הבדלים בין גרסאות בדף "ביעור חמץ שנמצא בתוך הפסח"

אין תקציר עריכה
שורה 31: שורה 31:
<br/>וכן למד ה'''גר"א''' (תמו ד"ה גם) בדעת התוספות שלשרוף את החמץ במקומו מבלי לטלטלו מותר, דהוי לצורך היום.
<br/>וכן למד ה'''גר"א''' (תמו ד"ה גם) בדעת התוספות שלשרוף את החמץ במקומו מבלי לטלטלו מותר, דהוי לצורך היום.


ה'''טור''' הביא בדעה קמייתא בשם יש אומרים שגם מי שלא ביטל אסור לו לשורפו ביום טוב וכדעת התוס', אך בדבריו מבואר שאין זה מטעם איסור מוקצה וכדברי התוס', אלא מטעם איסור הבערה ביום טוב, ושלא אמרינן בזה שהותרה הבערה שלא לצורך. ומבואר עוד בדבריו שאף לטלטלו אסור לפי שאינו יכול לבער באופן אחר, לפי ש[[צריך לבער דווקא בשריפה]] כרבי יהודה.
ה'''טור''' הביא בדעה קמייתא בשם יש אומרים שגם מי שלא ביטל אסור לו לשורפו ביום טוב וכדעת התוס', אך בדבריו מבואר שאין זה מטעם איסור מוקצה וכדברי התוס', אלא מטעם איסור הבערה ביום טוב, ושלא אמרינן בזה שהותרה הבערה שלא לצורך<ref>בשו"ת '''מהר"ם מלובלין''' (כ) כתב שדעת היש אומרים קמייתא בטור היא דעת התוס' בכתובות. ולכאורה לא דק, שהתוס'' שם התיר שריפה ואסר משום מוקצה, ובטור מבואר שאסור משום שריפה.</ref>. ומבואר עוד בדבריו שאף לטלטלו אסור לפי שאינו יכול לבער באופן אחר, לפי ש[[צריך לבער דווקא בשריפה]] כרבי יהודה.
ה'''בית חדש'''(תמו א ד"ה ונראה) כתב לפרש טעמם, שכל מה שאמרינו 'מתוך שהותרה' הוא דווקא כאשר יש בזה צורך היום, אבל שריפת חמץ אין בה צורך כלל.
ה'''בית חדש'''(תמו א ד"ה ונראה) כתב לפרש טעמם, שכל מה שאמרינו 'מתוך שהותרה' הוא דווקא כאשר יש בזה צורך היום, אבל שריפת חמץ אין בה צורך כלל.


שורה 39: שורה 39:


====שיטת הרמב"ם====
====שיטת הרמב"ם====
ה'''רמב"ם''' (חמץ ומצה ג ח) כתב שאם מצא חמץ ביום טוב, כופה עליו כלי עד לערב ומבערו. ומוכח מתוך דבריו שמדבר אף על אדם שלא ביטל. וכן ביא ה'''מגיד משנה''' שאפילו לא ביטל אסור בשריפה ובטלטול.
ה'''רמב"ם''' (חמץ ומצה ג ח) כתב שאם מצא חמץ ביום טוב, כופה עליו כלי עד לערב ומבערו. ומוכח מתוך דבריו שמדבר אף על אדם שלא ביטל. וכן ביאר ה'''מגיד משנה''' שאפילו לא ביטל אסור בשריפה ובטלטול.


הקשה '''רבנו מנוח''' שם מדוע לא התירו טלטול דרבנן במקום מצוה דאורייתא, ותירץ שבזמן שמלטלו עדיין לא מקיים העשה דתשביתו, ולא התירו אלא כמילה בצרעת שהלאו והעשה באין כאחד.
גם '''רבנו מנוח''' שם הסכים לדברי הרמב"ם, אך הקשה מדוע לא התירו טלטול דרבנן במקום מצוה דאורייתא, ותירץ שבזמן שמלטלו עדיין לא מקיים העשה דתשביתו, ולא התירו אלא כמילה בצרעת שהלאו והעשה באין כאחד.
<br/>וב'''כסף משנה''' שם כתב שהבערה לא הותרה דומיא דשריפת קדשים האסורים, וגם אין כאן צורך יום טוב קצת שנאמר 'מתוך שהותרה'. ולענין איסור מוקצה כתב לתרץ, שחכמים עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה. ועוד שכיון שחכמים אסרוהו אינו עובר עליו מפני שאנוס הוא ולא אמרה תורה בל יראה ובל ימצא אלא כשבידו לבערו.
<br/>וב'''כסף משנה''' שם כתב שהבערה לא הותרה דומיא דשריפת קדשים האסורים, וגם אין כאן צורך יום טוב קצת שנאמר 'מתוך שהותרה'. ולענין איסור מוקצה כתב לתרץ, שחכמים עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה. ועוד שכיון שחכמים אסרוהו אינו עובר על לאו דבל יראה, מפני שאנוס הוא ולא אמרה תורה בל יראה ובל ימצא אלא כשבידו לבערו.
<BR/>גם ב'''טורי זהב''' (אורח חיים תמו ג) כתב בדעת הרמב"ם שיש איסור טלטול משום דאינו ראוי לשום דבר שהרי אסור בהנאה, והטעם שאף לשורפו אסור משום דאין כאן שום צורך יום טוב, שהרי יכול לבערנו לערב.


