10,098
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ערב פסח שחל בשבת"
←מחלוקת התנאים
| שורה 2: | שורה 2: | ||
{{מקורות|פסחים ג ו|פסחים יג א, מט א||חמץ ומצה ג ג|אורח חיים תמד}} | {{מקורות|פסחים ג ו|פסחים יג א, מט א||חמץ ומצה ג ג|אורח חיים תמד}} | ||
== מחלוקת התנאים == | == מחלוקת התנאים == | ||
ה'''משנה''' (פסחים ג ו) מביאה מחלוקת התנאים | ה'''משנה''' (פסחים ג ו) מביאה מחלוקת התנאים לעניין יום ארבע עשר בניסן שחל בשבת, מתי יש לבער את החמץ. | ||
<BR/>לדעת רבי מאיר מבערים את הכל מלפני השבת, כלומר גם תרומה וגם חולין יש לבער לפני שבת. | |||
<BR/>לדעת חכמים בזמנו, כלומר אינו שונה מבכל שנה שיש לבער את החמץ ביום י"ד, אף שהוא חל בשבת. | |||
<BR/>דעה שלישית היא דעת ר' אלעזר ברבי צדוק, שאת התרומה יש לבער מלפני השבת, ואילו את החולין בשבת. | |||
ב'''גמרא''' (פסחים מט א) על המשנה הזו מובאת ברייתא שמעיד ר' אלעזר בר' צדוק על אביו שפעם אחת שבת ביבנה וחל ארבעה עשר להיות בשבת, ובא זונין ממונה של רבן גמליאל ואמר שהגיע העת לבער את החמץ. ומספר ר' אלעזר שהלך אחר אביו, ר' צדוק, וביערו את החמץ. כלומר שעשו כן בשבת. | |||
=== שיטות הראשונים בביאור המחלוקת === | |||
'''רש"''' בגמרא (פסחים מט א) מסביר שלדעת ר' מאיר צריך לבער הכל, מלבד מה שצריך לאכילתו בשבת. ולדעת ר' אלעזר בר צדוק אמנם את התרומה מבער הכל מלפני שבת, כיוון שאם יישאר לו ממנה בשבת לא יוכל להאכילה לזרים או לבהמה, וגם להשהותה אינו יכול, אך את החולין יכול יכול להאכיל לאחרים, גם אם יישאר לו. | |||
<BR/>יוצא מדבריו שלדעת חכמים אינו צריך לבער כלום מלפני השבת, לא תרומה ולא חולין, אלא מבער כמו בכל שנה בי"ד. | |||
עוד מובאת ב'''גמרא''' (פסחים יג א) בברייתא אחרת דעתו של ר' אלעזר איש ברתותא משום ר' יהושע שמבערין את הכל לפני השבת ושורפין תרומות תלויות וטמאות וטהורות, ומשיירים מזון שתי סעודות מן הטהורות כדי לאכול בשבת עד ארבע שעות. | עוד מובאת ב'''גמרא''' (פסחים יג א) בברייתא אחרת דעתו של ר' אלעזר איש ברתותא משום ר' יהושע שמבערין את הכל לפני השבת ושורפין תרומות תלויות וטמאות וטהורות, ומשיירים מזון שתי סעודות מן הטהורות כדי לאכול בשבת עד ארבע שעות. | ||