הבדלים בין גרסאות בדף "בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 6: שורה 6:


הפירוש הפשוט בדברי המשנה הוא, שכל אחד קורא לפי המקום שבו הוא גר, ואף אם הוא מתארח בזמן הקריאה במקום אחר, אין הוא קורא בזמן קריאתם, אלא לפי יום הקריאה של מקומו. אמנם אם לא מתכוון לחזור יותר למקומו, כלומר עקר דירתו למקום אחר, הרי שעכשיו זהו מקומו, וקורא עמהם.
הפירוש הפשוט בדברי המשנה הוא, שכל אחד קורא לפי המקום שבו הוא גר, ואף אם הוא מתארח בזמן הקריאה במקום אחר, אין הוא קורא בזמן קריאתם, אלא לפי יום הקריאה של מקומו. אמנם אם לא מתכוון לחזור יותר למקומו, כלומר עקר דירתו למקום אחר, הרי שעכשיו זהו מקומו, וקורא עמהם.
==סוגית הירושלמי==
כפירוש זה נזכר ב'''ירושלמי''' (מגילה ב ג) בדברי ר' יוסי שהסביר דברי המשנה שמדובר בעתיד להשתקע, כלומר שרק אם אינו עתיד לחזור למקומו כלל אלא להשתקע במקום החדש, קורא עמהם. ומבאר שם ב'''קרבן העדה''' (ד"ה אוף) שהחידוש בזה הוא שאף אם השאיר את בני ביתו בעיר ועתיד עוד לחזור לשם כדי להביאם לכרך, מ"מ כיון שהוא כבר בכרך וכוונתו להשתקע שם, דינו ככרך.
<BR/>אמנם הבבלי חולק על פירוש זה כפי שיתבאר להלן, ואף בירושלמי עצמו הדבר אינו מוסכם.


==סוגית הבבלי==
==סוגית הבבלי==
שורה 35: שורה 31:
כשיטה זו הלכו רוב הראשונים, הלא הם ה'''רשב"א''' (ד"ה אמר רבה), ה'''ריטב"א''' (ד"ה אמר רבא), ה'''ר"ן''' (יט א ד"ה הכי איתא, בדפי הרי"ף ו א), ה'''מאירי''' (ד"ה המשנה הרביעית), '''ר' יהונתן''' (ד"ה בן עיר), '''פסקי רי"ד''' (ד"ה בן עיר).
כשיטה זו הלכו רוב הראשונים, הלא הם ה'''רשב"א''' (ד"ה אמר רבה), ה'''ריטב"א''' (ד"ה אמר רבא), ה'''ר"ן''' (יט א ד"ה הכי איתא, בדפי הרי"ף ו א), ה'''מאירי''' (ד"ה המשנה הרביעית), '''ר' יהונתן''' (ד"ה בן עיר), '''פסקי רי"ד''' (ד"ה בן עיר).


הקשה ה'''פני יהושע''' (יט א ד"ה אמר רבא) שלשיטה זו אינם מובנים דברי הגמרא שלמדה בסברה מפרוז בן יומו למוקף בן יומו, שהרי פרוז בן יומו שנתחייב מכח מה ששהה ביום י"ד בעיר, זה מפני שחל עליו החיוב בי"ד, אבל איך נלמד מזה למוקף בן יומו שהוא פטור מהקריאה בי"ד, והרי בי"ד בבוקר עדיין לא חל עליו שם מוקף להתחייב בקריאת המגילה בט"ו, וא"כ מנ"ל להפקיע ממנו את חיובו שלו בי"ד.
ה'''רא"ש''' (ב ג) שאמנם חולק על שיטה זו, ביאר שמה שהביא את רש"י לפרש כן, הוא מפני שסובר שאי אפשר לפרש דברי רבא על בן עיר שהלך לכרך, שהרי אז יצא שהוא מתחייב בי"ד בבוקר, בהיותו בכרך, לקרוא את המגילה בט"ו ואפילו אם יצא ממנה, וזה לא מסתבר לחייבו היום דבר לעשותו למחר.
 
הקשה ה'''פני יהושע''' (יט א ד"ה אמר רבא), שלשיטת רש"י אינם מובנים דברי הגמרא שלמדה בסברה מפרוז בן יומו למוקף בן יומו, שהרי פרוז בן יומו שנתחייב מכח מה ששהה ביום י"ד בעיר, זה מפני שחל עליו החיוב בי"ד, אבל איך נלמד מזה למוקף בן יומו שהוא פטור מהקריאה בי"ד, והרי בי"ד בבוקר עדיין לא חל עליו שם מוקף להתחייב בקריאת המגילה בט"ו, וא"כ מנ"ל להפקיע ממנו את חיובו שלו בי"ד.


