הבדלים בין גרסאות בדף "בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר"

מ
 
שורה 130: שורה 130:


==האם אפשר להתחייב פעמיים או להפקיע עצמו מחיוב==
==האם אפשר להתחייב פעמיים או להפקיע עצמו מחיוב==
=== להתחייב פעמיים ===
בשו"ת '''הר צבי''' (ב קיט) כתב שדין הירושלמי שיכול להתחייב כאן וכאן, הוא רק כאשר עקר דירתו ממש לגור בכרך בט"ו, או גם בן כרך שהיה בעיר בי"ד וחזר לכרך שלו בט"ו, שנתחייב שוב כדין מקומו, אבל אם בן עיר שקרא את המגילה כדין בעירו, ולאח"מ הלך לכרך, אינו מתחייב שוב לקרוא בט"ו, אפילו לשיטת רש"י וסייעתו, לפי שאין זה מקומו ואינו גר שם, והרי כבר יצא ידי חובתו.
בשו"ת '''הר צבי''' (ב קיט) כתב שדין הירושלמי שיכול להתחייב כאן וכאן, הוא רק כאשר עקר דירתו ממש לגור בכרך בט"ו, או גם בן כרך שהיה בעיר בי"ד וחזר לכרך שלו בט"ו, שנתחייב שוב כדין מקומו, אבל אם בן עיר שקרא את המגילה כדין בעירו, ולאח"מ הלך לכרך, אינו מתחייב שוב לקרוא בט"ו, אפילו לשיטת רש"י וסייעתו, לפי שאין זה מקומו ואינו גר שם, והרי כבר יצא ידי חובתו.
<BR/>ובשו"ת '''מנחת שלמה''' (א כג) חלק עליו, וכתב שכל מקום שהוא נמצא בו מתחייב, דקים להו לחז"ל שלא אזלינן כלל אחר האדם אם הוא פרזי או מוקף, אלא אחר מקומו שנמצא בו בזמן החיוב.
<BR/>ובשו"ת '''מנחת שלמה''' (א כג) חלק עליו, וכתב שכל מקום שהוא נמצא בו מתחייב, דקים להו לחז"ל שלא אזלינן כלל אחר האדם אם הוא פרזי או מוקף, אלא אחר מקומו שנמצא בו בזמן החיוב.


=== להפקיע מחיוב ===
בשו"ת '''חדות יעקב''' עדס (אורח חיים טז) העלה שבן כרך הנוסע לעיר ביום י"ד בצהרים, דינו לקרוא בט"ו, לפי שאין לאדם יכולת להפקיע עצמו מחיוב קריאת המגילה. וכתב הטעם, לפי שכל דין פרוז בן יומו הוא חידוש, וכיון שזה לא יהיה פרוז ביום הפרזים, חזר דינו להיות כבן כרך וקורא בט"ו. וסיים שאין בידו כח להכריע ויקרא בלא ברכה.
בשו"ת '''חדות יעקב''' עדס (אורח חיים טז) העלה שבן כרך הנוסע לעיר ביום י"ד בצהרים, דינו לקרוא בט"ו, לפי שאין לאדם יכולת להפקיע עצמו מחיוב קריאת המגילה. וכתב הטעם, לפי שכל דין פרוז בן יומו הוא חידוש, וכיון שזה לא יהיה פרוז ביום הפרזים, חזר דינו להיות כבן כרך וקורא בט"ו. וסיים שאין בידו כח להכריע ויקרא בלא ברכה.