הבדלים בין גרסאות בדף "ביטול איסור לכתחילה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←קטניות ופירות נגועים בתולעים
| (7 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות|תרומות ה ט|גיטין נד:<BR/>חולין צח<BR/>ביצה ד:<BR/>בכורות כז.|תרומות ה ג|מאכלות אסורות טו כה-כז|יורה דעה צט ה-ז}} | |||
{{מקורות|תרומות ה ט|גיטין נד:<BR/>חולין צח<BR/>ביצה ד:<BR/>בכורות כז.|תרומות ה ג| | בגדר האיסור לערב בכוונה תחילה (מזיד) איסור והיתר, באופן שיחול על האיסור דין ביטול ברוב (בתערובת יבש ביבש) או ביטול בשישים (בתערובת לח בלח) <ref>לגבי מקרים נוספים בהם עשויים לחול דיני ביטול בעקבות מעשה מכוון, ראו התייחסויות בהמשך.</ref>. | ||
==מקורות הדין== | |||
==מקורות הדין | |||
===מקורות שאסור לבטל איסור לכתחילה=== | ===מקורות שאסור לבטל איסור לכתחילה=== | ||
| שורה 269: | שורה 268: | ||
=== תערובת שביטל בה גוי איסור לכתחילה === | === תערובת שביטל בה גוי איסור לכתחילה === | ||
כתב '''הרב''' '''פפויפר''' (קיצוש"ע תערובות, ח, ד) ע"פ '''הגש"ד''' (שער א),'''מהר"מ מלובלין''' (קד) ו'''חת"ס''' (סב), שאם ביטול האיסור נעשה עבור גויים - המאכל מותר באכילה. כגון בית חרושת של גוי שמייצר דברי מאכל עבור גויים, ובתהליך הייצור מערבבים איסור בפי ששים היתר. | כתב '''הרב''' '''פפויפר''' (קיצוש"ע תערובות, ח, ד) ע"פ '''הגש"ד''' (שער א), '''מהר"מ מלובלין''' (קד) ו'''חת"ס''' (סב), שאם ביטול האיסור נעשה עבור גויים - המאכל מותר באכילה. כגון בית חרושת של גוי שמייצר דברי מאכל עבור גויים, ובתהליך הייצור מערבבים איסור בפי ששים היתר. | ||
אבל אם ביטול האיסור נעשה גם עבור יהודים, למשל אם הוסיפו בכמות המאכל בשבילם, אזי אפילו אם המעשה לא נעשה בכוונה כדי שיוכלו לאכול מאכל שכשר עבורם - אסור לאוכלו, כיון שבכה"ג נחשב לשלוחו של הישראל (הרב פפויפר שם בשם '''שו"ת הרשב"ש''' (תקמ) ו'''ערוה"ש''' (צט, ח)). | אבל אם ביטול האיסור נעשה גם עבור יהודים, למשל אם הוסיפו בכמות המאכל בשבילם, אזי אפילו אם המעשה לא נעשה בכוונה כדי שיוכלו לאכול מאכל שכשר עבורם - אסור לאוכלו, כיון שבכה"ג נחשב לשלוחו של הישראל (הרב פפויפר שם בשם '''שו"ת הרשב"ש''' (תקמ) ו'''ערוה"ש''' (צט, ח)). | ||
| שורה 275: | שורה 274: | ||
'''פאה"ש''' (צה) הביא בשם '''רזב"ז''', '''ברכ"י''' ו'''כה"ח''' שבדיעבד כאשר יהודי אמר לגוי לבטל עבורו, התערובת אסורה לאומר ולא לאחרים. | '''פאה"ש''' (צה) הביא בשם '''רזב"ז''', '''ברכ"י''' ו'''כה"ח''' שבדיעבד כאשר יהודי אמר לגוי לבטל עבורו, התערובת אסורה לאומר ולא לאחרים. | ||
