10,107
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת שככה לו בעולמו"
אין תקציר עריכה
(יצירת דף עם התוכן "ה'''גמרא''' (ברכות נח ב) אומרת שמי שרואה בריות טובות ואילנות טובות מברך 'שככה לו בעולמו'. <BR/>ובמקום אחר בגמרא (עבודה זרה כ א) מובא בנוסח קצת אחר: 'ברוך שככה ברא בעולמו'. וב'תוספות''' שם (ד"ה הרואה) ציטט כפי הגמרא בברכות. וכן הביא להלכה ה'''רי"ף''' (מג ב). <BR/>ב'''מאירי''' (נ...") |
|||
| (11 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות||ברכות נח ב|ברכות א ט|ברכות י יג|אורח חיים רכה י}} | |||
== המקורות התלמודיים == | |||
ה'''גמרא''' (ברכות נח ב) אומרת שמי שרואה בריות טובות ואילנות טובות מברך 'שככה לו בעולמו'. | ה'''גמרא''' (ברכות נח ב) אומרת שמי שרואה בריות טובות ואילנות טובות מברך 'שככה לו בעולמו'. | ||
וכן | ה'''גמרא''' (עבודה זרה כ א) מביאה שרשב"ג ראה גויה אחת נאה ביותר ואמר 'מה רבו מעשיך ה'. וכן ר' עקיבא ראה את אשתו של טורנוסרופס הרשע ובכה על היופי שלה שעתיד לבלות בעפר. ומקשה הגמרא כיצד עשו זאת, הרי כתוב 'לא תחנם' לא לתת להם חן? ומתרצת שהם הודו לה' על כך, וזה מותר, כמו שנאמרה ההלכה שהרואה בריות טובות אומר 'ברוך שככה לו ברא בעולמו'. | ||
<BR/>ב'''מאירי''' (נח ב) כתב שזהו דווקא במקום שאין האילנות או הבריות מצויין, שיש בזה קצת חידוש. | |||
וכעין זה ב'''ירושלמי''' (ברכות ט א) בשינויים קלים. שמובא שם שהרואה בני אדם נאים ואילנות נאים, אומר 'ברוך שכן ברא בריות נאות בעולמו'. ושכן עשה רבן גמליאל שבירך כך על אישה נכרית (ובבלי רק אמר מה רבו מעשיך ה'), ומקשים אם אין בזה 'לא תחנם' ומתרצים שלברך מותר, שהרי אפילו על בעלי חיים נאים מברכים. | |||
== נוסח הברכה == | |||
לפי ה'''גמרא''' שהובאה לעיל, הנוסח הוא 'ברוך אתה יי אלקינו מלך העולם שככה לו בעולמו'. | |||
<BR/>אך במקום אחר ב'''גמרא''' (עבודה זרה כ א) מובא בנוסח קצת אחר: 'ברוך שככה ברא בעולמו'. | |||
<BR/>אמנם ב'''תוספות''' שם (ד"ה הרואה) ציטט כפי הגמרא בברכות. | |||
לפי הירושלמי שהובא לעיל הנוסח הוא 'שכן ברא בריות נאות בעולמו'. | |||
== על איזה בריות מברכים == | |||
ה'''רי"ף''' (מג ב) הביא להלכה את הגמרא בברכות כלשונה. | |||
<BR/>וב'''רמב"ם''' (ברכות י יג) הוסיף שהרואה בריות נאות '''ומתוקנות ביותר''' ואילנות טובות, מברך 'שככה לו בעולמו'. ב'''מעשה רקח''' הסביר דבריו, שגם אם יהיה נאה בפניו, אבל יש בו איזה חיסרון בשאר האיברים, אינו יכול לברך. | |||
ב'''מאירי''' (נח ב) כתב שזהו דווקא במקום שאין האילנות או הבריות מצויין, שיש בזה קצת חידוש. | |||
ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רכה י) כתב שאפילו על גוי או על בהמה מברכים, וב'''בית יוסף''' דייק זאת מהירושלמי שמדבר על פרה נאה או חמור נאה. | |||
== מתי מברכים == | |||
ה'''טור''' (אורח חיים רכה) הביא להלכה גמרא זו, והוסיף בשם '''הראב"ד''' שזהו דווקא בפעם הראשונה שרואה, אלא אם כן ראה נאים מהם. | |||
[[קטגוריה: ברכות הראיה]] | |||
[[קטגוריה: ברכות נח:]] | |||
[[קטגוריה: ברכות פרק י]] | |||
[[קטגוריה: אורח חיים סימן רכה]] | |||