9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ביעור חמץ שנמצא בתוך הפסח"
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 53: | שורה 53: | ||
'''הפנ"י''' [ד"ה בגמ'] שואל כיצד לפי רש"י מסתפקים בכפיית הכלי, הרי עובר על "תשביתו"? וא"ת שהעמידו דבריהם במקום מצווה, א"כ הוא הדין במקרה שלא ביטל, ומדוע שיהיה הבדל? מייסד '''הפנ"י''' שכשחלה מצוות שריפה על החמץ אין אפשרות להיפטר מאיסור החמץ אלא באופן של שריפה, וכיוון שביטל את החמץ א"כ אין פה איסור תורה אלא איסור מדברי חכמים, והם אמרו שאיסור כגון זה לא הותר ביו"ט ב"מתוך שהותרה הבערה לצורך הותרה נמי שלא לצורך", שהעמידו דבריהם במקום מצוות עשה. ואומר הפנ"י שאה"נ אם אכן הוחמצה עיסה במועד יש לבערה.<BR\> | '''הפנ"י''' [ד"ה בגמ'] שואל כיצד לפי רש"י מסתפקים בכפיית הכלי, הרי עובר על "תשביתו"? וא"ת שהעמידו דבריהם במקום מצווה, א"כ הוא הדין במקרה שלא ביטל, ומדוע שיהיה הבדל? מייסד '''הפנ"י''' שכשחלה מצוות שריפה על החמץ אין אפשרות להיפטר מאיסור החמץ אלא באופן של שריפה, וכיוון שביטל את החמץ א"כ אין פה איסור תורה אלא איסור מדברי חכמים, והם אמרו שאיסור כגון זה לא הותר ביו"ט ב"מתוך שהותרה הבערה לצורך הותרה נמי שלא לצורך", שהעמידו דבריהם במקום מצוות עשה. ואומר הפנ"י שאה"נ אם אכן הוחמצה עיסה במועד יש לבערה.<BR\> | ||
'''תוס'''' [ד"ה כופה], '''ותוס' הרא"ש''' [כאן] שואלים: אם מדובר שהחפץ הוא מוקצה איך אפשר לטלטל כלי בשבילו, הרי "אין כלי הניטל אלא לדבר הניטל"? ומיישבים שני יישובים: או שמדובר שצריכים למקומו של הכלי ולכן ניתן לטלטלו ממקומו, וכיוון שמותר לטלטלו מותר לקחתו כדי לכסות הכלי. תירוץ שני, אומרים התוס', כיוון שיש פה חשש דאורייתא שיבוא לאכול החמץ התירו לו לעבור איסור דרבנן כדי שלא יעבור על דאורייתא. שני ביאורים נאמרו בתירוצם השני של התוס': או שהכוונה שחכמים לא העמידו דבריהם במקום חשש איסור תורה, כפי שמשמע בפשט לשונם. אך '''הקוב"ש''' [כד] מסביר כוונתם שכיוון שיש חשש שיעבור איסור תורה א"כ נחשב צורך גופו לטלטל כלי כדי לכסות את החמץ. [נעיר שהפנ"י אמר בדעת רש"י דלעיל שהסיבה שהתירו לטלטל היא כדי שלא יבוא לאכלו והם אמרו לא לטלטלו והם אמרו לטלטל כלי בשבילו]<BR\> | '''תוס'''' [ד"ה כופה], '''ותוס' הרא"ש''' [כאן] שואלים: אם מדובר שהחפץ הוא מוקצה איך אפשר לטלטל כלי בשבילו, הרי "אין כלי הניטל אלא לדבר הניטל"? ומיישבים שני יישובים: או שמדובר שצריכים למקומו של הכלי ולכן ניתן לטלטלו ממקומו, וכיוון שמותר לטלטלו מותר לקחתו כדי לכסות הכלי. תירוץ שני, אומרים התוס', כיוון שיש פה חשש דאורייתא שיבוא לאכול החמץ התירו לו לעבור איסור דרבנן כדי שלא יעבור על דאורייתא. שני ביאורים נאמרו בתירוצם השני של התוס': או שהכוונה שחכמים לא העמידו דבריהם במקום חשש איסור תורה, כפי שמשמע בפשט לשונם. אך '''הקוב"ש''' [כד] מסביר כוונתם שכיוון שיש חשש שיעבור איסור תורה א"כ נחשב צורך גופו לטלטל כלי כדי לכסות את החמץ. [נעיר שהפנ"י אמר בדעת רש"י דלעיל שהסיבה שהתירו לטלטל היא כדי שלא יבוא לאכלו והם אמרו לא לטלטלו והם אמרו לטלטל כלי בשבילו]<BR\> | ||
=='''ביעור במקומו'''== | =='''ביעור במקומו'''== | ||