הבדלים בין גרסאות בדף "סוף זמן קריאת שמע של ערבית"

'''בעל המאור''' (ב א) תמה על הרי"ף היאך ייתכן לומר ששתי הברייתות הן להלכה בעוד שהן סותרות האחת את השניה. שהרי הזמן שבין עלות השחר לנץ החמה, לפי הברייתא הראשונה הוא זמן קריאת שמע של שחרית, ואילו לפי הברייתא השניה הוא זמן לקריאת שמע של ערבית. וכתב בעה"מ שיש לפסוק הלכה כברייתא השניה, שמותר לקרוא קריאת שמע של ערבית אחר עלות השחר עד הנץ החמה, ואף שרבן גמליאל אמר במשנה עד עלות השחר, לא קיימא לן כוותיה, אלא כרשב"י משום ר' עקיבא, לפי שיש סייעתא לדבריו מדברי אביי שאמר [[לקריאת שמע כותיקין]]. והוסיף שאפילו עושה כן במזיד מותר, שהרי אותם זוג תלמידי חכמים ששאלו את ריב"ל - שיכורים היו, ואין הפרש בין שיכור למזיד.

בדומה למחלוקת הרי"ף ובעה"מ, נחלקו גם התוספות והרא"ש. שמדברי ה'''תוספות''' (ח ב ד"ה לא לעולם, ט א ד"ה לעולם) מבואר ששתי הברייתות חלוקות הן. שלפי הברייתא הראשונה זמן זה שבין עלות השחר לנץ החמה הוא יום ואין יוצאים בו ידי חובת קריאת שמע של ערבית, ואילו לפי הברייתא השניה זהו לילה ואין יוצאים בו ידי חובת קריאת שמע של שחרית.