הבדלים בין גרסאות בדף "ביטול איסור לכתחילה"

===מקורות שאסור לבטל איסור לכתחילה===

וכך גם כתב ה'''ר"ן''' (על חולין, לה: מדפי הרי"ף) בשם תוספות. הם תירצו את הגמרא שהחידוש המבואר בתורה לגבי ביטול הזרוע, הוא לא עצם ההיתר לבטלה, אלא שיש מצווה לבטלה, מה שאין כן בשאר איסורים שבהם אין מצווה של ביטול איסור לכתחילה (ואפילו גנאי הוא לעושה כן).

== על איזה איסורים חל דין איסור ביטול איסור לכתחילה ==

=== איסורי תורה ===

כתב ה'''רמב"ם''': {{ציטוטון|'''אסור לבטל איסורין של תורה לכתחלה'''.

=== איסורים מדברי חכמים ===

==== דעת המתירים ====

כך סברו '''טור''' (צט ו) בשם '''רשב"א''' (תוה"ב הארוך ד ג והקצר לא ב), '''הגה"מ''' (על הרמב"ם, אות כ בשם '''רבינו שמחה'''), '''רמב"ן''' (בכורות ד כב א) ו'''ר"ש''' (חלה ד ח).

ה'''גר"א''' (צט יג) הדגיש שלסוברים היתר זה, מדובר דווקא כאשר מוסיף ומרבה היתר כדי לבטל את האיסור<ref name=":0">כפי שמתוארת בגמרא בביצה הוספת עצים.</ref> (כך הדגישו עוד הרבה פוסקים), והסביר שבגמרא בבכורות ההיתר לערב את האיסור בהיתר בידיים, הוא היתר מיוחד מפני שמדובר על חלת חו"ל שיש בה מספר הקלות.

כך פסקו '''ט"ז''' (יב), '''זב"צ''' (מו) ו'''כה"ח''' (סח).   

לדעת '''חוו"ד''' (באורים ס"ק ט), '''כריתי''' (יז), '''ד"ת''' (פ) ו'''ערוגה"ב''' (ח) בתערובת עם רוב איסור, כל התערובת נחשבת לאיסור לגבי דין הוספת היתר (גם אם אין לה דין [[חתיכה נעשת נבילה|חנ"נ]]), כך שאם יוסיף היתר, לא הוי כמרבה היתר אלא כמערב לכתחילה.   

==== דעת האוסרים ====

==== ספק איסור תורה ====

'''קול אליהו''' ו'''ערך השולחן''' (הובאו בשדי חמד, מערכת א, ה) חילקו בין הסוברים שדין איסור ביטול איסור לכתחילה הוא מהתורה לבין הסוברים שהוא מדברי חכמים:

==== ספק איסור מדברי חכמים ====

'''מעדה"ש''' (ל) כתב לגבי ספק איסור דרבנן, שלכו"ע מותר לבטלו לכתחילה.<ref>הדבר פשוט, מפני שספק איסור דרבנן מותר באכילה כמות שהוא.</ref>

== הגדרת שוגג ומזיד לעניין ביטול איסור לכתחילה ==

מספר גדרים ניתנו לשוגג:

# אם לא ידע כלל שמבטל איסור (לכו"ע).

ממעשיהם אזי שוב יעשו את העבירה בעתיד, אסור להנות משום 'לפני עיור'.</ref>

== כמות ההיתר המבטלת איסור ==

== כאשר יש כוונה אחרת ==

== מקרים מיוחדים ==

=== תערובת שביטל בה גוי איסור לכתחילה ===

אבל אם ביטול האיסור נעשה גם עבור יהודים, למשל אם הוסיפו בכמות המאכל בשבילם, אזי אפילו אם המעשה לא נעשה בכוונה כדי שיוכלו לאכול מאכל שכשר עבורם - אסור לאוכלו, כיון שבכה"ג נחשב לשלוחו של הישראל (הרב פפויפר שם בשם '''שו"ת הרשב"ש''' (תקמ) ו'''ערוה"ש''' (צט, ח)).

'''פאה"ש''' (צה) הביא בשם '''רזב"ז''', '''ברכ"י''' ו'''כה"ח''' שבדיעבד כאשר יהודי אמר לגוי לבטל עבורו, התערובת אסורה לאומר ולא לאחרים.

קטניות, חיטים ופירות שיש בהם תולעים אסורים באכילה, גם אם יש בהם פי שישים כנגד התולעים, מפני שלתולעים יש דין [[בריה]].