{{עוגן|קטניות ופירות|קטניות ופירות נגועים בתולעים}} | === {{עוגן|קטניות ופירות|קטניות ופירות נגועים בתולעים}} === | ||
קטניות, חיטים ופירות שיש בהם תולעים אסורים באכילה, גם אם יש בהם פי שישים כנגד התולעים, מפני שלתולעים יש דין [[בריה]]. | קטניות, חיטים ופירות שיש בהם תולעים אסורים באכילה, גם אם יש בהם פי שישים כנגד התולעים, מפני שלתולעים יש דין [[בריה]]. | ||
ה'''ש"ך''' (פד כט) ביאר שכל פרי שהוחזקו בו תולעים, דינו כדין פרי שיש בו | ה'''ש"ך''' (פד כט) ביאר שכל פרי שהוחזקו בו תולעים, דינו כדין פרי שיש בו ודאי תולעים. לכן אסור לאכול פירות שהוחזקו בהם תולעים ללא בדיקה שהם נקיים מתולעים. | ||
==== ריסוק וטחינה ==== | ==== ריסוק וטחינה ==== | ||
| שורה 296: | שורה 294: | ||
==== כשתמיד משתמשים כך שיש פי שישים כנגד האיסור ==== | ==== כשתמיד משתמשים כך שיש פי שישים כנגד האיסור ==== | ||
ה'''שולחן ערוך''' כתב על פי ה'''ראב"ד'''<ref>'''ריב"ש''' (שמ"ט) ו'''ר"ן''' (עבודה זרה, יב, ב ד"ה איבעיא) הביאו דין זה בשם ה'''ראב"ד''' באיסורי משהו, אך בהגהות והערות על שולחן ערוך מהדורת פריעדמאן מופיע שהדברים לא מופיעים בדברי הראב"ד שלפנינו.</ref> וה'''רשב"א''' (תורת הבית הארוך, בית ד, שער ד, לו,א ובקצר לו, ב): {{ציטוטון|אם נבלע איסור מועט לתוך כלי בשר, אם דרכו של אותו כלי להשתמש בו בשפע היתר, '''מותר להשתמש בו לכתחלה''', כיון שהאיסור מועט ואי אפשר לבוא לידי נתינת טעם... ואפילו בבן יומו.|[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94_%D7%A6%D7%98_%D7%96| שולחן ערוך | ה'''שולחן ערוך''' כתב על פי ה'''ראב"ד'''<ref>'''ריב"ש''' (שמ"ט) ו'''ר"ן''' (עבודה זרה, יב, ב ד"ה איבעיא) הביאו דין זה בשם ה'''ראב"ד''' באיסורי משהו, אך בהגהות והערות על שולחן ערוך מהדורת פריעדמאן מופיע שהדברים לא מופיעים בדברי הראב"ד שלפנינו.</ref> וה'''רשב"א''' (תורת הבית הארוך, בית ד, שער ד, לו,א ובקצר לו, ב): {{ציטוטון|אם נבלע איסור מועט לתוך כלי בשר, אם דרכו של אותו כלי להשתמש בו בשפע היתר, '''מותר להשתמש בו לכתחלה''', כיון שהאיסור מועט ואי אפשר לבוא לידי נתינת טעם... ואפילו בבן יומו.|[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94_%D7%A6%D7%98_%D7%96| שולחן ערוך יו"ד צט ז]}}. | ||
'''בדה"ש''' (עז) הסביר שבמקרה כזה אין ביטול איסור לכתחילה מפני שלא מתכוון להנות מהאיסור אלא מהכלי, כפי שמבואר ב'''שו"ע''' (פד יג). | '''בדה"ש''' (עז) הסביר שבמקרה כזה אין ביטול איסור לכתחילה מפני שלא מתכוון להנות מהאיסור אלא מהכלי, כפי שמבואר ב'''שו"ע''' (פד יג). | ||
| שורה 305: | שורה 303: | ||
