9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ביעור חמץ שנמצא בתוך הפסח"
אין תקציר עריכה
| שורה 69: | שורה 69: | ||
===הוצאת החמץ על ידי גוי=== | ===הוצאת החמץ על ידי גוי=== | ||
כתב | כתב ה'''של"ה''' (פסחים נר מצוה כא) שכל דין הגמרא שיש לכפות כלי על החמץ הוא דווקא בדליכא גוי, אך אם יש גוי יאמר לגוי שיוציא את החמץ, ואפילו כשביטל את החמץ ואינו אלא מדרבנן. דאתי עשה מדרבנן ד'תשביתו' ודחי לא תעשה דרבנן ד[[אמירה לנכרי שבות]]. ואף ש[[בשופר אינו דוחה]] אפילו שבות דשבות, התם בזמן בעובר על השבות דאמירה לנכרי אינו מקיים העשה דתקיעת שופר, אבל הכא כשמוציא הנכרי את החמץ מביתו בזה מקיים כבר את העשה דתשביתו. | ||
<BR/> | <BR/>ב'''מגן אברהם''' (תמו ב) הביא דברי השל"ה והקשה על זה, דגם הכא אינו מקיים העשה בזמן שעוקר הלאו, שהרי אף שהנכרי הוציאו מן הבית, עדיין צריך לבערו מן העולם, דכל זמן שהוא בעולם אינו מקיים העשה דתשביתו. וגם שאם כן, אף לישראל יהיה מותר להשליכו לים, שאינו עובר אלא על איסור דרבנן. לכן מסיק המג"א שאינו מותר אלא לכפות עליו כלי כדין הגמרא. | ||
<BR/>גם '''ר' עקיבא | <BR/>גם '''ר' עקיבא איגר''' בגליון מפקפק באפשרות לתת לנכרי, כיון שלא מקיים בזה עשה דתשביתו, שהרי אין שליחות לנכרי, והוי כנעשה הביעור מעצמו. | ||
===ברכה על הביעור לאחר זמנו=== | ===ברכה על הביעור לאחר זמנו=== | ||