462
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הקניית דבר שלא בא לעולם"
←הצגת הסוגיא
| שורה 12: | שורה 12: | ||
== הצגת הסוגיא == | == הצגת הסוגיא == | ||
'''גמרא בבלי''' יבמות צב ב "דהא שמעינן ליה לרבי עקיבא דאמר אדם מקנה דבר שלא לעולם דתנן קונם [צג א] שאני עושה לפיך אין צריך להפר ר"ע אומר יפר שמא תעדיף עליו יותר מהראוי לו. הא איתמר עלה אמר רב הונא בריה דרב יהושע באומרת יקדשו ידי לעושיהם דידים איתנהו בעלמא. ופליגא דרב נחמן בר יצחק דאמר רב נחמן בר יצחק רב הונא כרב ורב כרבי ינאי ורבי ינאי כרבי חייא ורבי חייא כרבי ורבי כרבי מאיר כרבי אליעזר בן יעקב ורבי אליעזר בן יעקב כרבי עקיבא דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם רב הונא מאי היא דאיתמר המוכר פירות דקל לחברו אמר רב הונא עד של באו לעולם יכול לחזור בו, משבאו לעולם אין יכול לחזור בו. ורב נחמן אמר אף משבאו לעולם יכול לחזור בו. ואמר רב נחמן מודינא דאי שמיט ואכיל לא מפקינן מיניה. רב דאמר רב הונא אמר רב האומר לחברו שדה זו שאני לוקח לכשאקחנה קנויה לך מעכשיו קנה. רבי ינאי כרבי חייא דרבי ינאי הוה ליה אריסא... [צג ב] רבי דתניא... דכתב ליה לכשאקחך הרי עצמך קנוי לך מעכשיו. רבי מאיר דתנן האומר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר לאתגייר... רבי אליעזר בן יעקב דתניא יתר על כן אמר רבי אליעזר בן יעקב אפילו אם אמר פירות ערוגה זו תלושים... רבי עקיבא דתנן קונם שאני עושה לפיך". | '''גמרא בבלי''' יבמות צב ב "דהא שמעינן ליה לרבי עקיבא דאמר אדם מקנה דבר שלא לעולם דתנן קונם [צג א] שאני עושה לפיך אין צריך להפר ר"ע אומר יפר שמא תעדיף עליו יותר מהראוי לו. הא איתמר עלה אמר רב הונא בריה דרב יהושע באומרת יקדשו ידי לעושיהם דידים איתנהו בעלמא. ופליגא דרב נחמן בר יצחק דאמר רב נחמן בר יצחק רב הונא כרב ורב כרבי ינאי ורבי ינאי כרבי חייא ורבי חייא כרבי ורבי כרבי מאיר כרבי אליעזר בן יעקב ורבי אליעזר בן יעקב כרבי עקיבא דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם רב הונא מאי היא דאיתמר המוכר פירות דקל לחברו אמר רב הונא עד של באו לעולם יכול לחזור בו, משבאו לעולם אין יכול לחזור בו. ורב נחמן אמר אף משבאו לעולם יכול לחזור בו. ואמר רב נחמן מודינא דאי שמיט ואכיל לא מפקינן מיניה. רב דאמר רב הונא אמר רב האומר לחברו שדה זו שאני לוקח לכשאקחנה קנויה לך מעכשיו קנה. רבי ינאי כרבי חייא דרבי ינאי הוה ליה אריסא... [צג ב] רבי דתניא... דכתב ליה לכשאקחך הרי עצמך קנוי לך מעכשיו. רבי מאיר דתנן האומר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר לאתגייר... רבי אליעזר בן יעקב דתניא יתר על כן אמר רבי אליעזר בן יעקב אפילו אם אמר פירות ערוגה זו תלושים... רבי עקיבא דתנן קונם שאני עושה לפיך". | ||
הגמרא מביאה מחלוקת אמוראים ותנאים אם אדם מקנה דבר שלא בא לעולם. מהסוגיות שהגמרא מביאה עולה, שהמחלוקת איננה מצטמצמת בקניינים, אלא נוגעת גם ליכולת לאסור בנדר דבר שלא בא לעולם, לקדש אשה שעדין לא תופסים בה קידושין, | הגמרא מביאה מחלוקת אמוראים ותנאים אם אדם מקנה דבר שלא בא לעולם. מהסוגיות שהגמרא מביאה עולה, שהמחלוקת איננה מצטמצמת בקניינים, אלא נוגעת גם ליכולת לאסור בנדר דבר שלא בא לעולם, לקדש אשה שעדין לא תופסים בה קידושין, והפרשת תרומות ומעשרות. | ||
'''תוספות''' צג ב כתבו בדעת רבי מאיר, שכנ"ל סובר שאדם מקנה דבר שלא לעולם, שבדבר שאינו בעולם כלל, צריך שיהיה עבידי דאתו, ובדבר שישנו בעולם אך אינו ברשותו אין צריך שיהיה עבידי דאתו. | '''תוספות''' צג ב כתבו בדעת רבי מאיר, שכנ"ל סובר שאדם מקנה דבר שלא לעולם, שבדבר שאינו בעולם כלל, צריך שיהיה עבידי דאתו, ובדבר שישנו בעולם אך אינו ברשותו אין צריך שיהיה עבידי דאתו. | ||
