הבדלים בין גרסאות בדף "ביעור חמץ שנמצא בתוך הפסח"

אין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:
<BR/>מבואר בגמרא שהצורך בכפיית כלי הוא כדי שלא יבואו לאכול את החמץ, אך אין היתר להזיזו ממקומו או לבערו ביום טוב עצמו, אלא רק לטלטל כלי אחר על מנת לכסותו.  
<BR/>מבואר בגמרא שהצורך בכפיית כלי הוא כדי שלא יבואו לאכול את החמץ, אך אין היתר להזיזו ממקומו או לבערו ביום טוב עצמו, אלא רק לטלטל כלי אחר על מנת לכסותו.  


לא מבואר מתוך דברי הגמרא מדוע לא לשרוף את החמץ, או לכל הפחות להוציא אותו מהבית, שהרי לכאורה האדם עובר איסור כל זמן שהחמץ בביתו. אמנם מסתבר שישנה חלוקה בין אדם שביטל את החמץ ואין עליו איסור תורה של בל יראה ובל ימצא, לבין אדם שלא ביטל, ודנו הראשונים בדבר כדלהלן.
לא מבואר מתוך דברי הגמרא מדוע לא לשרוף את החמץ, או לכל הפחות להוציא אותו מהבית, שהרי לכאורה האדם עובר איסור כל זמן שהחמץ בביתו. אמנם מסתבר שישנה חלוקה בין אדם שביטל את החמץ ואין עליו איסור תורה של בל יראה ובל ימצא, לבין אדם שלא ביטל, ודנו הראשונים בדבר [[#האם האיסור לטלטלו הוא דווקא כשביטל את החמץ או אף כשלא ביטל|כדלהלן]].


==האם האיסור לטלטלו הוא דווקא כשביטל את החמץ או אף כשלא ביטל==
==האם האיסור לטלטלו הוא דווקא כשביטל את החמץ או אף כשלא ביטל==
שורה 50: שורה 50:
מרן ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תמו א) העתיק דברי הגמרא להלכה ולא חילק ולא פירש אם מדובר בביטל או גם בלא ביטל את החמץ.
מרן ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תמו א) העתיק דברי הגמרא להלכה ולא חילק ולא פירש אם מדובר בביטל או גם בלא ביטל את החמץ.
<br/>וב'''רמ"א''' הוסיף שגם לטלטלו וגם לשורפו במקומו אסור.
<br/>וב'''רמ"א''' הוסיף שגם לטלטלו וגם לשורפו במקומו אסור.
==טלטול כלי לצורך דבר שאינו ניטל==
שאלו הראשונים, איך מותר לטלטל את הכלי על מנת לכסות את החמץ אליבא דר' יצחק שסובר ש[[אין כלי ניטל אלא לצורך דבר הניטל]].
<BR/>'''תוספות''' (ו א ד"ה כופה) יישבו שכאן מדובר שצריך הוא את מקום הכלי, שבזה גם ר' יצחק מודה שמותר לטלטלו.
<BR/>עוד תירצו התוספות שהתירו לטלטלו משום שמא יבוא לאכול את החמץ. לתירוץ זה הסכים גם ה'''ריטב"א''' (ו א ד"ה המוצא) וביאר שהתירו חכמים איסור דרבנן דטלטול כדי שלא יבוא לידי איסור תורה של אכילת חמץ. לפי תירוץ זה צריך לומר שהסוגיה מדברת באדם שביטל את החמץ, שאם מדובר בלא ביטל יהיה מותר לו אף לטלטל את החמץ ולהוציאו ואולי אף לשורפו {{ראה עוד|ביעור חמץ שנמצא ביום טוב|שיטת התוספות}}.
ב'''קובץ שיעורים''' כתב דאפשר שקושיא מעיקרא ליתא, כיון שכאן לא חשיב לצורך החמץ שהוא אינו ניטל, אלא לצורך האדם שלא יבוא לאוכלו. ואפשר גם שזוהי כוונת התוספות בתירוצם השני, שמשום שלא יבואו לאוכלו התירו, אף שלא משמע כן בלשונם.


[[קטגוריה:ביעור חמץ]]
[[קטגוריה:ביעור חמץ]]