ביטול איסור לכתחילה

מתוך ויקיסוגיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


מקורות
משנה:תרומות ה ט
בבלי:גיטין נד:
חולין צח
ביצה ד:
בכורות כז.
שולחן ערוך:יורה דעה צט ה-ז

דין ביטול איסור לכתחילה הוא דין מהלכות תערובות הקובע שאסור לערב בכוונה תחילה איסור והיתר בצורה כזו שיחול על האיסור דין ביטול ברוב.

נחלקו לגבי המקרים בהם דין זה חל.

עיקר הדין

מקורות שאסור לבטל איסור לכתחילה

במשנה

"סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה, ואחר כן נפלו שם חולין, אם שוגג, מותר. ואם מזיד, אסור." (תרומות, ה, ט).

במשנה זו נלמד שכאשר נופלת תרומה (האסורה באכילה) ומתערבת בהיתר, דין התערובת תלוי אם הייתה כוונה לבטל אותה בהיתר.

בתלמוד הבבלי

חולין

"ושניהם לא למדוה אלא מזרוע בשלה... והתניא זהו היתר הבא מכלל איסור... חדוש הוא ומחדוש לא גמרינן" (תלמוד בבלי, חולין, צח).

בגמרא זו עולה האפשרות ללמוד מקורבן איל נזיר שניתן לבטל איסור לכתחילה, מכיוון שמבשלים את הזרוע, שהיא איסור דאורייתא, עם שאר האיל שהוא היתר.

סברה זו נדחית מכיוון שלגבי קורבן איל נזיר חידשה התורה במפורש לעשות כך: "וְלָקַח הַכֹּהֵן אֶת הַזְּרֹעַ בְּשֵׁלָה מִן הָאַיִל" (במדבר, ו, יט), ולכן לא ניתן ללמוד ממקור זה לשאר איסורים.

גיטין

"נפלו ונתפצעו: אחד שוגג ואחד מזיד לא יעלו, דברי ר"מ ורבי יהודה. רבי יוסי ור' שמעון אומרים: בשוגג יעלו במזיד לא יעלו." (תלמוד בבלי, גיטין, נד:).

בגמרא נחלקו[1] בעניין אגוזי פרך של ערלה (שאינם בטלים אפילו באלף כל עוד הם שלמים) שנפלו לתערובת ונתפצעו לגבי דין התערובת.

לשתי הדעות בגמרא, אם נעשה הדבר בכוונה תחילה (במזיד) התערובת אסורה, כלומר אסור לבטל איסור לכתחילה.

מקורות שמותר לבטל איסור לכתחילה

הערות שוליים

  1. ^ נחלקו לגבי דין התערובת במקרה שביטול האגוזים נעשה בשוגג: לר"מ ורבי יהודה התערובת אסורה - שגזרו שוגג אטו מזיד, לרבי יוסי ור' שמעון התערובת מותרת.