בישול בחמה ובאור ובתולדותיהם בשבת

מתוך ויקיסוגיה
גרסה מ־23:12, 3 במאי 2016 מאת יצחק הדס (שיחה | תרומות) (דף חדש: {{תחרות כתיבה}} == הקדמה == '''א.''' מלאכת מבשל נלמדה או מבישול הסממנים או מאפיית לחם הפנים ותליא במחלוקת הע...)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הקדמה

א. מלאכת מבשל נלמדה או מבישול הסממנים או מאפיית לחם הפנים ותליא במחלוקת העקרונית האם מלאכות שבת נלמדו מהמלאכות שנעשו לצורך הקמת המשכן או מהמלאכות התמידיות עיין לאגלי טל (פתיחה סק"א).


ב. התייחדה מלאכת בישול בכך שיש הפרש בזמן בין פעולת המלאכה כלומר הנחת הסיר על האש לבין התרחשות המלאכה עצמה- שזה הפעולה בחפץ המתבשל ולפיכך נחלקו בזה האחרונים שדעת רש"ש(במשנה שבת עג. וכן משמע בהר צבי או"ח חלק א' עמ' רעב' ד"ה ולי נראה ובאגרו"מ או"ח חלק ד' סימן ס') שהעיקר הוא פעולת ההנחה והבישול בפועל הוא כתנאי בחיוב או שאם לא נתבשל בפועל יש חסרון במלאכת מחשבת(ולפיכך אם רדה הפת קודם שנאפתה-פטור שבת דף ד.) אכן דעת האג"ט(זורע סק"ח וכן שיטת המנחת חינוך מצוה רצח' סקי"ד)שאין לפטור-בלא נתבשל בפועל- מטעם מלאכת מחשבת( שמלאכת מחשבת אינה סיבה "מתמדת" אלא די בכך שבשעת המעשה הרי הוא ביטא את מחשבת האדם)ועיקר החיוב הוא על הפעולה בחפץ המתבשל. ומ"מ נלמד שאין לדון את מעשה הנחת הסיר על האש כגרמא או מפני שרותם את הכח הטבעי לשימושיו והוי כעין אשו משום חיציו(ב"ק כב. עיין נועם שבת סימן י' הערה ג') או שהוי גרמא ולמרות זאת חייבה תורה א"כ נלמד שאין פטור גרמא בבישול(ומטעם זה כתב בעין יצחק חלק א' עמ' תפו' שבתבשיל שלא התבשל כל צרכו –שלדעת שו"ע סימן שיח,ד- יש בזה בישול דאו' והניח עליו מכסה באופן שגמר בישולו על ידי זה- אע"ג שרק מנע חדירת אויר צונן שזה כגרמא- מהא דסנהדרין עו: בעניין מצמצם מ"מ הכא חייב ודלא כמנוחת אהבה חלק ב פרק א סע' יג וכאור לציון חלק ב עמ' קסא' שפטרו בזה מטעם גרמא. ולפענ"ד גם אם נאמר שחייבה תורה גרמא בבישול הרי זה רק בגרמא שהיא כחלק עצמי מאופן הבישול ולא שבאופן מקרי מבשל בגרמא. עיין עוד חזון עובדיה שבת ד' סעי' יג' ובמנחת יצחק חלק א סימן נה)


ג.מלאכת בישול מורכבת מב' גורמים הפעולה בחפץ כלומר מה מתרחש בדבר המתבשל שבכך דנו הראשונים ביחס לשבת עד ב האי מאן דשדא סיכתא לאתונא חייב משום מבשל משום שמרפה את החפץ (ויעוין בראשונים על הדף ביחס לע"ז לח א) וכן ביחס לדברים שאפשר לאכלם אף בלא בישול(עיין שו"ת רדב"ז חלק א' סימן ריג)ולא נרחיב בנקודה זו. וגורם נוסף הוא הגורם המבשל כלומר מהו מקור החום (וב' גורמים אלו חורזים עניינים נוספים. לדוגמא: כלי שני לא מבשל כמבואר בדף מ ב שלדעת האור שמח הלכות שבת פרק ט' הלכה ב' זהו מפני חיסרון בגורם המבשל אכן לדעת חזון איש סימן נב' סקי"ח זהו מפני הדבר המתבשל ש"מסתמא" לא מתבשל בכלי שני. ויעוין עוד במרדכי פרק ג סימן שב'. אכן מכך שיש "קלי בישול" שמתבשלים בכלי שני א"כ נראה יותר כחזו"א, שהרי לאו"ש מ"מ קיימת נקודת הפטור מצד הגורם המבשל ועיין תורת המלאכות מלאכת מבשל עמ' קלה' שהקשה כן) אני אתמקד בגורם המבשל . הגורם המבשל.