=== פסיקת ההלכה במקנה דבר שאינו בעולם כלל === | === פסיקת ההלכה במקנה דבר שאינו בעולם כלל === | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
=== הדין קודם מתן תורה === | === הדין קודם מתן תורה === | ||
בבראשית (כה לג) בסיפור מכירת הבכורה ליעקב מעשו כתוב: "וימכר את בכרתו ליעקב". בשו"ת '''הריב"ש''' (שכח) הביא שקשה, כיצד מכירת הבכורה הועילה, הרי זו מכירת דבר שלא לעולם, ותירץ ששם הועיל כיון שהיה זה קודם מתן תורה. בשו"ת '''שואל ומשיב''' (תליתאה ב קסג) כתב שמ'''הרמב"ם''' נראה שסובר שלא היה שינוי בזה בין קודם מתן תורה לאחר כך, שהרי הרמב"ם ערכין וחרמין (ו לא- לג) חידש שלא מועיל הקדש בדבר שלא בעולם, אבל חייב להקדישו כשיבוא לעולם משום נדרו, והביא ראיה מיעקב אבינו, שאמר: "וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך", ואמר לו ה': "אשר נדרת לי שם נדר", ואם השתנה הדין אחרי מתן תורה, מה ראיה יש מיעקב אבינו. ב'''כלי חמדה''' (ויצא ב) הקשה זאת גם, ותירץ שיעקב גם לא היה מחויב ב"לא יחל דברו", אלא שרצה לעשות כאילו היה ישראל גמור, ועל כן יכול היה הרמב"ם ללמוד ממנו. בפירוש '''הטור''' הארוך על התורה שם וכן ב'''אור החיים הקדוש''' על התורה, ביארו באופנים אחרים כיצד חל הקניין, ואם כן נראה שהם חולקים על חידוש הריב"ש. | בבראשית (כה לג) בסיפור מכירת הבכורה ליעקב מעשו כתוב: "וימכר את בכרתו ליעקב". בשו"ת '''הריב"ש''' (שכח) הביא שקשה, כיצד מכירת הבכורה הועילה, הרי זו מכירת דבר שלא לעולם, ותירץ ששם הועיל כיון שהיה זה קודם מתן תורה. בשו"ת '''שואל ומשיב''' (תליתאה ב קסג) כתב שמ'''הרמב"ם''' נראה שסובר שלא היה שינוי בזה בין קודם מתן תורה לאחר כך, שהרי הרמב"ם ערכין וחרמין (ו לא- לג) חידש שלא מועיל הקדש בדבר שלא בעולם, אבל חייב להקדישו כשיבוא לעולם משום נדרו, והביא ראיה מיעקב אבינו, שאמר: "וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך", ואמר לו ה': "אשר נדרת לי שם נדר", ואם השתנה הדין אחרי מתן תורה, מה ראיה יש מיעקב אבינו. ב'''כלי חמדה''' (ויצא ב) הקשה זאת גם, ותירץ שיעקב גם לא היה מחויב ב"לא יחל דברו", אלא שרצה לעשות כאילו היה ישראל גמור, ועל כן יכול היה הרמב"ם ללמוד ממנו. בפירוש '''הטור''' הארוך על התורה שם וכן ב'''אור החיים הקדוש''' על התורה, ביארו באופנים אחרים כיצד חל הקניין, ואם כן נראה שהם חולקים על חידוש הריב"ש. | ||
== החקירה מדוע הדין הוא שאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם == | == החקירה מדוע הדין הוא שאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם == | ||
בטעם הדין, שאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, נכתבו מספר סברות, אשר ניתן לחלק לשתי חטיבות: בחטיבה האחת מחברים שראו את החיסרון ב'''סמיכות הדעת''', ובזאת מתחלק בין המחברים אם החיסרון בדעת המוכר, בדעת הקונה, או בדעת שניהם. ובחטיבה השניה, מחברים שראו את החיסרון במעשה הקניין, ובזאת מתחלק בין מחברים שבאו מצד שהדבר הנקנה עדיין אינו של המקנה, או מצד שאין לקניין על מה לחול, או שלא חל על פעולת ההקנאה דין מעשה קניין לקנות בו לאחר שהדבר יבוא לעולם. | בטעם הדין, שאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם, נכתבו מספר סברות, אשר ניתן לחלק לשתי חטיבות: בחטיבה האחת מחברים שראו את החיסרון ב'''סמיכות הדעת''', ובזאת מתחלק בין המחברים אם החיסרון בדעת המוכר, בדעת הקונה, או בדעת שניהם. ובחטיבה השניה, מחברים שראו את החיסרון במעשה הקניין, ובזאת מתחלק בין מחברים שבאו מצד שהדבר הנקנה עדיין אינו של המקנה, או מצד שאין לקניין על מה לחול, או שלא חל על פעולת ההקנאה דין מעשה קניין לקנות בו לאחר שהדבר יבוא לעולם. | ||