הבדלים בין גרסאות בדף "ביטול איסור לכתחילה"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 153: שורה 153:
'''רמ"א''' (צט ה) הביאו בלשון י"א. '''ערוה"ש''' (ה) הסביר שרמ"א הביאו משום שחשש לדבריו לחומרא במקרה שנודעה התערובת שצריך פי ששים נגד כולה אף בתערובת שאין בה חנ"נ, אבל ודאי רמ"א לא סובר כמותו להקל כך שאם לא נודעה התערובת לא אמרינן חנ"נ.  
'''רמ"א''' (צט ה) הביאו בלשון י"א. '''ערוה"ש''' (ה) הסביר שרמ"א הביאו משום שחשש לדבריו לחומרא במקרה שנודעה התערובת שצריך פי ששים נגד כולה אף בתערובת שאין בה חנ"נ, אבל ודאי רמ"א לא סובר כמותו להקל כך שאם לא נודעה התערובת לא אמרינן חנ"נ.  


'''ש"ך''' (טו) כתב שאין הלכה כלל כאו"ה, דשום פוסק לא חילק כך. וכ"פ '''יד יהודה''','''חוו"ד''' ו'''דברי יוסף'''.  
'''ש"ך''' (טו) כתב שאין הלכה כלל כאו"ה, דשום פוסק לא חילק כך. וכ"פ '''יד יהודה''' (בפי' הארוך כא) ו'''חוו"ד''' (חידושים יג).  


'''חכ"א''' הוסיף שניתן להקל בש"א במקום הפס"מ וסעודת מצוה יחד, שאם הוסיף היתר לתערובת קודם שנודע שנפל בה איסור, מצטרף היתר זה להיתר שבתערובת לששים כנגד האיסור).  
'''חכ"א''' (מד י) הוסיף שניתן להקל בש"א במקום הפס"מ וסעודת מצוה יחד, שאם הוסיף היתר לתערובת קודם שנודע שנפל בה איסור, מצטרף היתר זה להיתר שבתערובת לששים כנגד האיסור).  


'''מנחת יעקב''' (פה לח) הוסיף שבתערובת לח בלח בש"א אפשר להקל לכתחילה כשהוסיף היתר קודם שנודעה התערובת.  
'''מנחת יעקב''' (פה לח) הוסיף שבתערובת לח בלח בש"א אפשר להקל לכתחילה כשהוסיף היתר קודם שנודעה התערובת.