הבדלים בין גרסאות בדף "ביעור חמץ שנמצא בתוך הפסח"

אין תקציר עריכה
שורה 77: שורה 77:
<BR/>וב'''שו"ת נודע ביהודה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1447&st=&pgnum=39&hilite= (תניינא אורח חיים סא)] כתב שהטעם שמברכים גם בתוך המועד, הוא משום המצוה דאורייתא דתשביתו, ואף שמהתורה ליכא מצות תשביתו כיון שביטל, מ"מ כיון שחכמים תיקנו שביטול לבד אינו מועיל, יש מצות תשביתו מדרבנן, ועל זה מברך. אך על לאו דבל יראה או על הבדיקה גרידא לא היה יכול לברך, שכל שאינו אלא להינצל מאיסור לא שייך ברכה, הובאו דבריו בקיצור ב'''שערי תשובה''' (ב).
<BR/>וב'''שו"ת נודע ביהודה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1447&st=&pgnum=39&hilite= (תניינא אורח חיים סא)] כתב שהטעם שמברכים גם בתוך המועד, הוא משום המצוה דאורייתא דתשביתו, ואף שמהתורה ליכא מצות תשביתו כיון שביטל, מ"מ כיון שחכמים תיקנו שביטול לבד אינו מועיל, יש מצות תשביתו מדרבנן, ועל זה מברך. אך על לאו דבל יראה או על הבדיקה גרידא לא היה יכול לברך, שכל שאינו אלא להינצל מאיסור לא שייך ברכה, הובאו דבריו בקיצור ב'''שערי תשובה''' (ב).


הפוסקים האחרונים העתיקו דברי המג"א להלכה, שיש לברך על ביעור במועד. כ הוא ב'''משנה ברורה''' (ב).
אמנם ה'''מגן אברהם''' עצמו במקום אחר (אורח חיים תלה ב) נסתפק אם צריך לברך על ביעור חמץ שנמצא בפסח, כיון שכבר ביטלו קודם הפסח וקיים תקנת חכמים בבדיקה. וכבר העירו האחרונים על הסתירה בדבריו. אמנם בעיסה שנתחמצה בפסח עצמו, מודה המגן אברהם שמברך על ביעורו כיון שלא היה כלול בביטול, אלא אם כן הוא חמץ שאינו גמור כחיטה שנפלה לתבשיל וכנ"ל.
<BR/>הפוסקים האחרונים נחלקו בדבר זה לדינא. ה'''משנה ברורה''' (תלה ה) הכריע שספק ברכות להקל.


==טלטול כלי לצורך דבר שאינו ניטל==
==טלטול כלי לצורך דבר שאינו ניטל==
שורה 88: שורה 89:


==חמץ הנמצא בשבת בערב פסח משעה חמישית ולמעלה==
==חמץ הנמצא בשבת בערב פסח משעה חמישית ולמעלה==
כתב ה'''טור''' (אורח חיים תמו) שכדין חמץ הנמצא ביום טוב שיש לכפות עליו כלי, כן הדין בחמץ שנשאר בביתו בי"ד שחל להיות בשבת אחר חמש שעות. וכן העתיקו הפוסקים להלכה, וכן הוא ב'''שלחן ערוך''' 


==חמץ הנמצא בחול המועד==
==חמץ הנמצא בחול המועד==