הבדלים בין גרסאות בדף "ביעור חמץ שנמצא בתוך הפסח"

אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 53: שורה 53:
'''הפנ"י''' [ד"ה בגמ'] שואל כיצד לפי רש"י מסתפקים בכפיית הכלי, הרי עובר על "תשביתו"? וא"ת שהעמידו דבריהם במקום מצווה, א"כ הוא הדין במקרה שלא ביטל, ומדוע שיהיה הבדל? מייסד '''הפנ"י''' שכשחלה מצוות שריפה על החמץ אין אפשרות להיפטר מאיסור החמץ אלא באופן של שריפה, וכיוון שביטל את החמץ א"כ אין פה איסור תורה אלא איסור מדברי חכמים, והם אמרו שאיסור כגון זה לא הותר ביו"ט ב"מתוך שהותרה הבערה לצורך הותרה נמי שלא לצורך", שהעמידו דבריהם במקום מצוות עשה. ואומר הפנ"י שאה"נ אם אכן הוחמצה עיסה במועד יש לבערה.<BR\>
'''הפנ"י''' [ד"ה בגמ'] שואל כיצד לפי רש"י מסתפקים בכפיית הכלי, הרי עובר על "תשביתו"? וא"ת שהעמידו דבריהם במקום מצווה, א"כ הוא הדין במקרה שלא ביטל, ומדוע שיהיה הבדל? מייסד '''הפנ"י''' שכשחלה מצוות שריפה על החמץ אין אפשרות להיפטר מאיסור החמץ אלא באופן של שריפה, וכיוון שביטל את החמץ א"כ אין פה איסור תורה אלא איסור מדברי חכמים, והם אמרו שאיסור כגון זה לא הותר ביו"ט ב"מתוך שהותרה הבערה לצורך הותרה נמי שלא לצורך", שהעמידו דבריהם במקום מצוות עשה. ואומר הפנ"י שאה"נ אם אכן הוחמצה עיסה במועד יש לבערה.<BR\>
'''תוס'''' [ד"ה כופה], '''ותוס' הרא"ש''' [כאן] שואלים: אם מדובר שהחפץ הוא מוקצה איך אפשר לטלטל כלי בשבילו, הרי "אין כלי הניטל אלא לדבר הניטל"? ומיישבים שני יישובים: או שמדובר שצריכים למקומו של הכלי ולכן ניתן לטלטלו ממקומו, וכיוון שמותר לטלטלו מותר לקחתו כדי לכסות הכלי. תירוץ שני, אומרים התוס', כיוון שיש פה חשש דאורייתא שיבוא לאכול החמץ התירו לו לעבור איסור דרבנן כדי שלא יעבור על דאורייתא. שני ביאורים נאמרו בתירוצם השני של התוס': או שהכוונה שחכמים לא העמידו דבריהם במקום חשש איסור תורה, כפי שמשמע בפשט לשונם. אך '''הקוב"ש''' [כד] מסביר כוונתם שכיוון שיש חשש שיעבור איסור תורה א"כ נחשב צורך גופו לטלטל כלי כדי לכסות את החמץ. [נעיר שהפנ"י אמר בדעת רש"י דלעיל שהסיבה שהתירו לטלטל היא כדי שלא יבוא לאכלו והם אמרו לא לטלטלו והם אמרו לטלטל כלי בשבילו]<BR\>
'''תוס'''' [ד"ה כופה], '''ותוס' הרא"ש''' [כאן] שואלים: אם מדובר שהחפץ הוא מוקצה איך אפשר לטלטל כלי בשבילו, הרי "אין כלי הניטל אלא לדבר הניטל"? ומיישבים שני יישובים: או שמדובר שצריכים למקומו של הכלי ולכן ניתן לטלטלו ממקומו, וכיוון שמותר לטלטלו מותר לקחתו כדי לכסות הכלי. תירוץ שני, אומרים התוס', כיוון שיש פה חשש דאורייתא שיבוא לאכול החמץ התירו לו לעבור איסור דרבנן כדי שלא יעבור על דאורייתא. שני ביאורים נאמרו בתירוצם השני של התוס': או שהכוונה שחכמים לא העמידו דבריהם במקום חשש איסור תורה, כפי שמשמע בפשט לשונם. אך '''הקוב"ש''' [כד] מסביר כוונתם שכיוון שיש חשש שיעבור איסור תורה א"כ נחשב צורך גופו לטלטל כלי כדי לכסות את החמץ. [נעיר שהפנ"י אמר בדעת רש"י דלעיל שהסיבה שהתירו לטלטל היא כדי שלא יבוא לאכלו והם אמרו לא לטלטלו והם אמרו לטלטל כלי בשבילו]<BR\>