==== ריסוק וטחינה ====

אולם, אם הטחינה או הריסוק נעשו במזיד, דין הפירות כדין תערובת שביטלו בה איסור [[בריה]] לכתחילה, שאסורה מקנס חכמים ('''שו"ע''' קא ו).

==== קלייה ====

==== כשתמיד משתמשים כך שיש פי שישים כנגד האיסור ====

'''בדה"ש''' (עז) הסביר שבמקרה כזה אין ביטול איסור לכתחילה מפני שלא מתכוון להנות מהאיסור אלא מהכלי, כפי שמבואר ב'''שו"ע''' (פד יג).

וכן הסכים '''רמ"א'''<ref>שלא חלק. '''פאה"ש''' (רז) הביא שכך כתב כה"ח בדעתו, והוסיף שכך משמע בתו"ח.</ref>. '''בדה"ש''' (ציונים רכ) הביא שכן דעת '''פר"ח''', '''כנפי יונה''' ו'''מטה יהונתן''' ושכ"נ דעת ה'''גר"א''' . '''ויזרע יצחק''' (ע"מ צא) הביא שכ"ד '''ר' יונה''' ו'''ריב"ש''' והוסיף שכ"ד '''כה"ח''' מדינא.

והוסיף ה'''ט"ז''' (טו) שכאשר האיסור הבלוע בקדירה נותן טעם לפגם בתבשיל אפילו כאשר טעם האיסור עצמו משובח - רק במקרה זה אפשר להקל בכה"ג שהדרך תמיד להשתמש בכלי זה באופן שיש ששים נגד האיסור הבלוע בו. אבל בכל שאר המקרים יש לגזור ולאסור, ולכן אם מדובר על איסור שנותן טעם לשבח בתבשיל, אזי גם אם עבר על הכלי מעל"ע וכעת האיסור הבלוע פגום, אין להקל ולהשתמש בקדירה זו אף אם מדובר על כלי שהדרך תמיד להשתמש בו באופן שיש ששים נגד האיסור הבלוע, שמא ישתמש בו באופן שהאיסור הבלוע בו יתן טעם לשבח בתבשיל. והובאו דבריו להלכה ב'''חוו"ד''', '''פמ"ג''', '''יד יהודה''', '''חכ"א''' ו'''ישועות חיים'''.

ה'''יד אברהם''' ו'''ערוה"ש''' כתבו להקל אף בכלי שאינו ב"י.

=== הוספת שמן לשמן שנשאר מנרות חנוכה ===

ותרצו (מובא ב'''מטעמה"ש''', יג בסוף): '''ש"ך''' (יט) טען ששמן של נר חנוכה חמור מכיוון שהוקצה למצוותו, ודוחק לתרץ כך, וצ"ע. גם ה'''ט"ז''' (יב) הקשה ולא הביא תירוץ. ה'''מ"א''' (או"ח תרעז יב) הציע שיתכן שהשו"ע כתב כן בשם יש מי שאומר אך הוא עצמו לא סובר כך. והביא תירוץ נוסף, שיתכן דשאני הכא דהוי דשיל"מ, שהרי יכול להשתמש בשמן בשנה הבאה, ובכה"ג מודה השו"ע שאסור להוסיף אף בדרבנן (שרק בעצי מוקצה התירו בכה"ג כיון דמקלא קלי איסורא). ואף שדשיל"מ לא בטל כלל כתב השו"ע שבטל בששים מפני שבנד"ד אינו מן הדין לדעתו לאוסרו בנתערב ('''מחצה"ש''' (יו"ד צט יט) ו'''לבושי שרד'''). '''חוו"ד­'''- בחנוכה זה איסור הנאה וכשמבטלו בשישים עדיין נהנה מהאיסור. אך בביטול אוכל, הטעם מתבטל כראוי ולכן אינו נהנה ממנו. '''מ"ב''' (תרעז, כ) כתב שהעיקר כדכתוב ביו"ד שמותר לבטל בדרבנן וה"ה הכא, אלא שכאן רק הזכיר את דעת האוסרים. ומעין זה כתב ה'''ילקו"י''' (מועדים עמ' רלג-רלד) שהשו"ע חזר בו ביו"ד ופסק להקל.

[[קטגוריה:מאכלות אסורות פרק טו]]

[[קטגוריה:יורה דעה סימן צט]]

<references />