וכן הסכים '''רמ"א'''<ref>שלא חלק. '''פאה"ש''' (רז) הביא שכך כתב כה"ח בדעתו, והוסיף שכך משמע בתו"ח.</ref>. '''בדה"ש''' (ציונים רכ) הביא שכן דעת '''פר"ח''', '''כנפי יונה''' ו'''מטה יהונתן''' ושכ"נ דעת ה'''גר"א''' . '''ויזרע יצחק''' (ע"מ צא) הביא שכ"ד '''ר' יונה''' ו'''ריב"ש''' והוסיף שכ"ד '''כה"ח''' מדינא. | וכן הסכים '''רמ"א'''<ref>שלא חלק. '''פאה"ש''' (רז) הביא שכך כתב כה"ח בדעתו, והוסיף שכך משמע בתו"ח.</ref>. '''בדה"ש''' (ציונים רכ) הביא שכן דעת '''פר"ח''', '''כנפי יונה''' ו'''מטה יהונתן''' ושכ"נ דעת ה'''גר"א''' . '''ויזרע יצחק''' (ע"מ צא) הביא שכ"ד '''ר' יונה''' ו'''ריב"ש''' והוסיף שכ"ד '''כה"ח''' מדינא. | ||
'''ב"ח''' ע"פ ה'''רא"ה''' וה'''טור'''- לא קבלו היתר זה, דחיישינן שמא יתן בכלי מעט אוכל ויאסר. וכ"פ ה'''ש"ך''' (בסימן קכב) וה'''ט"ז''' ( | '''ב"ח''' ע"פ ה'''רא"ה''' וה'''טור'''- לא קבלו היתר זה, דחיישינן שמא יתן בכלי מעט אוכל ויאסר. וכ"פ ה'''ש"ך''' (בסימן קכב) וה'''ט"ז''' (בסימן צט). וכ"פ הלבוש. וכ"פ ה'''חכ"א''' וכתב שכ"ד כל האחרונים (ולכן כך פסק גם '''בדה"ש'''). | ||
והוסיף ה'''ט"ז''' (טו) שכאשר האיסור הבלוע בקדירה נותן טעם לפגם בתבשיל אפילו כאשר טעם האיסור עצמו משובח - רק במקרה זה אפשר להקל בכה"ג שהדרך תמיד להשתמש בכלי זה באופן שיש ששים נגד האיסור הבלוע בו. אבל בכל שאר המקרים יש לגזור ולאסור, ולכן אם מדובר על איסור שנותן טעם לשבח בתבשיל, אזי גם אם עבר על הכלי מעל"ע וכעת האיסור הבלוע פגום, אין להקל ולהשתמש בקדירה זו אף אם מדובר על כלי שהדרך תמיד להשתמש בו באופן שיש ששים נגד האיסור הבלוע, שמא ישתמש בו באופן שהאיסור הבלוע בו יתן טעם לשבח בתבשיל. והובאו דבריו להלכה ב'''חוו"ד''', '''פמ"ג''', '''יד יהודה''', '''חכ"א''' ו'''ישועות חיים'''. | והוסיף ה'''ט"ז''' (טו) שכאשר האיסור הבלוע בקדירה נותן טעם לפגם בתבשיל אפילו כאשר טעם האיסור עצמו משובח - רק במקרה זה אפשר להקל בכה"ג שהדרך תמיד להשתמש בכלי זה באופן שיש ששים נגד האיסור הבלוע בו. אבל בכל שאר המקרים יש לגזור ולאסור, ולכן אם מדובר על איסור שנותן טעם לשבח בתבשיל, אזי גם אם עבר על הכלי מעל"ע וכעת האיסור הבלוע פגום, אין להקל ולהשתמש בקדירה זו אף אם מדובר על כלי שהדרך תמיד להשתמש בו באופן שיש ששים נגד האיסור הבלוע, שמא ישתמש בו באופן שהאיסור הבלוע בו יתן טעם לשבח בתבשיל. והובאו דבריו להלכה ב'''חוו"ד''', '''פמ"ג''', '''יד יהודה''', '''חכ"א''' ו'''ישועות חיים'''. | ||
ה'''יד אברהם''' ו'''ערוה"ש''' כתבו להקל אף בכלי שאינו ב"י. | ה'''יד אברהם''' ו'''ערוה"ש''' כתבו להקל אף בכלי שאינו ב"י. | ||