ה'''בית חדש''' (תמו ב ד"ה לשון הרמב"ם) כתב בדעת הרמב"ם שאף שניתן לבער את החמץ על ידי פירור לים וכדומה, סובר הוא שלא התירו משום טורח יום טוב.
ה'''בית חדש''' (תמו ב ד"ה לשון הרמב"ם) כתב בדעת הרמב"ם שאף שניתן לבער את החמץ על ידי פירור לים וכדומה, סובר הוא שלא התירו משום טורח יום טוב.
שורה 50: שורה 51:
מרן ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תמו א) העתיק דברי הגמרא להלכה ולא חילק ולא פירש אם מדובר בביטל או גם בלא ביטל את החמץ.
מרן ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תמו א) העתיק דברי הגמרא להלכה ולא חילק ולא פירש אם מדובר בביטל או גם בלא ביטל את החמץ.
<br/>וב'''רמ"א''' הוסיף שגם לטלטלו וגם לשורפו במקומו אסור.
<br/>וב'''רמ"א''' הוסיף שגם לטלטלו וגם לשורפו במקומו אסור.
===ברכה על הביעור לאחר זמנו===
כתב ה'''מגן אברהם''' (אורח חיים תמו א) שאף המבער חמץ בחול המועד (או ביום טוב לסוברים שמותר), יברך 'על ביעור חמץ', שאף על פי שכבר ביטל את החמץ קודם הפסח, מ"מ כעת מברך על תקנת חכמים. וכל שכן אדם שנתחמצה לו עיסה בפסח, שיברך על ביעור חמץ. וסיים שזהו דווקא בחמץ גמור, אבל חיטה שנמצאת בתבשיל שאינה חמץ גמור, נראה שאין לברך עליה.


==טלטול כלי לצורך דבר שאינו ניטל==
==טלטול כלי לצורך דבר שאינו ניטל==
שאלו הראשונים, איך מותר לטלטל את הכלי על מנת לכסות את החמץ אליבא דר' יצחק שסובר ש[[אין כלי ניטל אלא לצורך דבר הניטל]].
שאלו הראשונים בסוגיה, איך מותר לטלטל את הכלי על מנת לכסות את החמץ אליבא דר' יצחק שסובר ש[[אין כלי ניטל אלא לצורך דבר הניטל]].
<BR/>'''תוספות''' (ו א ד"ה כופה) יישבו שכאן מדובר שצריך הוא את מקום הכלי, שבזה גם ר' יצחק מודה שמותר לטלטלו.
<BR/>'''תוספות''' (ו א ד"ה כופה) יישבו שכאן מדובר שצריך הוא את מקום הכלי, שבזה גם ר' יצחק מודה שמותר לטלטלו.
<BR/>עוד תירצו התוספות שהתירו לטלטלו משום שמא יבוא לאכול את החמץ. לתירוץ זה הסכים גם ה'''ריטב"א''' (ו א ד"ה המוצא) וביאר שהתירו חכמים איסור דרבנן דטלטול כדי שלא יבוא לידי איסור תורה של אכילת חמץ. לפי תירוץ זה צריך לומר שהסוגיה מדברת באדם שביטל את החמץ, שאם מדובר בלא ביטל יהיה מותר לו אף לטלטל את החמץ ולהוציאו ואולי אף לשורפו {{ראה עוד|ביעור חמץ שנמצא ביום טוב|שיטת התוספות}}.
<BR/>עוד תירצו התוספות שהתירו לטלטלו משום שמא יבוא לאכול את החמץ. לתירוץ זה הסכים גם ה'''ריטב"א''' (ו א ד"ה המוצא) וביאר שהתירו חכמים איסור דרבנן דטלטול כדי שלא יבוא לידי איסור תורה של אכילת חמץ. לפי תירוץ זה צריך לומר שהסוגיה מדברת באדם שביטל את החמץ, שאם מדובר בלא ביטל יהיה מותר לו אף לטלטל את החמץ ולהוציאו ואולי אף לשורפו {{ראה עוד|ביעור חמץ שנמצא ביום טוב|שיטת התוספות}}.