==שיטת הרי"ף והרמב"ם==
==שיטת הרי"ף והרמב"ם==
שורה 53: שורה 51:


פירוש נוסף בדעת הרי"ף כתב ה'''ראב"ד''' בהשגות על בעל המאור (ו א), שדברי רבא מוסבים גם על הרישא וגם על הסיפא, שלכולם בין לבני העיר ובין לבני הכרך, זמנם נקבע בי"ד באדר, לפי דעת האדם היכן רצונו להיות. לכן בן כרך שהלך לעיר ודעתו לצאת משהם קודם ליל י"ד, אף אם נתעכב באונס, דינו לקרוא בט"ו כאנשי מקומו, ואם היה בדעתו לצאת בי"ד בבוקר, נתחייב בקריאת י"ד כפרוז בן יומו, לפי שבזמן החיוב, שהוא י"ד, דעתו היתה להיות בעיר. וכן בבן עיר שהלך לכרך, אם דעתו לחזור לעיר בליל י"ד קודם שהאיר מזרח, אף שלבסוף נתעכב בכרך ולא חזר, הרי הוא קורא בכרך בי"ד כבני עירו, אך אם דעתו להישאר בליל י"ד בכרך, פקע ממנו חיוב בני עירו ונתחייב בקריאת ט"ו. והוסיף הראב"ד שאף צריך להתעכב ולקרות עמהם, לפי שנעשה מוקף.
פירוש נוסף בדעת הרי"ף כתב ה'''ראב"ד''' בהשגות על בעל המאור (ו א), שדברי רבא מוסבים גם על הרישא וגם על הסיפא, שלכולם בין לבני העיר ובין לבני הכרך, זמנם נקבע בי"ד באדר, לפי דעת האדם היכן רצונו להיות. לכן בן כרך שהלך לעיר ודעתו לצאת משהם קודם ליל י"ד, אף אם נתעכב באונס, דינו לקרוא בט"ו כאנשי מקומו, ואם היה בדעתו לצאת בי"ד בבוקר, נתחייב בקריאת י"ד כפרוז בן יומו, לפי שבזמן החיוב, שהוא י"ד, דעתו היתה להיות בעיר. וכן בבן עיר שהלך לכרך, אם דעתו לחזור לעיר בליל י"ד קודם שהאיר מזרח, אף שלבסוף נתעכב בכרך ולא חזר, הרי הוא קורא בכרך בי"ד כבני עירו, אך אם דעתו להישאר בליל י"ד בכרך, פקע ממנו חיוב בני עירו ונתחייב בקריאת ט"ו. והוסיף הראב"ד שאף צריך להתעכב ולקרות עמהם, לפי שנעשה מוקף.
<BR/>גם ה'''רא"ש''' שמפרש כדברי הראב"ד בגמרא וכפי שיתבאר [[#שיטת הרא"ש|להלן]], משמע שסובר כן גם בדעת הרי"ף, וכן כתב בדעתו ה'''אליה רבה''' (מרפח יא),
וכתב עוד שם שכפירוש זה משמע גם ב'''רמב"ם''' בפירוש המשנה (מגילה ב ג).
==שיטת הרא"ש==
ה'''רא"ש''' (ב ג) אחר שהביא דברי רש"י וחלק עליהם, כתב לבאר בדברי רבא כפירוש הראב"ד בדעת הרי"ף, שדבריו מתייחסים לכל המשנה, וגם דין בן עיר וגם דין בן כרך נקבע לפי יום י"ד בבוקר, שבן הכרך שנמצא בעיר בזמן זה, מתחייב לקוראה כבני העיר, ואילו בן העיר שנמצא בכרך בזמן זה, פוקע ממנו החיוב של בני העיר בי"ד, וחל עליו חיוב מוקף בן יומו לקרוא למחרת בט"ו.
<BR/>ומסיים שם הרא"ש לגבי מוקף בן יומו, שאף אם יחזור לעירו יקרא שם ביום ט"ו. ומתבאר מזה שחולק על דברי הראב"ד שכתב שצריך להתעכב בכרך לקרוא עמהם.
==סוגית הירושלמי==
כפירוש זה נזכר ב'''ירושלמי''' (מגילה ב ג) בדברי ר' יוסי שהסביר דברי המשנה שמדובר בעתיד להשתקע, כלומר שרק אם אינו עתיד לחזור למקומו כלל אלא להשתקע במקום החדש, קורא עמהם. ומבאר שם ב'''קרבן העדה''' (ד"ה אוף) שהחידוש בזה הוא שאף אם השאיר את בני ביתו בעיר ועתיד עוד לחזור לשם כדי להביאם לכרך, מ"מ כיון שהוא כבר בכרך וכוונתו להשתקע שם, דינו ככרך.
<BR/>אמנם הבבלי חולק על פירוש זה כפי שיתבאר להלן, ואף בירושלמי עצמו הדבר אינו מוסכם.


==שיטת הרא"ש==
==שיטת ההלכה==
==שיטת ההלכה==
==השעה הקובעת לחיוב==
==השעה הקובעת לחיוב==

תפריט ניווט