9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חובת אמירת 'תהילה לדוד' בכל יום"
אין תקציר עריכה
| שורה 6: | שורה 6: | ||
הראשונים העתיקו גמרא זו להלכה. כן הוא ב'''רי"ף''' (ברכות כג א) וב'''רא"ש''' (ברכות א ו) ושאר ראשונים. גם ה'''רמב"ם''' (תפילה ז יב) כתב ששבחו חכמים למי שקורא זמירות מספר תהילים בכל יום מ'תהילה לדוד' עד סוף הספר. | הראשונים העתיקו גמרא זו להלכה. כן הוא ב'''רי"ף''' (ברכות כג א) וב'''רא"ש''' (ברכות א ו) ושאר ראשונים. גם ה'''רמב"ם''' (תפילה ז יב) כתב ששבחו חכמים למי שקורא זמירות מספר תהילים בכל יום מ'תהילה לדוד' עד סוף הספר. | ||
<BR/>ובספר '''המנהיג''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8912&st=&pgnum=17&hilite= (דיני תפילה כב)] כתב רמז לדבר, ששני פסוקים במזמור זה אין בהם אות 'ו' אחרי האתנח, והם פסוק 'חנון ורחום ה' ארך אפים וגדל חסד', ופסוק 'קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת' וסימן ח"ק א"ל (חנון, קרוב, ארך, לכל) שמורה שיש לקוראו חוק בכל יום. וכן הביא ה'''שלטי גבורים'''. | |||
=== אם צריך לאומרו שלוש פעמים === | === אם צריך לאומרו שלוש פעמים === | ||
| שורה 18: | שורה 19: | ||
== סיום ב'ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללויה' == | == סיום ב'ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללויה' == | ||
כתוב ב'''סדר רב עמרם גאון''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42696&st=&pgnum=12 (שחרית)] שבסוף המזמור, אחר 'ויברך כל בשר שם קדשו לעולם ועד', יש להוסיף את הפסוק 'ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללויה'. וזאת כדי לשלשל הללויה אחר הללויה, והביאו להלכה ה'''טור''' (אורח חיים נא) והסביר שבכל הפרשיות אנו אומרים 'הללויה' בסוף הפרשה ובתחילתה, לכן תיקנו כן גם ב'תהילה לדוד'. וכן כתב ה'''רא"ש''' (ו א) שמה שאנו מסיימים בפסוק 'ואנחנו נברך יה', אף שאינו חלק מן המזמור, הוא כדי לסיים בהללויה. | כתוב ב'''סדר רב עמרם גאון''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42696&st=&pgnum=12 (שחרית)] שבסוף המזמור, אחר 'ויברך כל בשר שם קדשו לעולם ועד', יש להוסיף את הפסוק 'ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללויה'. וזאת כדי לשלשל הללויה אחר הללויה, והביאו להלכה ה'''טור''' (אורח חיים נא) והסביר שבכל הפרשיות אנו אומרים 'הללויה' בסוף הפרשה ובתחילתה, לכן תיקנו כן גם ב'תהילה לדוד'. וכן כתב ה'''רא"ש''' (ו א) שמה שאנו מסיימים בפסוק 'ואנחנו נברך יה', אף שאינו חלק מן המזמור, הוא כדי לסיים בהללויה. | ||
<BR/>וב'''ספר האשכול''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9063&st=&pgnum=31 (ה)] כתב בשם ר' יצחק בן מרן הלוי שמוסיפים פסוק זה מפני שאמרו בגמרא שהאומר מזמור זה מובטח לו שהוא בן העולם הבא, לכן אנו מבקשים שנזכה לאומרו גם לעולם הבא. | <BR/>וב'''ספר האשכול''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9063&st=&pgnum=31 (ה)] כתב בשם ר' יצחק בן מרן הלוי שמוסיפים פסוק זה מפני שאמרו בגמרא שהאומר מזמור זה מובטח לו שהוא בן העולם הבא, לכן אנו מבקשים שנזכה לאומרו גם לעולם הבא. ובספר '''המנהיג''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8912&st=&pgnum=17&hilite= (דיני תפילה כג)] הביא שני הטעמים. | ||
<BR/>ב'''כל בו''' (ד) הביא דברי בעל האשכול, וכתב שמצא שמה שנהגו לסיים בפסוק 'ואנחנו נברך יה' אינו מנהג נכון, לפי שלא אמרו דוד, ועוד שהרי המזמור פותח ב'תהילה לדוד' ומסיים ב'תהילת ה' ידבר פי', הרי שפותח ומסיים בתהילה, כמו שאר מזמורים שפותחים ומסיימים בהללויה או באשרי, וגם שעשר הללויות שבחמשת המזמורים הבאים הם כנגד עשר הילולים שאמר דוד בספר תהילים, ולמה נוסיף עוד אחד. | <BR/>ב'''כל בו''' (ד) הביא דברי בעל האשכול, וכתב שמצא שמה שנהגו לסיים בפסוק 'ואנחנו נברך יה' אינו מנהג נכון, לפי שלא אמרו דוד, ועוד שהרי המזמור פותח ב'תהילה לדוד' ומסיים ב'תהילת ה' ידבר פי', הרי שפותח ומסיים בתהילה, כמו שאר מזמורים שפותחים ומסיימים בהללויה או באשרי, וגם שעשר הללויות שבחמשת המזמורים הבאים הם כנגד עשר הילולים שאמר דוד בספר תהילים, ולמה נוסיף עוד אחד. | ||