==ביטל את החמץ מבעוד יום==
'''רש"י''' [שם],''' הר"ן''' [ד"ה המוצא. ב: מדפי הרי"ף], '''המאירי''' ד"ה מצא חמץ, '''הרשב"א''' בשו"ת [ח"א סי' עא], '''אחי הר"י וספר המצוות''' [טור תמו], '''רבינו יחיאל וההגהות מימוניות''' [מובאים בב"י [תמו ד"ה המוצא] '''והב"ח''' [סוף תמו] מעמידים את הסוגיא כשביטל את החמץ מבעוד יום, ולכן הצורך לבער הינו מדרבנן, וביעור זה יעשה אחרי יו"ט, אך כשלא ביטל יש לשרוף את החמץ כדי לא יעבור עליו. <BR\>
מביא '''החק יעקב''' [אות ג] ראיה חזקה לשיטות אלו שמעמידות את הסוגיא כשביטל, מהמשך הסוגיות [פסחים ו:]: שם הגמרא אומרת שטעם הבדיקה היא כדי שלא ימצא גלוסקא ויבוא לאכלה. ולכאורה מדוע לא אמרה הגמרא טעם פשוט שהחשש הוא שימצאנה ביו"ט ולא יוכל לבערה? אלא מוכח מכאן שסבר שכשלא ביטל יבערנו, ולכן מוכרחים להעמיד את הסוגיא שמדובר כשביטל מבעוד יום.<BR\>
אומנם יש מרבותינו שמוכיחים שרש"י סובר שאין לשרוף ביו"ט אפילו בלא ביטלו. '''הרשב"א''' בשו"ת [ח"א סי' עא] מוכיח '''מרש"י''' (ה: ד"ה ש"מ) בסוגיית השבתה ביו"ט שהגמרא הוכיחה מכך שרבי עקיבא לא העמיד את דין ביעור שנאמר בתורה באופן שניתן לעשות ביו"ט כמו לזרות לרוח או לפרר לים, שסובר ר"ע שאין ביעור חמץ אלא שריפה, ולכן א"א אלא לשרוף. וכך ביאר רש"י את הסוגיא. רואים, אומר הרשב"א שסובר רש"י שאין אפשרות כלל לשרוף את החמץ ביו"ט. <BR\>
כך כתב גם '''הב"ח''' [תמו ד"ה המוצא] בדעת '''רש"י''' והביא ראייה מדברי רש"י בסוגיא בפסחים דף לו. שם הגמרא מביא ברייתא שאומרת שאין לשין עיסה בפסח ביין ושמן ודבש, ואם לש אומר רבן גמליאל שתשרף מיד. מסביר רש"י שיש לשרוף את העיסה כיוון שדברים אלו מזרזים את ההחמצה. ומעמיד שמדובר בחול המועד, אך ביום טוב לא ישרוף העיסה, כיוון שהבערה שלא לצורך היא. <BR\>
על כל פנים '''תוס' בכתובות''' [ז. ד"ה מתוך] '''המהר"ם חלאווה''' [ד"ה אמר] '''ותוס' חכמי אנגליה''' חולקים על השיטות הללו, וסוברים שאפי' כשלא ביטלו אין לו לשורפו, אלא שביארו באופנים שונים: תוספות הסביר שכיוון שיש פה איסור מוקצה, אזי האיסור לא נדחה מפני איסור חמץ והשבתתו. תוס' מוכיח זאת מכך שהגמרא סותמת ולא מחלקת בין ביטלו ללא ביטלו, מוכח שבכל אופן אמרה הגמרא שיכסנו בכלי, ואין אופציה שישרפנו. המהר"ם חלאווה סובר כדעת תוספות שאין לשרוף אפילו במקום איסור תורה, אך נוקט טעם אחר שסובר שדומה ביעור חמץ לשריפת נותר, וכיוון שמצוות שריפת נותר לא הותרה ביו"ט ה"ה ביעור חמץ לא הותר. תוס' חכמי אנגליה כתבו שאין לשרוף ביו"ט, כיוון שאי"ז חשוב צורך יו"ט, ולא אומרים כאן 'מתוך שהותרה הבערה לצורך הותרה נמי שלא לצורך'.


=='''ביעור במקומו'''==
=='''ביעור במקומו'''==