=== הוספת שמן לשמן שנשאר מנרות חנוכה === | === הוספת שמן לשמן שנשאר מנרות חנוכה === | ||
ה'''שו"ע''' כתב בהלכות חנוכה ( | ה'''שו"ע''' כתב בהלכות חנוכה (או"ח תרעז ד) על השמן שנותר מנר חנוכה שכבה תוך חצי שעה והתערב בשמן אחר, שיש מי שאומר שאין להוסיף עליו שמן ולבטלו בששים. הקשו הפוסקים שלכאורה כיון שהוא איסור דרבנן, היה לשו"ע להתיר. | ||
ותרצו (מובא ב'''מטעמה"ש''', יג בסוף): '''ש"ך''' (יט) טען ששמן של נר חנוכה חמור מכיוון שהוקצה למצוותו, ודוחק לתרץ כך, וצ"ע. גם ה'''ט"ז''' (יב) הקשה ולא הביא תירוץ. ה'''מ"א''' (או"ח תרעז יב) הציע שיתכן שהשו"ע כתב כן בשם יש מי שאומר אך הוא עצמו לא סובר כך. והביא תירוץ נוסף, שיתכן דשאני הכא דהוי דשיל"מ, שהרי יכול להשתמש בשמן בשנה הבאה, ובכה"ג מודה השו"ע שאסור להוסיף אף בדרבנן (שרק בעצי מוקצה התירו בכה"ג כיון דמקלא קלי איסורא). ואף שדשיל"מ לא בטל כלל כתב השו"ע שבטל בששים מפני שבנד"ד אינו מן הדין לדעתו לאוסרו בנתערב ('''מחצה"ש''' (יו"ד צט יט) ו'''לבושי שרד'''). '''חוו"ד'''- בחנוכה זה איסור הנאה וכשמבטלו בשישים עדיין נהנה מהאיסור. אך בביטול אוכל, הטעם מתבטל כראוי ולכן אינו נהנה ממנו. '''מ"ב''' (תרעז, כ) כתב שהעיקר כדכתוב ביו"ד שמותר לבטל בדרבנן וה"ה הכא, אלא שכאן רק הזכיר את דעת האוסרים. ומעין זה כתב ה'''ילקו"י''' (מועדים עמ' רלג-רלד) שהשו"ע חזר בו ביו"ד ופסק להקל. | ותרצו (מובא ב'''מטעמה"ש''', יג בסוף): '''ש"ך''' (יט) טען ששמן של נר חנוכה חמור מכיוון שהוקצה למצוותו, ודוחק לתרץ כך, וצ"ע. גם ה'''ט"ז''' (יב) הקשה ולא הביא תירוץ. ה'''מ"א''' (או"ח תרעז יב) הציע שיתכן שהשו"ע כתב כן בשם יש מי שאומר אך הוא עצמו לא סובר כך. והביא תירוץ נוסף, שיתכן דשאני הכא דהוי דשיל"מ, שהרי יכול להשתמש בשמן בשנה הבאה, ובכה"ג מודה השו"ע שאסור להוסיף אף בדרבנן (שרק בעצי מוקצה התירו בכה"ג כיון דמקלא קלי איסורא). ואף שדשיל"מ לא בטל כלל כתב השו"ע שבטל בששים מפני שבנד"ד אינו מן הדין לדעתו לאוסרו בנתערב ('''מחצה"ש''' (יו"ד צט יט) ו'''לבושי שרד'''). '''חוו"ד'''- בחנוכה זה איסור הנאה וכשמבטלו בשישים עדיין נהנה מהאיסור. אך בביטול אוכל, הטעם מתבטל כראוי ולכן אינו נהנה ממנו. '''מ"ב''' (תרעז, כ) כתב שהעיקר כדכתוב ביו"ד שמותר לבטל בדרבנן וה"ה הכא, אלא שכאן רק הזכיר את דעת האוסרים. ומעין זה כתב ה'''ילקו"י''' (מועדים עמ' רלג-רלד) שהשו"ע חזר בו ביו"ד ופסק להקל. | ||
| שורה 328: | שורה 327: | ||
[[קטגוריה:מאכלות אסורות פרק טו]] | [[קטגוריה:מאכלות אסורות פרק טו]] | ||
[[קטגוריה:יורה דעה סימן צט]] | [[קטגוריה:יורה דעה סימן צט]] | ||
<references /> | <references /> | ||