284
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ביטול איסור לכתחילה"
אין תקציר עריכה
| שורה 69: | שורה 69: | ||
== תוקף האיסור == | == תוקף האיסור == | ||
נחלקו האם תוקף האיסור לבטל איסור לכתחילה מהתורה או מדברי חכמים. | בעקבות הגמרא ב'''חולין''' (צח, ב), נחלקו האם תוקף האיסור לבטל איסור לכתחילה מהתורה או מדברי חכמים. | ||
=== דאורייתא === | === דאורייתא === | ||
לדעת ראב"ד {{מקור}} | לדעת '''ראב"ד''' {{מקור}} ו'''ראב"ן''' {{מקור}} ביטול איסור לכתחילה הוא איסור דאורייתא. אולם, אם נעשה הביטול במזיד, התערובת אסורה מתוקף קנס של חכמים (כדברי הרמב"ם). | ||
ה'''פר"ת'''{{מקור}} כתב שהדין הוא הלכה למשה מסיני. | |||
=== דרבנן === | === דרבנן === | ||
| שורה 84: | שורה 86: | ||
הנו"ב {{מקור}},חת"ס {{מקור}} וערוה"ש {{מקור}} כתבו שתערובת לח בלח הוי דרבנן, ותערובת יבש ביבש הוי דאו' לכו"ע. | הנו"ב {{מקור}},חת"ס {{מקור}} וערוה"ש {{מקור}} כתבו שתערובת לח בלח הוי דרבנן, ותערובת יבש ביבש הוי דאו' לכו"ע. | ||
לערוך: | |||
'''רשב"א''' ו'''ר"ן''' בשם ה'''תס''''- ביטול איסור לכת' הוא גזירה של חכמים, והחידוש המבואר בתורה לגבי ביטול הזרוע, | |||
הוא לא עצם ההיתר לבטלה, אלא זה שמצוה לבטלה, משא"כ בש"א שאין מצוה כזו של ביטול איסור לכת', | |||
ואפילו גנאי הוא לעושה כן. וכ"ד '''רה"פ''' (וכ"כ הש"ך,ז בשם הרמ"ע מפאנו. וכ"כ גרש"ק,תורת חסד,חכ"א. הרב פויפר,א הערה 3). | |||
וכ"פ '''נו"ב,חת"ס,ערוה"ש''', אלא שכתבו שנחלקו דוקא בתערובת לח בלח, אבל לבטל תערובת יבש ביבש | |||
לכו"ע הוי דאו' (הרב פויפר,א הערה 4). | |||
== הגדרת שוגג ומזיד לעניין ביטול איסור לכתחילה == | == הגדרת שוגג ומזיד לעניין ביטול איסור לכתחילה == | ||
| שורה 91: | שורה 105: | ||
שעושה אסור לפי התורה, ודאי נחשב מזיד. ורק אם לא שמע כלל שמעשה מסויים אסור אצל שומרי המצוות דינו כשוגג. ובכל מקרה שיש מקום לחשוש שאם אחרים יהנו | שעושה אסור לפי התורה, ודאי נחשב מזיד. ורק אם לא שמע כלל שמעשה מסויים אסור אצל שומרי המצוות דינו כשוגג. ובכל מקרה שיש מקום לחשוש שאם אחרים יהנו | ||
ממעשיהם אזי שוב יעשו את העבירה בעתיד, אסור להנות משום 'לפני עיור'.</ref> | ממעשיהם אזי שוב יעשו את העבירה בעתיד, אסור להנות משום 'לפני עיור'.</ref> | ||
לדעת ה'''ט"ז''' ט,פמ"ג,יד אברהם ורה"פ גם אם ידע שמבטל איסור אלא שטעה בדין וחשב שמותר לעשות כן, נחשב שוגג (פאה"ש,קיא והרב פויפר,א הערה 13. ודלא כפר"ח וערוה"ש שסוברים ששוגג היינו דוקא כשלא ידע שמבטל איסור או ששכח (וכ"כ לגבי שכח המ"א ופמ"ג. הרב פויפר,א הערה 11 ופאה"ש,קיד), אבל אם טעה בדין, שגגת תלמוד עולה זדון (הרב פויפר,א הערה 12). וכן הבאנו בהלכות שבת בשם המ"ב,בית יעקב,עה"ש ועוד, ששוגג הוא גם כאשר הכיר את המציאות וחשב שמותר לעשות את המעשה שעושה. וכאשר לא התכוון למעשה האיסור כלל, או מפני שלא הכיר את המציאות וחשב שעושה דבר המותר ויצא שעשה דבר אסור, או מפני שפשוט התפקשש לו- לא נחשב שוגג אלא '''מתעסק'''. והלכה להקל כט"ז ודעמיה, משום שכ"ד רה"פ, ועוד שלרה"פ ביטול איסורים הוי דרבנן. אמנם כתב הפת"ש בשם ה'''צמח צדק''' שאם שאל ללמודים במקום ולא לבעלי הוראה, והתברר שטעו, מקרי מזיד. והובא בדעת תורה ובילקו"י (פנה"ל שבת הרחבות). וכ"כ מעדה"ש,לד. וכ"כ הרב בפנה"ל שבת כו,ז ובהרחבות ובספר הצבא כהלכה לג,12 שכל שידוע לאדם שלא בירר היטב את ההלכה אינו נחשב שוגג. ולכן '''חילוני''' שיודע שהמעשה שעושה אסור לפי התורה, ודאי נחשב מזיד. ורק אם לא שמע כלל שמעשה מסויים אסור אצל שומרי המצוות דינו כשוגג. ובכל מקרה שיש מקום לחשוש שאם אחרים יהנו ממעשיהם אזי שוב יעשו את העבירה בעתיד, הדבר אסור משום 'לפני עיור'. ע"כ מהצבא כהלכה ופנה"ל | |||
== תערובת שנאסרה מדין ביטול איסור לכתחילה == | == תערובת שנאסרה מדין ביטול איסור לכתחילה == | ||