חדש
| משנה: | חלה א א |
| בבלי: | מנחות סח א - ב |
| רמב"ם: | מאכלות אסורות י ב |
| שולחן ערוך: | יורה דעה רצג |
מה נכלל באיסור
המשנה (חלה א א) שישנם חמישה מינים שעליהם חייבים בחלה: חיטה, שעורה, שיבולת שועל, שיפון וכוסמת. ובתורת כהנים (אמור י) מובא מקור לאיסור מהפסוק של "ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו", שמהמילה "לחם" נלמדו החיטים ויצאו הקטניות, ומהמילים "וקלי וכרמל" נלמדו שאר מיני דגן.
עוד מובא בירושלמי (חלה א ג) שמהפסוק הנ"ל ניתן לדרוש גם שאין חיוב על תבואה שלא הביאה שליש, כי לא ניתן לעשות ממנה קלי.
וכך פסק השו"ע (יורה דעה רצג א) אסור לאכול חדש מתבואת חמשת המינים ...
כתב הערוה"ש (א) שאם אוכל מלחם וקלי וכרמל, עובר על ג' לאוים ולוקה על כל אחד ואחד (ע"פ הגמרא בכריתות ה א), כי אחד מהם מיותר, ונכתב כדי לחלק. נחלקו בדעתו הרדב"ז (מאכלות אסורות י ג ד"ה האוכל) שסובר שצריך התראה על כל לאו בפני עצמו, והמהר"י פרלא (בביאורו לרס"ג לאוין קסד) שסובר שאפילו בהתראה אחת לוקה על שלושתם, כי התרבה ממקרא מיוחד.
כתב בשו"ת הר צבי (יו"ד רלט) שגם אם עשה פת מן התבואה החדשה, לא פקע ממנה איסור קלי וכרמל.
ובשו"ת שבט הלוי (י קפג א) כתב שאסור לאכול מהתבואה החדשה בכל צורה ואופן, וגם אם כוסס את החיטים או בדברים אחרים.
כתב הפת"ש (ב) בשם בית אפרים בניגוד לירושלמי שגם בתבואה שלא הביאה שליש יש איסור חדש, כמו שיש בה חיוב לחלה.
עוד הוסיף בשו"ת שבט הלוי (שם ג) שהשיעור של האיסור בקצירת חדש לפני העומר הוא אפילו בשיבולת אחת, וגם למי שאינו בעל השדה.