9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ביעור חמץ שנמצא בתוך הפסח"
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
ה'''גמרא''' (ו א) אומרת להדיא ששריפת חמץ ביום טוב היא הבערה שלא לצורך ואסורה. וזה נאמר אליבא דר' עקיבא שהביא מקור לכך שביעור חמץ הוא דווקא ביום י"ד ולא בט"ו, ממה שכתוב 'אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם', והרי ביום טוב הבערת אש אסורה, אלא על כרחך שהביעור הוא קודם יום טוב. ומזה למדה הגמרא שר' עקיבא סובר כר' יהודה שאין ביעור חמץ אלא שריפה ושלא אמרינן מתוך שהותרה הבערה לצורך הותרה נמי שלא לצורך.<BR/> | ה'''גמרא''' (ו א) אומרת להדיא ששריפת חמץ ביום טוב היא הבערה שלא לצורך ואסורה. וזה נאמר אליבא דר' עקיבא שהביא מקור לכך שביעור חמץ הוא דווקא ביום י"ד ולא בט"ו, ממה שכתוב 'אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם', והרי ביום טוב הבערת אש אסורה, אלא על כרחך שהביעור הוא קודם יום טוב. ומזה למדה הגמרא שר' עקיבא סובר כר' יהודה שאין ביעור חמץ אלא שריפה ושלא אמרינן מתוך שהותרה הבערה לצורך הותרה נמי שלא לצורך.<BR/> | ||
ב'''תשובת הרשב"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1376&st=&pgnum=55 (א עא)] כתב השואל שם שמכאן לכאורה ניתן להוכיח שלדידן שקיימא לן שאמרינן מתוך שהותרה לצורך הותרה נמי שלא לצורך, מותר לשרוף חמץ שנמצא ביום טוב. אך השואל שם דחה את הראיה וכתב שאפשר שזהו דווקא בסוגיה דהתם, שדנה לגבי הפסוק שמלמד את עיקר דין שריפת חמץ שאם היה הדין לבערו בט"ו דהיינו ביום טוב, בזה אפשר היה לומר מתוך שהותרה לצורך וכו', שזהו צורך יום טוב לשרוף את החמץ בזמן שריפתו. אך בסוגיין איירי לדידן שקיימא לן שביעור חמץ הוא קודם יום טוב, וזהו כבר לאחר זמן ביעורו, בזה ההבערה אינה חשובה הבערה לצורך יום טוב, כיוון שיכול היה לעשותה קודם יום טוב. | ב'''תשובת הרשב"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1376&st=&pgnum=55 (א עא)] כתב השואל שם שמכאן לכאורה ניתן להוכיח שלדידן שקיימא לן שאמרינן מתוך שהותרה לצורך הותרה נמי שלא לצורך, מותר לשרוף חמץ שנמצא ביום טוב. אך השואל שם דחה את הראיה וכתב שאפשר שזהו דווקא בסוגיה דהתם, שדנה לגבי הפסוק שמלמד את עיקר דין שריפת חמץ שאם היה הדין לבערו בט"ו דהיינו ביום טוב, בזה אפשר היה לומר מתוך שהותרה לצורך וכו', שזהו צורך יום טוב לשרוף את החמץ בזמן שריפתו. אך בסוגיין איירי לדידן שקיימא לן שביעור חמץ הוא קודם יום טוב, וזהו כבר לאחר זמן ביעורו, בזה ההבערה אינה חשובה הבערה לצורך יום טוב, כיוון שיכול היה לעשותה קודם יום טוב. גם ה'''גר"א''' בביאורו (תמו ד"ה גם) הביא לדחות ראיה זו באותו אופן. | ||
<BR/>ה'''רשב"א''' שם הסכים לדברי השואל במה שדחה את הראיה, אבל הביא ראיה אחרת מדברי '''רש"י''' בהמשך (ה ב ד"ה שמע מינה) שכתב על דברי הגמרא שר' עקיבא סובר כר' יהודה שאין ביעור חמץ אלא שריפה, שאם היה סובר שהביעור אפשרי על ידי דבר אחר, היה יכול להעמיד את הפסוק 'אך ביום הראשון' ביום טוב עצמו ויבער בכל דבר אחר, כגון להאכילו לכלבים או להשליכו לים. וממה שרש"י כתב דווקא דוגמאות אלו ולא הוסיף גם ע"י שריפה, מוכח שסובר שהשריפה אסורה ביום טוב. | <BR/>ה'''רשב"א''' שם הסכים לדברי השואל במה שדחה את הראיה, אבל הביא ראיה אחרת מדברי '''רש"י''' בהמשך (ה ב ד"ה שמע מינה) שכתב על דברי הגמרא שר' עקיבא סובר כר' יהודה שאין ביעור חמץ אלא שריפה, שאם היה סובר שהביעור אפשרי על ידי דבר אחר, היה יכול להעמיד את הפסוק 'אך ביום הראשון' ביום טוב עצמו ויבער בכל דבר אחר, כגון להאכילו לכלבים או להשליכו לים. וממה שרש"י כתב דווקא דוגמאות אלו ולא הוסיף גם ע"י שריפה, מוכח שסובר שהשריפה אסורה ביום טוב. | ||
<BR/ >ולכאורה יש להעיר על ראיה זו, שהרי הדברים אמורים אליבא דר' עקיבא שסובר שלא אמרינן מתוך שהותרה הבערה לצורך הותרה נמי שלא לצורך כמובא בהמשך הגמרא, ולכן פשיטא שאי אפשר לשרוף אלא רק להשליכו לכלבים או לים, אך אם היה סובר ר' עקיבא 'מתוך שהותרה' היה מתיר גם לשורפו. | <BR/ >ולכאורה יש להעיר על ראיה זו, שהרי הדברים אמורים אליבא דר' עקיבא שסובר שלא אמרינן מתוך שהותרה הבערה לצורך הותרה נמי שלא לצורך כמובא בהמשך הגמרא, ולכן פשיטא שאי אפשר לשרוף אלא רק להשליכו לכלבים או לים, אך אם היה סובר ר' עקיבא 'מתוך שהותרה' היה מתיר גם לשורפו. | ||