5
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ביטול איסור לכתחילה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←דאורייתא
| (6 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות|תרומות ה ט|גיטין נד:<BR/>חולין צח<BR/>ביצה ד:<BR/>בכורות כז.|תרומות ה ג|מאכלות אסורות טו כה-כז|יורה דעה צט ה-ז}} | |||
{{מקורות|תרומות ה ט|גיטין נד:<BR/>חולין צח<BR/>ביצה ד:<BR/>בכורות כז.|תרומות ה ג| | בגדר האיסור לערב בכוונה תחילה (מזיד) איסור והיתר, באופן שיחול על האיסור דין ביטול ברוב (בתערובת יבש ביבש) או ביטול בשישים (בתערובת לח בלח) <ref>לגבי מקרים נוספים בהם עשויים לחול דיני ביטול בעקבות מעשה מכוון, ראו התייחסויות בהמשך.</ref>. | ||
==מקורות הדין== | |||
==מקורות הדין | |||
===מקורות שאסור לבטל איסור לכתחילה=== | ===מקורות שאסור לבטל איסור לכתחילה=== | ||
| שורה 61: | שורה 60: | ||
ה'''פר"ת''' כתב שהדין הוא הלכה למשה מסיני. | ה'''פר"ת''' כתב שהדין הוא הלכה למשה מסיני. | ||
יש שהביאו מקור לאיסור ביטול מה"ת ממה ששואלת הגמרא לגבי ציפורי מצורע (קידושין נז:) ושילוח הקן (חולין קטו.) אם מותרים או אסורים באכילה ועונה "לא אמרה תורה שלח לתקלה". אם היה מותר לבטל איסור מה"ת היה אפשר לשלוח ויתבטל ברוב ויהיה מותר ולא היה צורך בתשובה "לא אמרה תורה שלח לתקלה". | |||
ה'''חתם סופר''' מביא מקור לביטול איסור מה"ת מהפסוק הנאמר בנבילה "לכלב תשליכון אותו" (שמות, כב, ל), דהיינו שאם היה מותר לבטלו לא היה צריך להשליך לכלב. | |||
=== דרבנן === | === דרבנן === | ||
| שורה 269: | שורה 272: | ||
=== תערובת שביטל בה גוי איסור לכתחילה === | === תערובת שביטל בה גוי איסור לכתחילה === | ||
כתב '''הרב''' '''פפויפר''' (קיצוש"ע תערובות, ח, ד) ע"פ '''הגש"ד''' (שער א),'''מהר"מ מלובלין''' (קד) ו'''חת"ס''' (סב), שאם ביטול האיסור נעשה עבור גויים - המאכל מותר באכילה. כגון בית חרושת של גוי שמייצר דברי מאכל עבור גויים, ובתהליך הייצור מערבבים איסור בפי ששים היתר. | כתב '''הרב''' '''פפויפר''' (קיצוש"ע תערובות, ח, ד) ע"פ '''הגש"ד''' (שער א), '''מהר"מ מלובלין''' (קד) ו'''חת"ס''' (סב), שאם ביטול האיסור נעשה עבור גויים - המאכל מותר באכילה. כגון בית חרושת של גוי שמייצר דברי מאכל עבור גויים, ובתהליך הייצור מערבבים איסור בפי ששים היתר. | ||
אבל אם ביטול האיסור נעשה גם עבור יהודים, למשל אם הוסיפו בכמות המאכל בשבילם, אזי אפילו אם המעשה לא נעשה בכוונה כדי שיוכלו לאכול מאכל שכשר עבורם - אסור לאוכלו, כיון שבכה"ג נחשב לשלוחו של הישראל (הרב פפויפר שם בשם '''שו"ת הרשב"ש''' (תקמ) ו'''ערוה"ש''' (צט, ח)). | אבל אם ביטול האיסור נעשה גם עבור יהודים, למשל אם הוסיפו בכמות המאכל בשבילם, אזי אפילו אם המעשה לא נעשה בכוונה כדי שיוכלו לאכול מאכל שכשר עבורם - אסור לאוכלו, כיון שבכה"ג נחשב לשלוחו של הישראל (הרב פפויפר שם בשם '''שו"ת הרשב"ש''' (תקמ) ו'''ערוה"ש''' (צט, ח)). | ||
| שורה 275: | שורה 278: | ||
'''פאה"ש''' (צה) הביא בשם '''רזב"ז''', '''ברכ"י''' ו'''כה"ח''' שבדיעבד כאשר יהודי אמר לגוי לבטל עבורו, התערובת אסורה לאומר ולא לאחרים. | '''פאה"ש''' (צה) הביא בשם '''רזב"ז''', '''ברכ"י''' ו'''כה"ח''' שבדיעבד כאשר יהודי אמר לגוי לבטל עבורו, התערובת אסורה לאומר ולא לאחרים. | ||
{{עוגן|קטניות ופירות|קטניות ופירות נגועים בתולעים}} | === {{עוגן|קטניות ופירות|קטניות ופירות נגועים בתולעים}} === | ||
קטניות, חיטים ופירות שיש בהם תולעים אסורים באכילה, גם אם יש בהם פי שישים כנגד התולעים, מפני שלתולעים יש דין [[בריה]]. | קטניות, חיטים ופירות שיש בהם תולעים אסורים באכילה, גם אם יש בהם פי שישים כנגד התולעים, מפני שלתולעים יש דין [[בריה]]. | ||
ה'''ש"ך''' (פד כט) ביאר שכל פרי שהוחזקו בו תולעים, דינו כדין פרי שיש בו | ה'''ש"ך''' (פד כט) ביאר שכל פרי שהוחזקו בו תולעים, דינו כדין פרי שיש בו ודאי תולעים. לכן אסור לאכול פירות שהוחזקו בהם תולעים ללא בדיקה שהם נקיים מתולעים. | ||
==== ריסוק וטחינה ==== | ==== ריסוק וטחינה ==== | ||
| שורה 329: | שורה 331: | ||
[[קטגוריה:מאכלות אסורות פרק טו]] | [[קטגוריה:מאכלות אסורות פרק טו]] | ||
[[קטגוריה:יורה דעה סימן צט]] | [[קטגוריה:יורה דעה סימן צט]] | ||
<references /> | <references /> | ||