שהלך לכרך' אין זה אלא ציטוט מהמשנה, אך אין כוונתו לומר שדברי רבא שאי על זה. | ||
| שורה 50: | שורה 52: | ||
<BR/>אמנם יש להעיר על דבריו שיוצא שאם בדעתו של אדם לחזור במהלך הלילה למקומו בכרך, אין הוא צריך לקרוא בעיר את המגילה בערב י"ד, אך אם אירע ונתעכב עד הבוקר, נתברר למפרע שהיה חייב לקרוא עמהם בערב, ויש בזה מן התימה. | <BR/>אמנם יש להעיר על דבריו שיוצא שאם בדעתו של אדם לחזור במהלך הלילה למקומו בכרך, אין הוא צריך לקרוא בעיר את המגילה בערב י"ד, אך אם אירע ונתעכב עד הבוקר, נתברר למפרע שהיה חייב לקרוא עמהם בערב, ויש בזה מן התימה. | ||
===פירוש הראב"ד=== | |||
פירוש נוסף בדעת הרי"ף כתב ה'''ראב"ד''' בהשגות על בעל המאור (ו א), שדברי רבא מוסבים גם על הרישא וגם על הסיפא, שלכולם בין לבני העיר ובין לבני הכרך, זמנם נקבע בי"ד באדר, לפי דעת האדם היכן רצונו להיות. לכן בן כרך שהלך לעיר ודעתו לצאת משהם קודם ליל י"ד, אף אם נתעכב באונס, דינו לקרוא בט"ו כאנשי מקומו, ואם היה בדעתו לצאת בי"ד בבוקר, נתחייב בקריאת י"ד כפרוז בן יומו, לפי שבזמן החיוב, שהוא י"ד, דעתו היתה להיות בעיר. וכן בבן עיר שהלך לכרך, אם דעתו לחזור לעיר בליל י"ד קודם שהאיר מזרח, אף שלבסוף נתעכב בכרך ולא חזר, הרי הוא קורא בכרך בי"ד כבני עירו, אך אם דעתו להישאר בליל י"ד בכרך, פקע ממנו חיוב בני עירו ונתחייב בקריאת ט"ו. והוסיף הראב"ד שאף צריך להתעכב ולקרות עמהם, לפי שנעשה מוקף. | פירוש נוסף בדעת הרי"ף כתב ה'''ראב"ד''' בהשגות על בעל המאור (ו א), שדברי רבא מוסבים גם על הרישא וגם על הסיפא, שלכולם בין לבני העיר ובין לבני הכרך, זמנם נקבע בי"ד באדר, לפי דעת האדם היכן רצונו להיות. לכן בן כרך שהלך לעיר ודעתו לצאת משהם קודם ליל י"ד, אף אם נתעכב באונס, דינו לקרוא בט"ו כאנשי מקומו, ואם היה בדעתו לצאת בי"ד בבוקר, נתחייב בקריאת י"ד כפרוז בן יומו, לפי שבזמן החיוב, שהוא י"ד, דעתו היתה להיות בעיר. וכן בבן עיר שהלך לכרך, אם דעתו לחזור לעיר בליל י"ד קודם שהאיר מזרח, אף שלבסוף נתעכב בכרך ולא חזר, הרי הוא קורא בכרך בי"ד כבני עירו, אך אם דעתו להישאר בליל י"ד בכרך, פקע ממנו חיוב בני עירו ונתחייב בקריאת ט"ו. והוסיף הראב"ד שאף צריך להתעכב ולקרות עמהם, לפי שנעשה מוקף. | ||
<BR/>גם ה'''רא"ש''' שמפרש כדברי הראב"ד בגמרא וכפי שיתבאר [[#שיטת הרא"ש|להלן]], משמע שסובר כן גם בדעת הרי"ף, וכן כתב בדעתו ה'''אליה רבה''' (מרפח יא), | <BR/>גם ה'''רא"ש''' שמפרש כדברי הראב"ד בגמרא וכפי שיתבאר [[#שיטת הרא"ש|להלן]], משמע שסובר כן גם בדעת הרי"ף, וכן כתב בדעתו ה'''אליה רבה''' (מרפח יא), | ||
וכתב עוד שם שכפירוש זה משמע גם ב'''רמב"ם''' בפירוש המשנה (מגילה ב ג). | וכתב עוד שם שכפירוש זה משמע גם ב'''רמב"ם''' בפירוש המשנה (מגילה ב ג). | ||
==שיטת הרא"ש== | ==שיטת הרא"ש== | ||
ה'''רא"ש''' (ב ג) אחר שהביא דברי רש"י וחלק עליהם, כתב לבאר בדברי רבא כפירוש הראב"ד בדעת הרי"ף, שדבריו מתייחסים לכל המשנה, וגם דין בן עיר וגם דין בן כרך נקבע לפי יום י"ד בבוקר, שבן הכרך שנמצא בעיר בזמן זה, מתחייב לקוראה כבני העיר, ואילו בן העיר שנמצא בכרך בזמן זה, פוקע ממנו החיוב של בני העיר בי"ד, וחל עליו חיוב מוקף בן יומו לקרוא למחרת בט"ו. | ה'''רא"ש''' (ב ג) אחר שהביא דברי רש"י וחלק עליהם, כתב לבאר בדברי רבא כפירוש הראב"ד בדעת הרי"ף, שדבריו מתייחסים לכל המשנה, וגם דין בן עיר וגם דין בן כרך נקבע לפי יום י"ד בבוקר, שבן הכרך שנמצא בעיר בזמן זה, מתחייב לקוראה כבני העיר, ואילו בן העיר שנמצא בכרך בזמן זה, פוקע ממנו החיוב של בני העיר בי"ד, וחל עליו חיוב מוקף בן יומו לקרוא למחרת בט"ו. | ||